ובחדש השביעי יום ראש השנה דין מדוע כתוב ועשיתם ולא והקרבתם - כמו ועשה לי מטעמים שישראל עושים בעוד יצחק שולח לצוד
פנחס · והקרבתם עולה ולא אשה בראש השנה - סוד יום עץ החיים ותחבולת רבקה נגד עשו הצד קרבנות · מאמר 127 · פיסקה 3 · דף רנח ע"ב
לשון הזוהר
׳וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (במדבר כט, א), כְּמָה דְּאִתְּמַר, יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּינָא דְּכָל עָלְמָא, דִּינָא תַּקִּיפָא, וְדִינָא רַפְיָא. ׳וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה׳, וְהִקְרַבְתֶּם מִבָּעֵי לֵיהּ, כִּשְׁאַר כָּל יוֹמִין, מַאי וַעֲשִׂיתֶם. אֶלָּא בְּיוֹמָא דָּא, ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים׳ (בראשית כז, ד) כְּתִיב. כַּמָה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמֵי, בְּעוֹד דִּמְקַטְרְגָא אָזִיל לְפַשְׁפְּשָׁא בְּחוֹבִין דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא ׳וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה׳. וְלָא אִשֶּׁה עוֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאַר יוֹמִין, (ס"א בקרבנין) לָא כְּתִיב אִשֶּׁה, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּכָל הָנֵי יוֹמֵי. כָּל שֶׁכֵּן בְּהַאי יוֹמָא, דַּאֲנָן עַבְדִּין מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלָא דַּעְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא יִצְחָק מְשַׁדֵּר לֵיהּ לָצוּד צֵידָה דְּחוֹבִין דִּבְנֵי עָלְמָא, וּלְאַיְיתָאָה לְגַבֵּיהּ.
תרגום
׳וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (במדבר כט) -, ׳כְּמוֹ׳ שֶׁנֶּאֱמַר, יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דִּין שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, דִּין חָזָק וְדִין רָפֶה. וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה?! וְהִקְרַבְתֶּם הָיָה צָרִיךְ לוֹ, כִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים! מַהוּ וַעֲשִׂיתֶם? אֶלָּא בְּיוֹם זֶה כָּתוּב ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים׳ (בראשית כז, ד) - כַּמָּה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, בְּעוֹד שֶׁהַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה, וְלֹא אִשֶּׁה עֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַיָּמִים (בקרבנות) לֹא כָתוּב אִשֶּׁה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים. כָּל שֶׁכֵּן בְּזֶה הַיּוֹם, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלִי דַעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לָצוּד צִידָה שֶׁל חֲטָאֵי בְּנֵי הָעוֹלָם וּלְהָבִיא אֶצְלוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ובחדש השביעי׳ (במדבר כט, א), כמה דאתמר, יומא דראש השנה, דינא דכל עלמא, דינא תקיפא, ודינא רפיא. ׳ועשיתם עולה׳, והקרבתם מבעי ליה, כשאר כל יומין, מאי ועשיתם. אלא ביומא דא, ׳ועשה לי מטעמים׳ (בראשית כז, ד) כתיב. כמה מטעמים ותבשילים עבדו ישראל בהני יומי, בעוד דמקטרגא אזיל לפשפשא בחובין דעלמא. ועל דא לא כתיב והקרבתם, אלא ׳ועשיתם עולה׳. ולא אשה עולה. וכן בכל שאר יומין, (ס"א בקרבנין) לא כתיב אשה, דלית לון חולקא בכל הני יומי. כל שכן בהאי יומא, דאנן עבדין מטעמים ותבשילים בלא דעתא דסטרא אחרא, דהא יצחק משדר ליה לצוד צידה דחובין דבני עלמא, ולאייתאה לגביה.
התרגום: ׳ובחדש השביעי׳ (במדבר כט) -, ׳כמו׳ שנאמר, יום של ראש השנה דין של כל העולם, דין חזק ודין רפה. ועשיתם עולה?! והקרבתם היה צריך לו, כשאר כל הימים! מהו ועשיתם? אלא ביום זה כתוב ׳ועשה לי מטעמים׳ (בראשית כז, ד) - כמה מטעמים ותבשילים עושים ישראל באלו הימים, בעוד שהמקטרג הולך לפשפש בחטאי העולם. ועל כן לא כתוב והקרבתם, אלא ועשיתם עולה, ולא אשה עלה. וכן בכל שאר הימים (בקרבנות) לא כתוב אשה, שאין להם חלק בכל אלו הימים. כל שכן בזה היום, שאנחנו עושים מטעמים ותבשילים בלי דעת הסטרא אחרא, שהרי יצחק שולח אותו לצוד צידה של חטאי בני העולם ולהביא אצלו.
מן המפרשים
אור יקר: יומא דראש השנה הוה ובכל אתר ויהי היום דא ראש השנה, ויהי היום ויבואו בני האלהים.
קרני אור: ולא אשה עולה לה' ולא אשה עולה לה'. כן נראה הגרסא לר', 'ועולה לשם' כו'. וק"ל בדוחק:
הסולם: ובחדש השביעי כמה וכו' : ובחדש השביעי באחד לחדש. היינו כמו שלמדנו כי יום של ראש השנה, הוא דינם של כל העולם, דין קשה ביום א'. ודין רפה, ביום ב'. שואל כתוב, ועשיתם עולה, והקרבתם היה צריך לומר כשאר כל הימים, מהו ועשיתם. ומשיב, אלא…