ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 127: והקרבתם עולה ולא אשה בראש השנה - סוד יום עץ החיים ותחבולת רבקה נגד עשו הצד קרבנות › פיסקה 4 (רנח ע"ב)

ישראל לוקחים עצה מרבקה ותוקעים שופר לעורר רחמים - ויבא לו יין וישת ומעביר על חטאיו

פנחס · והקרבתם עולה ולא אשה בראש השנה - סוד יום עץ החיים ותחבולת רבקה נגד עשו הצד קרבנות · מאמר 127 · פיסקה 4 · דף רנח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אָזִיל, יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי עֵיטָא בְּרִבְקָה, וְעַבְדִין כָּל אִינּוּן פּוּלְחָנִין, כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, מְזַמְּנֵי שׁוֹפָר וְתַקְעִין לֵיהּ, בְּגִין לְאַתְּעָרָא רַחֲמֵי. וְהָא אוֹקִימְנָא, ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ (בראשית כז, כה), דְּאָתֵי (ס"א דאכל) מֵרָחוֹק, מִגּוֹ אֲתָר דְּחַמְרָא עַתִּיקָא, וְשָׁתֵי. וְאַטְעִים לֵיהּ, וְחַדֵּי. וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ לֵיהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאן, וְאַעְבַּר עַל חוֹבוֹי. מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָא יַעֲקֹב׳ (בראשית כז, ל) ׳וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּדוֹ׳, טָעִין מִכַּמָּה טוֹעֲנֵי כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה.

תרגום

וּבְעוֹד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, יִשְׂרָאֵל לוֹקְחִים עֵצָה מֵרִבְקָה וְעוֹשִׂים כָּל אֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת, כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, מְזַמְּנִים שׁוֹפָר וְתוֹקְעִים בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, (שם) ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ - שֶׁבָּא (שֶׁאָכַל) מֵרָחוֹק, מִתּוֹךְ מְקוֹם הַיַיִן הָעַתִּיק, וְשׁוֹתֶה. וְטוֹעֵם אוֹתוֹ, וְשָׂמֵחַ. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּכַמָּה בְרָכוֹת, וּמַעֲבִיר עַל חֲטָאָיו. מַה כָּתוּב? (שם) ׳וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב׳, ׳וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ׳ - טָעוּן מִכַּמָּה מַשָּׂאוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובעוד דאיהו אזיל, ישראל נטלי עיטא ברבקה, ועבדין כל אינון פולחנין, כל אינון צלותין, מזמני שופר ותקעין ליה, בגין לאתערא רחמי. והא אוקימנא, ׳ויבא לו יין וישת׳ (בראשית כז, כה), דאתי (ס"א דאכל) מרחוק, מגו אתר דחמרא עתיקא, ושתי. ואטעים ליה, וחדי. ואחר כך מברך ליה בכמה ברכאן, ואעבר על חובוי. מה כתיב, ׳ויהי אך יצוא יצא יעקב׳ (בראשית כז, ל) ׳ועשו אחיו בא מצדו׳, טעין מכמה טועני כמה דאתמר, והא אוקימנא מלה.

התרגום: ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה ועושים כל אלו העבודות, כל אלו התפלות, מזמנים שופר ותוקעים בו כדי לעורר רחמים. והרי בארנו, (שם) ׳ויבא לו יין וישת׳ - שבא (שאכל) מרחוק, מתוך מקום היין העתיק, ושותה. וטועם אותו, ושמח. ואחר כך מברך אותו בכמה ברכות, ומעביר על חטאיו. מה כתוב? (שם) ׳ויהי אך יצא יצא יעקב׳, ׳ועשו אחיו בא מצידו׳ - טעון מכמה משאות כמו שנתבאר, והרי בארנו הדבר.

מן המפרשים

אור יקר: אתר דחמרא עתיקא בחינת הבינה הנקראת יין שבכתר הנקרא עתיק יומין, ושתי משפיעו ליצחק ואטעים ליה בסוד החיך דהיינו חכמת וחדי בסוד שמחת הבינה יין המשמח לא יין המשכר, ונמתקת.

קרני אור: ואח"כ מברך ליה ואח"כ מברך ליה. ר"ל קב"ה, דהיינו יצחק לישראל:

הסולם: ובעוד דאיהו אזיל וכו' : ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה, ועושים כל אלו עבודות, וכל אלו התפלות, מזמינים שופר ותוקעים, כדי לעורר הרחמים. כמ"ש ברבור הסמוך. וכבר העמדנו, ויבא לו יין וישת, שבא מרחוק, מבינה, מאותו מקום שהיין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: