ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 11לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 15

אל תתנו דמי לקבה

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף ריט.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד דפק הגלות ומדוע לוקה הצדיק לכפר ולרפא את הדור

אל תתנו דמי לקבה בתורה עד יערה עליו רוח הקדש - שרק למשה רמוזות אותיות מטטרון בשמו

אָמַר לָהֶם, רַבָּנִים שֶׁל כָּל דּוֹר הֱיִיתֶם בִּזְמַנָּם, כָּל שֶׁכֵּן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁחָכְמָתוֹ מְאִירָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אַחֲרָיו, אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה עַד יַעֲרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (אל שְׁכִינָתוֹ), שֶׁהֲרֵי אֵין רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְטַטְרוֹ"ן שַׂר הַפָּנִים רַק לְךְ, שֶׁאוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ רְמוּזִים בְּשִׁמְךְ.

בלשון הזוהר

אָמַר לוֹן, רַבָּנָן דְּכָל דָּרָא הֲוִיתוּ בִּזְמַנֵּיהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, דְּנָהִיר חָכְמָתֵיהּ בְּכָל דָּרִין דַּהֲווֹ אֲבַּתְרֵיהּ, אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, ׳עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ׳ קֻדְשָׁא (לגבי שכינתיה) דְּהָא לָא אִית רְשׁוּ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּמְטַטְרוֹ"ן שַׂר הַפָּנִים אֶלָּא לָךְ, דְּאַתְוָון דִּילֵיהּ רְמִיזִין בִּשְׁמָךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

סוד דפק החולה בגלות אדום - דפיקות קשרק קשק קרק שהנביא רמז כמו הרה תקריב ללדת

וְכָעֵת צָרִיךְ רוֹפֵא לָדַעַת בְּכַמָּה מַעֲלוֹת עָלָה דּפֶק אוֹתוֹ הַחוֹלֶה בְּגָלוּת אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ׳שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׳ (שיר השירים ה, ח). שֶׁהֲרֵי כַּמָּה רוֹפְאִים הִתְכַּנְּסוּ עָלָיו לָדַעַת סוֹף הַחֹלִי שֶׁלּוֹ בַּדְּפִיקוֹת הַלָּלוּ, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁיּוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁדּפֶק אוֹתוֹ חוֹלֶה לֹא כָּל רוֹפֵא בָּקִי לָדַעַת בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ דְּפִיקוֹת שֶׁל קשר"ק קש"ק קר"ק, שֶׁהַנָּבִיא אָמַר עֲלֵיהֶם ׳כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ׳ (ישעיה כו, יז).

בלשון הזוהר

וּכְעַן צָּרִיךְ אַסְיָא, לְמִנְדַּע בְּכַמָּה דַּרְגִּין אִסְתָּלַּק דְּפִיקוּ דְּהַהוּא חוֹלֶה בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, דְּאִתְּמַר עָלֵיהּ ׳שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׳ (שיר השירים ה, ח). דְּהָא כַּמָה אַסְיָין אִתְכְּנָשׁוּ עָלֵיהּ, לְמִנְדַּע קֵץ דְּמַרְעָא דִּילֵיהּ, בְּאִלֵּין דְּפִיקִין, וְלָא הֲוָה חַד מִנַּיְיהוּ דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בְּהוֹן, דִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא חוֹלֶה, לָא כָּל אַסְיָא בָּקִי לְאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּיהּ, דְּאִית דְּפִיקִין דקשר"ק קש"ק קר"ק, דְּאָמַר נָבִיא עָלַיְיהוּ ׳כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ׳ (ישעיהו כו, יז).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עשרה שופרות כלולים בשלשה קשר - תקיעה שברים תרועה, ארך הגלות והתקרבותה

וְכֻלָּם עֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, כְּלוּלִים בִּשְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם סִימַן קש"ר, שֶׁהוּא תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. וּתְקִיעָה נִרְאֵית אֹרֶךְ הַגָּלוּת, שְׁבָרִים הִתְקָרְבוּת הַגָּלוּת. בִּתְרוּעָה תָּבֹא הַגְּאֻלָּה, שֶׁנִּרְאֶה דֹחַק אַחַר דּחַק, וְאֵין רֶוַח בֵּין זֶה לָזֶה, שֶׁוַּדַּאי כֵּיוָן שֶׁשְּׁאָר עַמִּים מְעַכְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, דָּחֳקָם מְקָרֵב לָהֶם הַגְּאֻלָּה. גַּם כָּךְ מְהִירוּת הַדֹּפֶק זֶה אַחַר זֶה, בּוֹ יוֹצֵאת נֶפֶשׁ הָאָדָם, אַחַר שֶׁאֵין רֶוַח בֵּין זֶה לָזֶה.

בלשון הזוהר

וְכֻלְּהוּ עֶשֶׂר שׁוֹפָרוֹת, כְּלִילָן בִּתְלַת, דְּאִינּוּן סִימַן קש"ר, דְּאִיהוּ תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. וּתְקִיעָה אַחְזִי אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, שְׁבָרִים קְרִיבוּ דְּגָלוּתָא. תְּרוּעָה בֵּיהּ יֵיתֵי פּוּרְקָנָא, דְּאַחְזֵי דּוֹחֲקָא בָּתַר דּוֹחֲקָא, וְלֵית רְוָוחָא בֵּין דָּא לְדָא, דְּוַדַּאי כֵּיוָן דִּשְׁאַר עַמִּין מְעַכְּבִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דּוֹחֲקָא דִּלְהוֹן מְקָרֵב לוֹן פּוּרְקָנָא. אוּף הָכִי מְהִירוּ דִּדְפִיקוּ דָּא בָתֶר דָּא, בֵּיהּ נָפִיק נַפְשָׁא דְּבַּר נָשׁ, בָּתַר דְּלֵית רֶיוַח בֵּין דָּא לְדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

סוד קשרק שיעבר שקר מהעולם - אלף הששי, חרבן הבית ותשלום רעב עד עתיד הגאולה

קשר"ק קש"ק קר"ק, הוּא שֶׁשָּׂם קש"ר, תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, שֶׁיַּעֲבֹר בּוֹ שֶׁקֶר מִן הָעוֹלָם, שֶׁבּוֹ שְׁבוּעָה - ׳מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק׳ (שמות יז, טז). יִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם שִׁיר פָּשׁוּט, וְכָפוּל, וּמְשֻׁלָּשׁ, וּמְרֻבָּע, שֶׁהוּא עוֹלֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה - ע"ב. בְּאוֹתוֹ זְמַן - וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלוֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. ו' תּוֹסֶפֶת - אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי. קֹדֶם שֶׁלּוֹ עָקֵ"ב, חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְאַחֲרָיו עַד תַּשְׁלוּם רָעָ"ב יִהְיֶה עֶרֶ"ב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (שם טז, ו). ׳כִּי עַבְדְּךְ עָרַב אֶת הַנַּעַר וְגוֹ'׳ (בראשית מד, לב).

בלשון הזוהר

קשר"ק קש"ק קר"ק, אִיהוּ דְּשַׁוִּי קש"ר, תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. דְּאִתְעַבָּר בֵּיהּ שֶׁקֶר מִן עָלְמָא, דְּבֵיהּ אוֹמָאָה, ׳מִלְחָמָה לַיהו"ה בַּעֲמָלֵק׳ (שמות יז, טז). יִתְּעַר בְּעָלְמָא. שִׁיר פָּשׁוּט, וְכָפוּל, וּמְשׁוּלָשׁ, וּמְרוּבָּע. דְּאִיהוּ סָלִיק אַתְוָון דִּילֵיהּ, י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, ע"ב. בְּהַהוּא זִמְנָא, וּבְכֵן צַּדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלוֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. ו' תּוֹסֶפֶת, אֶלֶף שְׁתִיתָאָה. קוֹדֶם דִּילֵיהּ עָקֵ"ב, חָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּלְבָתַר דִּילֵיהּ, עַד תַּשְׁלוּם רָעָב, יִהְיֶה עֶרֶב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עֶרֶב וידַעְתֶּם כִּי יהו"ה הוֹצִּיא אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (שמות טז, ו). ׳כִּי עַבְדֶּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר וְגוֹ'׳ (בראשית מד, לב). (ע"כ רעיא מהימנא)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ראו צל עומד עליהם - ספור רבי אבא עם בוצינא קדישא בבקעת אונו

עַד שֶׁיָּשְׁבוּ, רָאוּ צֵל שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם, הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא בְּתוֹךְ הַבַּיִת. תָּמְהוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, יוֹסֵי בְּנִי, אֹמַר לְךְ ׳מֶה הָיָה לִי׳ עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. יוֹם אֶחָד הָיִינוּ הוֹלְכִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ, וְהָיִינוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל אוֹתוֹ יוֹם, וּמִתּוֹךְ חֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ יָשַׁבְנוּ לְיַד סֶלַע אֶחָד בְּתוֹךְ נֶקֶב אֶחָד.

בלשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, חָמוּ חַד טוּלָא דְּקַיְימָא עָלַיְיהוּ, אַזְלָא וְאַתְיָא, אַזְלָא וְאַתְיָא, בְּגוֹ בֵּיתָא. תַּוְוהוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יוֹסֵי בְּנִי, אֵימָא לָךְ מַה דְּהֲוָה לִי עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. יוֹמָא חַד הֲוִינָן אַזְלִינָן בְּבִקְעָתָא דְּאוֹנוֹ, וַהֲוִינָן לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל הַהוּא יוֹמָא, וּמִגּוֹ תּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא אוֹתְבֵנָין גַּבֵּי חַד טִינָרָא, בְּגוֹ נוּקְבָּא חֲדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית מדוע לוקים צדיקים בחטא הדור - שאין מוכיחים או שאין מגן על העולם

אָמַרְתִּי לוֹ, מַה זֶּה שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם וְהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, צַדִּיקִים שֶׁבָּהֶם לוֹקִים עֲלֵיהֶם?! שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, בְּחֵטְא הַדּוֹר, קְדוֹשִׁים וְצַדִּיקִים יִתָּפְסוּ. לָמָּה? אִם מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא מוֹכִיחִים אֶת הָעוֹלָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם - כַּמָּה הֵם שֶׁמּוֹכִיחִים וְלֹא מְקַבְּלִים מֵהֶם, וְהַצַּדִּיקִים כְּפוּפִים לִפְנֵיהֶם. וְאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּגֵן עַל הָעוֹלָם - לֹא יָמוּתוּ וְלֹא יִתָּפְסוּ בַחֲטָאֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי חֶדְוָה הִיא לַצַּדִּיקִים בְּאִבּוּדָם.

בלשון הזוהר

אֲמֵינָא לֵיהּ, מַאי הַאי, דִּבְכָל שַׁעֲתָא דְּחַיָּיבִין אַסְגִּיאוּ בְּעָלְמָא, וְדִינָא שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא, זַכָּאִין דִּבְּהוֹן לָקָאן עָלַיְיהוּ. דְּהָכִי תָּנֵינָן, בְּחוֹבָא דְּדָרָא, קַדִּישַׁיָּיא וְצַדִּיקַיָּיא יִתָּפְסוּן. אֲמַאי, אִי בְּגִין דְּאִינּוּן דְּלָא מוֹכִיחִין לְעָלְמָא עַל עוֹבָדַיְיהוּ, כַּמָּה אִינּוּן דְּמוֹכִיחִין, וְלָא מְקַבְּלֵי מִנַּיְיהוּ, וְצַדִּיקַיָּיא אִתְכַּפְיָין קַמַּיְיהוּ. וְאִי בְּגִין דְּלָא הֲוִי מַאן דְּיָגִין עַל עָלְמָא, לָא יֵהוֹן מֵתִין, וְלָא יִתָּפְסוּן בְּחוֹבַיְיהוּ, דְּהָא חֶדְוָוה אִיהוּ לְצַדִּיקַיָּיא בְּאִבּוּדָא דִּלְהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בודאי בחטא הדור נתפסים הצדיקים - כדי לכפר על העולם, כאיבר אחד שלוקה לרפא את כלם

אָמַר לוֹ, בְּוַדַּאי בְּחֵטְא הַדּוֹר נִתְפָּסִים הַצַּדִּיקִים, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ דְבָרִים אֵלּוּ. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְפָּסִים הַצַּדִּיקִים בֶּחֳלָאִים אוֹ בְמַכּוֹת, זֶה בִּשְׁבִיל לְכַפֵּר עַל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְכַּפְּרוּ כָּל חֲטָאֵי הַדּוֹר. מִנַּיִן לָנוּ? מִכָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָאֵיבָרִים בִּמְצוּקָה וְחֹלִי גָדוֹל שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, אֵיבָר אֶחָד צָרִיךְ לִלְקוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְרַפְּאוּ כֻלָּם. וּמִיהוּ? הַזְּרוֹעַ. הַזְּרוֹעַ לוֹקָה וּמוֹצִיאִים מִמֶּנָּה דָּם, וְאָז הֲרֵי רְפוּאָה לְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף.

בלשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, בְּחוֹבָה דְּדָרָא וַדַּאי מִתָּפְסִין צַדִּיקַיָּיא, וְהָא אוֹקִימְנָא הָנֵי מִילֵי. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּיִתָּפְסוּן צַדִּיקַיָּיא בְּמַרְעִין, אוֹ בְּמַכְתְּשִׁין, בְּגִין לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא הֲוִי, כְּדֵין יִתְכַּפְּרוּן כָּל חוֹבֵי דָּרָא, מְנָלָן. מִכָּל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, בְּשַׁעֲתָא דְּכָל שַׁיְיפִין בְּעָאקוּ, וּמְרָע סַגֵּי שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ, שַׁיְיפָא חֲדָא אִצְטְרִיךְ לְאַלְקָאָה, בְּגִין דְּיִתְסּוּן כֻּלְּהוּ, וּמַנוּ. דְּרוֹעָא. דְּרוֹעָא אַלְקֵי וְאַפִּיקוּ מִינֵּיהּ דָּמָא, כְּדֵין הָא אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

גם בני העולם אברים זה עם זה - מלקה הקבה צדיק אחד ובחבורתו נרפא לכלם

גַּם כָּךְ בְּנֵי הָעוֹלָם הֵם אֵיבָרִים זֶה עִם זֶה. בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה הקב"ה לָתֵת רְפוּאָה לָעוֹלָם, מַלְקֶה צַדִּיק אֶחָד בֵּינֵיהֶם בְּמַחֲלוֹת וּמַכּוֹת, וּבִגְלָלוֹ נוֹתֵן רְפוּאָה לַכֹּל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲונֹתֵינוּ וְגוֹ׳ (ישעיה נג, ה) ' - ׳וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ - וּבַחֲבֻרָתוֹ - הַקָּזַת דָּם, כְּמוֹ מִי שֶׁמַּקִּיז זְרוֹעַ, וּבְאוֹתָהּ חֲבוּרָה ׳נִרְפָּא לָנוּ׳, רְפוּאָה הוּא לָנוּ לְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף.

בלשון הזוהר

אוּף הָכִי בְּנֵי עָלְמָא אִינּוּן שַׁיְיפִין דָּא עִם דָּא. בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְעָלְמָא, אַלְקֵי לְחַד צַדִּיקָא בֵּינַיְיהוּ, בְּמַרְעִין וּבְמַכְתְּשִׁין, וּבְגִינֵיהּ יָהִיב אַסְוָותָא לְכֹלָּא. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נג, ה). ׳וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳. וּבַחֲבוּרָתוֹ, אֲקָזוּתָא דְּדָמָא, כְּמַאן דְּאָקִיז דְּרוֹעָא, וּבְהַהוּא חַבּוּרָא ׳נִרְפָא לָנוּ׳, אַסְוָותָא הוּא לָנָא לְכָל שַׁיְיפִין דְּגוּפָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לעולם לא מלקה צדיק אלא לתת רפואה ולכפר - וזוכה לשלטון עליון בזה ובבא

וּלְעוֹלָם לֹא מַלְקֶה צַדִּיק, אֶלָּא כְּדֵי לָתֵת רְפוּאָה לַדּוֹר וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, (וְסוֹד זֶה צַדִּיק ורע לוֹ) שֶׁזֶּה נוֹחַ לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהַדִּין שׁוֹלֵט (לִשְׁלֹט) עַל הַצַּדִּיק יוֹתֵר מֵהַכֹּל, שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ אָז לְכָל הָעוֹלָם וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עָלָיו. וְאוֹתוֹ צַדִּיק זוֹכֶה לְשִׁלְטוֹן עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ הקב"ה לְכַפֵּר עַל הָעוֹלָם.

בלשון הזוהר

וּלְעוֹלָם לָא אַלְקֵי צַדִּיקָא, אֶלָּא לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְדָרָא, וּלְכַפְּרָא עָלַיְיהוּ. (ורזא דא צדיק ורע לו) דְּהָא נִיחָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּדִינָא שַׁלְטָא (לשלטאה) עַל זַכָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּלָא חָיִישׁ כְּדֵין לְכָל עָלְמָא, וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ, מֵחֶדְוָה דְּשַׁלִּיט עָלֵיהּ. וְהַהוּא זַכָּאָה זָכֵי לְשׁוּלְטָנָא עִלָּאָה, בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, דְּלָא חָיִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית כששני צדיקים בזמן אחד - בצדיק אחד או שנים מספיק שלא רוצה הקבה להלקות הכל

אָמַרְתִּי לוֹ, אִלּוּ לֹא הָיוּ בִּזְמַן אֶחָד - יָפֶה. אֲבָל כָּאן יֵשׁ צַדִּיק, וְכָאן יֵשׁ צַדִּיק. לָזֶה יֵשׁ מַחֲלוֹת, וְלָזֶה יֵשׁ אֶת כָּל טוֹב הָעוֹלָם. אָמַר לִי, בְּאֶחָד מֵהֶם אוֹ בִשְׁנַיִם מַסְפִּיק, שהקב"ה לֹא רוֹצֶה לְהַלְקוֹת הַכֹּל, (ס"א כָּל עוֹד) כְּמוֹ שֶׁלֹּא צָרִיךְ אֶלָּא זְרוֹעַ אַחַת לְהַלְקוֹת וּלְהַקִּיז לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים. גַּם כָּאן, בְּצַדִּיק אֶחָד מַסְפִּיק.

בלשון הזוהר

אֲמֵינָא לֵיהּ, אִלּוּ לָא הֲווֹ בְּחַד זִמְנָא, יָאוּת. אֲבָל אִית צַדִּיק הָכָא, וְאִית צַדִּיק הָכָא, לְדָא אִית מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, וּלְדָא אִית כָּל טִיבוּ דְּעָלְמָא. אָמַר לִי, בְּחַד מִנַּיְיהוּ אוֹ תְּרֵין סַגֵּי, דְּלָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְקָאָה כֹּלָּא, (ס"א כל דמה) כְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא דְּרוֹעָא חֲדָא, לְאַלְקָאָה וּלְאָקָזָאָה לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין. אוּף הָכָא, בְּחַד צַדִּיקָא סַגֵּי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אם התרבו החטאים לוקים כל הצדיקים - ואם מתו הרי נרפא הכל ונתכפר

וְאִם מִתְחַזֶּקֶת (מכבידה) הַמַּחֲלָה עַל כָּל הָאֵיבָרִים, אָז צָרִיךְ לְהַקִּיז מִשְּׁתֵי זְרוֹעוֹת. גַּם כָּךְ, אִם הִתְרַבּוּ הַחֲטָאִים וּכְבֵדִים עַל הָעוֹלָם, אָז כָּל הַצַּדִּיקִים לוֹקִים, לָתֵת רְפוּאָה עַל כָּל הַדּוֹר. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרַבּוּ כָּל כָּךְ, אָז רַק צַדִּיק אֶחָד לוֹקֶה, וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים בְּשָׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא צָרִיךְ הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם יִלְקוּ. נִרְפָּא הָעָם - נִרְפְּאוּ הַצַּדִּיקִים. וְלִפְעָמִים שֶׁכָּל יְמֵיהֶם עוֹמְדִים בְּמַחֲלוֹת לְהָגֵן עַל הַדּוֹר. אִם מֵתוּ - הֲרֵי נִרְפָּא הַכֹּל וְנִתְכַּפֵּר, לִפְעָמִים כְּשֶׁהַחֲטָאִים הֵם נִכְבָּדִים יוֹתֵר.

בלשון הזוהר

וְאִי אִתְּקַף (ס"א אתייקר) בֵּיהּ מְרָע, עַל כָּל שַׁיְיפִין, כְּדֵין אִצְטְרִיךְ תְּרֵין דְּרוֹעִין לְאָקָזָאָה. אוּף הָכִי, אִי אַסְגִּיאוּ חוֹבִין יַקִּירִין עַל עָלְמָא, כְּדֵין כָּל זַכָּאִין אַלְקוּן, לְמֵיהַב אַסְוָותָא עַל כָּל דָּרָא. אֲבָל בִּזְמַן דְּלָא אַסְגִּיאוּ כָּל כַּךְ, כְּדֵין חַד זַכָּאָה אַלְקֵי, וּשְׁאַר צַדִּיקַיָּא בִּשְׁלָם, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ עָלְמָא דְּיִלְקוּן כֻּלְּהוּ. אִתְסִיאוּ עַמָּא. אִתְסִיאוּ צַדִּיקַיָּיא. וּלְזִמְנִין דְּכָל יוֹמֵיהוֹן קַיְימִין בְּמַרְעִין, לְאַגָּנָא עַל דָּרָא. מִיתוּ, הָא אַתְּסֵי כֹּלָּא, וְאִתְכְּפַּר. לְזִמְנִין דְּחוֹבִין אִינּוּן יַקִּירִין יַתִּיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

נשמת אדם נר הוי

סוד נענוע ישראל בעסק התורה מתוך אור הנשמה שאינו שוכך

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.