ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 129: והמים היו הלוך וחסור - סוד מיעוט חלק הממנים בקרבנות החג ועצרת האספת ישראל לבדם › פיסקה 6 (רנט ע"א)

מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה - מים שמנסכים ישראל בשמחה ונהרות אפרסמון, אם יתן איש בוז יבוזו זה סמאל

פנחס · והמים היו הלוך וחסור - סוד מיעוט חלק הממנים בקרבנות החג ועצרת האספת ישראל לבדם · מאמר 129 · פיסקה 6 · דף רנט ע"א

לשון הזוהר

׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ - אִלֵּין אִינּוּן מַיִם, דִּי מְנַסְּכֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחֶדְוָה וּבִרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן׳ (ישעיהו יב, ג). ׳וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ׳ - אִלֵּין אִינּוּן נַהֲרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, דְּכֻלְּהוּ דַּבְקֵי וּמִתְקַשְּׁרֵי בִּרְחִימוּ דָּא. ׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בְּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ׳ - דָּא סַמָאֵל, בְּאַהֲבָה דְּיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בַּהֲדַיְיהוּ, בְּאִינּוּן מַיִם דִּרְשִׁימִין הָכָא בְּפַרְשְׁתָּא, דִּכְתִּיב ׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בְּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ, סִימָנָא דְּאִינּוּן מַיִם בּוֹ"ז, יָבוּזוּ לוֹ וַדַּאי, דְּהָא כֻּלְּהוּ אִתְחֲשִׁיבוּ לְגַבָּן, חֶרֶשׂ נִשְׁבָּר, דְּלֵית לֵיהּ תְקָנָה לְעָלְמִין׳.

תרגום

׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז) - אֵלּוּ הֵם מַיִם אֲשֶׁר מְנַסְּכִים יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבַת הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן׳ (ישעיה יב, ג) - ׳וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ׳ - אֵלּוּ הֵם נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן טָהוֹר, שֶׁכֻּלָּם דְּבוּקִים וּמִתְקַשְּׁרִים בְּאַהֲבָה זוֹ. ׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ׳ - זֶה סָמָאֵל, בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק אִתָּם בְּאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁרְשׁוּמִים כָּאן בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּתוּב ׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ׳ - סִימָן שֶׁל אֵלּו הַמַּיִם ׳בּוֹ"ז יָבוּזוּ לוֹ׳ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים אֶצְלֵנוּ חֶרֶשׂ נִשְׁבָּר, שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׳ - אלין אינון מים, די מנסכי ישראל, בחדוה וברחימו דקודשא בריך הוא, דכתיב, ׳ושאבתם מים בששון׳ (ישעיהו יב, ג). ׳ונהרות לא ישטפוה׳ - אלין אינון נהרי דאפרסמונא דכיא, דכלהו דבקי ומתקשרי ברחימו דא. ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו׳ - דא סמאל, באהבה דישראל, למהוי ליה חולקא בהדייהו, באינון מים דרשימין הכא בפרשתא, דכתיב ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו, סימנא דאינון מים בו"ז, יבוזו לו ודאי, דהא כלהו אתחשיבו לגבן, חרש נשבר, דלית ליה תקנה לעלמין׳.

התרגום: ׳מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׳ (שיר השירים ח, ז) - אלו הם מים אשר מנסכים ישראל בשמחה ובאהבת הקב"ה, שכתוב ׳ושאבתם מים בששון׳ (ישעיה יב, ג) - ׳ונהרות לא ישטפוה׳ - אלו הם נהרות אפרסמון טהור, שכלם דבוקים ומתקשרים באהבה זו. ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו׳ - זה סמאל, באהבת ישראל, להיות לו חלק אתם באלו המים שרשומים כאן בפרשה, שכתוב ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו׳ - סימן של אלו המים ׳בו"ז יבוזו לו׳ ודאי, שהרי כלם נחשבים אצלנו חרש נשבר, שאין לו תקנה לעולמים.

מן המפרשים

קרני אור: אלין אינון מים אלין אינון מים כו'. ר"ל הני מים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואינו מובן:

הסולם: מים רבים וגו' : מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה , אלו הם המים שישראל מנסכים בשמחה ובאהבת הקב"ה, שכתוב, ושאבתם מים בששון. ונהרות לא ישטפוה, אלו הם נהרות אפרסמון הטהור, דהיינו י"ח נהרות השפע הנמשכים מיסוד הבינה (כנ"ל שמות רנ"ז)…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: