ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 129: והמים היו הלוך וחסור - סוד מיעוט חלק הממנים בקרבנות החג ועצרת האספת ישראל לבדם › פיסקה 7 (רנט ע"א)

המים נחלקים בימי בוז ונשארו שאר ימים - חרש שאין להם תקון

פנחס · והמים היו הלוך וחסור - סוד מיעוט חלק הממנים בקרבנות החג ועצרת האספת ישראל לבדם · מאמר 129 · פיסקה 7 · דף רנט ע"א

לשון הזוהר

מַיִם דִּלְהוֹן אִתְפְּלִיגוּ בְּיוֹמִין בּוֹ"ז, אִשְׁתָּאֲרוּ שְׁאַר יוֹמִין, דְּאִינּוּן ג' ד' ה' (נוטריקון) חֲמִישִׁי רְבִיעִי שְׁלִישִׁי, וְסִימָן, ׳חֶרֶ"שׂ אֶת חַרְשֵׂי הָאֲדָמָה, וְלֵית לוֹן תִּקּוּנָא בַּהֲדָן, וְלָא לְעָלְמִין׳ (ישעיהו מה, ט). וְאִי תֵּימָא בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ כְּתִיב. הָתָם ׳כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת׳ (תהילים כב, כה).

תרגום

הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם נֶחֱלָקִים בִּימֵי בּוֹ"ז. נִשְׁאֲרוּ שְׁאָר יָמִים, שֶׁהֵם ג' ד' ה' (נוטריקון) חֲמִישִׁי רְבִיעִי שְׁלִישִׁי, וְסִימָן -׳ חֶרֶ"שׂ אֶת חַרְשֵׂי׳ (ישעיה מה, ט) (ה) אֲדָמָה, וְאֵין לָהֶם תִּקּוּן אִתָּנוּ וְלֹא לְעוֹלָמִים. וְאִם תֹּאמַר, ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ כָּתוּב שָׁם, ׳כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת׳ (תהלים כב, כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מים דלהון אתפליגו ביומין בו"ז, אשתארו שאר יומין, דאינון ג' ד' ה' (נוטריקון) חמישי רביעי שלישי, וסימן, ׳חר"ש את חרשי האדמה, ולית לון תקונא בהדן, ולא לעלמין׳ (ישעיהו מה, ט). ואי תימא בוז יבוזו לו כתיב. התם ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות׳ (תהילים כב, כה).

התרגום: המים שלהם נחלקים בימי בו"ז. נשארו שאר ימים, שהם ג' ד' ה' (נוטריקון) חמישי רביעי שלישי, וסימן -׳ חר"ש את חרשי׳ (ישעיה מה, ט) (ה) אדמה, ואין להם תקון אתנו ולא לעולמים. ואם תאמר, ׳בוז יבוזו לו׳ כתוב שם, ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות׳ (תהלים כב, כה).

מן המפרשים

קרני אור: וסימן חר"ש וסימן חר"ש. ר"ל חמישי רביעי שלישי, דמרמז שהן דומן ל'חרשי האדמה':

הסולם: מים דלהון אתפליגו וכו' : ומפרש דבריו, מים שלהם, של סמא"ל והס"א והאומות, נתחלקו בימים בו"ז, נשארו שאר ימים, שהם שלישי רביעי חמישי, שאין בהם ניסוך המים, והסימן הוא חרש את חרשי האדמה, אשר חרש הוא ראשי תיבות ח מישי ר ביעי ש לישי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: