והקרבתם עולה ולא אשה בראש השנה
סוד יום עץ החיים ותחבולת רבקה נגד עשו הצד קרבנות
והקרבתם עולה לריח ניחח להוי - בפסח כתוב אשה עלה וכאן לא כתוב אשה יום שכלה נכנסת לחפה
׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ׳ (במדבר כח, כז) - לַה'. בֹּא וּרְאֵה, בְּפֶסַח כָּתוּב ׳וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה׳ לַה'. וְכָאן לֹא כָתוּב אִשֶּׁה (שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם ׳זֶה אִשָּׁה׳ לֹא כתובבו), אֶלָּא ׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה׳. מָה הַטַּעַם? יוֹם זֶה, יוֹם שֶׁנִּכְנֶסֶת כַּלָּה לְחֻפָּה הוּא, וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִים יְמֵי טָהֳרָה, יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וְנִכְלָלִים וְנִכְנָסִים בִּימֵי הַטָּהֳרָה. וְהִיא יוֹצֵאת מִכָּל צַד רַע, וְשׁוֹמֶרֶת יְמֵי טָהֳרָה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי. וְסוֹד זֶה, הַמֶּלֶךְ טַעַם בְּתוּלָה טוֹעֵם. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא כָתוּב בּוֹ אִשֶּׁה, שֶׁהֲרֵי אַחֵר לֹא קָרֵב לַמִּשְׁכָּן, וַהֲרֵי מִתְרַחֵק מִשָּׁם. וְעַל כֵּן אִשִּׁים לֹא כָאן, וְלֹא צְרִיכִים לְכָאן, וְיִשְׂרָאֵל מְרֻחָקִים הֵם מִצַּד רַע (ומונים יְמֵי טָהֳרָה, יָמִים ושבועות, וְנִכְלָלִים וְנִכְנָסִים בִּימֵי הַטָּהֳרָה). אָמַר רַבִּי אַבָּא, עֲדַיִן צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְפֶתַח זֶה לִפְתֹּחַ.
בלשון הזוהר
׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו"ה׳ (במדבר כח, כז). תָּא חֲזֵי, בְּפֶסַח כְּתִיב, ׳וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עוֹלָה לַיהו"ה׳. וְהָכָא לָא כְּתִיב אִשֶּׁה, (דהא ביומא דא אשה לא כתיב ביה) אֶלָּא ׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה׳. מַאי טַעְמָא. יוֹמָא דָּא, יוֹמָא דְּעַיְילַת כַּלָּה לְחוּפָּה אִיהוּ. וְיִשְׂרָאֵל מָנוּ יוֹמִין דְּדַכְיוּ. יוֹמִין וְשָׁבוּעִין, וְאִתְכְּלִילוּ וְעָאלוּ בְּיוֹמִין דְּדַכְיוּ. וְהִיא נַפְקַת מִכָּל סִטְרָא בִּישָׁא, וְנַטְרַת יוֹמֵי דַּכְיוּ כַּדְּקָא חֲזֵי. וְרָזָא דָּא, מַלְכָּא טַעַם בְּתוּלָה טָעִים. בְּגִין כָּךְ לָא כְּתִיב בֵּיהּ אִשֶּׁה, דְּהָא אַחֲרָא לָא קָרִיב לְמַשְׁכְּנָא, וְהָא אִתְרְחַק מִתַּמָּן. וְעַל דָּא אִשִּׁים לָאו הָכָא, וְלָאו אִצְטְרִיכוּ לְהָכָא, וְיִשְׂרָאֵל מְרַחֲקָן אִינּוּן מִן סִטְרָא בִּישָׁא. (ומנן יומין דדכיו, יומין ושבועין, ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו). אָמַר רִבִּי אַבָּא, עֲדַיִין צְרִיכִין אֲנָן לְפִתְחָא דָּא לְמִפְתַּח.
הרמתי ידי בתפלה אשים באמצע נדבקים בעץ הדעת טוב ורע - אבל יום זה יום עץ החיים ולכן עולה ולא אשה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֵרַמְתִּי יָדַי בִּתְפִלָּה לְמִי שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם, וְסוֹד זֶה מָצָאנוּ בְּסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים. אִשִּׁים הֵם בָּאֶמְצַע, וּבָאִים בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה, נִדְבָּקִים בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. נִדְבָּקִים בָּרָע וְנִדְבָּקִים בַּטּוֹב. וּמִשּׁוּם כָּךְ בִּשְׁאָר הַיָּמִים כָּתוּב בָּהֶם אִשֶּׁה עוֹלָה, אֲבָל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעֵץ הַחַיִּים קַיָּם וְלֹא אַחֵר, אֵין אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְאִשֶּׁה, וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם. וְיוֹם זֶה יוֹם שֶׁל עֵץ הַחַיִּים הוּא, וְלֹא שֶׁל דַּעַת טוֹב וָרָע. וּמִפְּנֵי זֶה, ׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ׳ (במדבר כח, כז) לַה', וְלֹא אִשֶּׁה לַה' עוֹלָה. וְעוֹלָה לְשׁוֹן (לשם) עוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וַהֲרֵי הֵעַרְנוּ דְבָרִים שֶׁל ׳פָּרִים בְּנֵי בָקָר׳ - וְכָל אוֹתוֹ קָרְבָּן.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲרִימִית יְדַי בְּצַלּוּ לְמַאן דְּבָרָא עָלְמָא, וְרָזָא דָּא, אַשְׁכְּחָן בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, אִשִּׁים אִינּוּן בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאַתְיָין בְּסִטְרָא דָּא וּבְסִטְרָא דָּא, אִדַבְּקוּ בְּאִילָנָא דְּדַעַת טוֹב וָרָע, אִדַבְּקָן בְּרָע, וְאִדַבְּקָן בְּטוֹב. וּבְגִין כָּךְ, בִּשְׁאַר יוֹמִין כְּתִיב בְּהוּ אִשֶּׁה עוֹלָה. אֲבָל בְּהָנֵי יוֹמָא, דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי קַיְּימָא, וְלָא אַחֲרָא, לֵית אֲנָן צְרִיכִין לְאִשֶּׁה, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוִי תַּמָּן. וְיוֹמָא דָּא, יוֹמָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אִיהוּ, וְלָא דְּדַעַת טוֹב וָרָע. וּבְגִין דָּא, ׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו"ה׳, וְלָא אִשֶׁה לַיהו"ה עוֹלָה. וְעוֹלָה, לָשׁוֹן (נ"א לשם) עוֹלֶה, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אִתְּעַרְנָא מִלֵּי דְּפָרִים ׳בְּנֵי בָּקָר׳, וְכָל הַהוּא קָרְבָּן.
ובחדש השביעי יום ראש השנה דין מדוע כתוב ועשיתם ולא והקרבתם - כמו ועשה לי מטעמים שישראל עושים בעוד יצחק שולח לצוד
׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים׳.׳וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִיבאחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם, יום תרועה׳ - (במדבר כט)׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָההוא דִּין שֶׁל כָּל הָעוֹלָם,ובו שני ימים כנגד שני בתי דינים דִּין חָזָקביום הראשון וְדִין רָפֶה׳׳.ביום השני, מצד הגבורה ומצד המלכות (בעה"ס) וַעֲשִׂיתֶםועשיתם?! עוֹלָה?! וְהִקְרַבְתֶּם הָיָה צָרִיךְ לוֹ, כִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים!שבכל המועדים כתוב ׳והקרבתם׳! מַהוּ וַעֲשִׂיתֶם?שלשון ׳והקרבתם׳ מורה על קירוב המלכות לתפארת כדרכה, ולשון עשייה מורה על תיקון חדש, שאנו עושים בו מטעמים ויחודים ותיקונים הרבה (או"י) אֶלָּא בְּיוֹם זֶה כָּתוּב (בראשית כז) ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּיםשאמר יצחק לעשו, ויום זה כנגד אותו מעשה (בראשית כז, ד)׳ - כַּמָּה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵללקב"ה, הן התפלות והעבודות (קרני אור) בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, בְּעוֹד שֶׁהַמְקַטְרֵגהוא עשו, סמא"ל (או"י) הוֹלֵךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם.לעשות מהם מטעמים לקטרוג (בעה"ס) וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה, וְלֹא אִשֶּׁה עֹלָה.כמו שכתוב בפסח ׳והקרבתם אשה עלה׳, שהאשים באים מן הצד שבאמצע, הדבוקים בעץ הדעת טוב ורע ויש בהם חלק לסטרא אחרא, ויום זה יום עץ החיים וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַיָּמִים (בקרבנות)שאין בהם חלק לסטרא אחרא, כגון בשבועות וביום הכפורים (בעה"ס) לֹא כָתוּב אִשֶּׁה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים. כָּל שֶׁכֵּן בְּזֶה הַיּוֹם, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלִי דַעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא,כמו שעשתה רבקה מטעמים ליעקב בלי ידיעת עשו שֶׁהֲרֵי יִצְחָקשהוא מדת הגבורה (או"י) שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹאת המקטרג לָצוּד צִידָה שֶׁל חֲטָאֵי בְּנֵי הָעוֹלָם וּלְהָבִיא אֶצְלוֹ.
בלשון הזוהר
׳וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (במדבר כט, א), כְּמָה דְּאִתְּמַר, יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּינָא דְּכָל עָלְמָא, דִּינָא תַּקִּיפָא, וְדִינָא רַפְיָא. ׳וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה׳, וְהִקְרַבְתֶּם מִבָּעֵי לֵיהּ, כִּשְׁאַר כָּל יוֹמִין, מַאי וַעֲשִׂיתֶם. אֶלָּא בְּיוֹמָא דָּא, ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים׳ (בראשית כז, ד) כְּתִיב. כַּמָה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמֵי, בְּעוֹד דִּמְקַטְרְגָא אָזִיל לְפַשְׁפְּשָׁא בְּחוֹבִין דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא ׳וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה׳. וְלָא אִשֶּׁה עוֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאַר יוֹמִין, (ס"א בקרבנין) לָא כְּתִיב אִשֶּׁה, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּכָל הָנֵי יוֹמֵי. כָּל שֶׁכֵּן בְּהַאי יוֹמָא, דַּאֲנָן עַבְדִּין מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלָא דַּעְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא יִצְחָק מְשַׁדֵּר לֵיהּ לָצוּד צֵידָה דְּחוֹבִין דִּבְנֵי עָלְמָא, וּלְאַיְיתָאָה לְגַבֵּיהּ.
ישראל לוקחים עצה מרבקה ותוקעים שופר לעורר רחמים - ויבא לו יין וישת ומעביר על חטאיו
וּבְעוֹד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, יִשְׂרָאֵל לוֹקְחִים עֵצָה מֵרִבְקָהשהיא המלכות כשהיא לצד הגבורה, וסודה התפלה (או"י) וְעוֹשִׂים כָּל אֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת, כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, מְזַמְּנִים שׁוֹפָרבתקיעות הראשונות וְתוֹקְעִים בּוֹבשניות, על סדר הברכות (או"י) כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, (שם) ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ - שֶׁבָּא (שֶׁאָכַל) מֵרָחוֹק, מִתּוֹךְ מְקוֹם הַיַיִן הָעַתִּיק,היא הבינה הנקראת יין, הדבוקה בחכמה ובכתר הנקרא עתיק יומין, ושם נמתק הדין ונהפך לשמחה (או"י) וְשׁוֹתֶה. וְטוֹעֵם אוֹתוֹ, וְשָׂמֵחַ.ביין המשמח ולא ביין המשכר וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אוֹתוֹהקב"ה, במידתו של יצחק, את ישראל (קרני אור) בְּכַמָּה בְרָכוֹת, וּמַעֲבִיר עַל חֲטָאָיו. מַה כָּתוּב? (שם) ׳וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב׳, ׳וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ׳ - טָעוּן מִכַּמָּה מַשָּׂאוֹתשל עונות, שהן טענות וקטרוגים על ישראל (קרני אור) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר.אבל כבר יצא יעקב מבורך, ואין לקטרוגו מקום
בלשון הזוהר
וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אָזִיל, יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי עֵיטָא בְּרִבְקָה, וְעַבְדִין כָּל אִינּוּן פּוּלְחָנִין, כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, מְזַמְּנֵי שׁוֹפָר וְתַקְעִין לֵיהּ, בְּגִין לְאַתְּעָרָא רַחֲמֵי. וְהָא אוֹקִימְנָא, ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ (בראשית כז, כה), דְּאָתֵי (ס"א דאכל) מֵרָחוֹק, מִגּוֹ אֲתָר דְּחַמְרָא עַתִּיקָא, וְשָׁתֵי. וְאַטְעִים לֵיהּ, וְחַדֵּי. וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ לֵיהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאן, וְאַעְבַּר עַל חוֹבוֹי. מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָא יַעֲקֹב׳ (בראשית כז, ל) ׳וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּדוֹ׳, טָעִין מִכַּמָּה טוֹעֲנֵי כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה.
יום של יבבה הקרבן עולה איל אחד מפני אילו של יצחק - ושעיר עזים שחד לסמאל לכפר פניו בבכיתו
וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא יוֹם שֶׁל יְבָבָה, וְהַקָּרְבָּן הוּא עוֹלָה. אַיִל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳מִפְּנֵי אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק׳. ׳וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת׳ (במדבר כח, טו) - שֹׁחַד לְסָמָאֵל לְכַפֵּר (לִשְׁבֹּר) פָּנָיו בְּאוֹתָהּ בְּכִיָּה שֶׁהוּא בּוֹכֶה בְּזֶה הַיּוֹם כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ וַהֲרֵי לְחִנָּם צָד צִידָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. כְּמוֹ כֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַהֲרֵי כָּתוּב בְּפָרָשַׁת אֱמֹר.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יוֹמָא דִּיבָבָא, וְקָרְבְּנָא אִיהוּ עוֹלָה. אַיִל אֶחָד, כְּמָה דְּאִתְּמַר, בְּגִין אֵילוֹ דְּיִצְחָק. ׳וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת׳ - שׁוֹחַד לְסַמָאֵל לְכַפְּרָה (לתברא) אַנְפּוֹי, בְּהַהוּא בִּכְיָה דְּאִיהוּ בָּכֵי בְּהַאי יוֹמָא, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא אִתְעָבִיד רְעוּתֵיהּ, וְהָא לְמַגָּנָא צַד צֵידָה. כְּמָה דְּאִתְּמַר. כְּגַוְונָא דָּא יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, וְהָא כְּתִיב בְּפָּרָשַׁת אֱמוֹר.
ותנח התבה בחדש השביעי
סוד שרית האם על בניה בסכות מהיום השלישי ואילך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.