ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 123: עולת תמיד זו השכינה - סוד שלש עשרה המצוות הרמוזות בשם יהוה מאנכי ועד קריאת שמע › פיסקה 20 (רנז ע"ב)

כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - צריך לזקף השכינה נפלה לא תוסיף קום

פנחס · עולת תמיד זו השכינה - סוד שלש עשרה המצוות הרמוזות בשם יהוה מאנכי ועד קריאת שמע · מאמר 123 · פיסקה 20 · דף רנז ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם. דָּא שְׁכִינְתָּא, בְּשֵׁם דַּיְדוָֹ"ד, בֵּיהּ צָרִיךְ לְזַקְפָא שְׁכִינְתָּא. הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב), עַל יְדֵי דַּרְגָּא אַחֲרָא, וּבְגִין דָּא ׳בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא). הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, יְדוָֹ"ד ׳זוֹקֵף כְּפוּפִים׳ (תהילים קמו, ד).

תרגום

וּמִפְּנֵי זֶה, כָּל הַכּוֹרֵע - כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְכָל הַזּוֹקֵף - זוֹקֵף בַּשֵּׁם. זוֹ הַשְּׁכִינָה. בְּשֵׁם יְהֹוָ"ה, בּוֹ צָרִיךְ לִזְקֹף הַשְּׁכִינָה, הַהִיא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב), עַל יְדֵי דַרְגָּה אַחֶרֶת - וּמִפְּנֵי זֶה, ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳ (שם ט, יא) - אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, ׳יְהֹוָ"ה זוֹקֵף כְּפוּפִים׳ (תהלים קמו, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. דא שכינתא, בשם דידו"ד, ביה צריך לזקפא שכינתא. ההיא דאתמר בה, ׳נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל׳ (עמוס ה, ב), על ידי דרגא אחרא, ובגין דא ׳ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת׳ (עמוס ט, יא). ההוא דאתמר ביה, ידו"ד ׳זוקף כפופים׳ (תהילים קמו, ד).

התרגום: ומפני זה, כל הכורע - כורע בברוך, וכל הזוקף - זוקף בשם. זו השכינה. בשם יהו"ה, בו צריך לזקף השכינה, ההיא שנאמר בה, ׳נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל׳ (עמוס ה, ב), על ידי דרגה אחרת - ומפני זה, ׳ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת׳ (שם ט, יא) - אותו שנאמר בו, ׳יהו"ה זוקף כפופים׳ (תהלים קמו, ח).

מן המפרשים

יהל אור: א"ת דדרשינן לון מנהון כו'. ר"ל של"ת ה"מ דיש להם רשות לדרוש מהפסוק עצמו חסירות ויתירות כמש"ו כיצד מאלפא ביתא מחסר ויתיר, אבל לא מעצמן. ותירץ דהא "כלות" כתיב מלא והן דרשו חסר, וע"כ צ"ל דיש להם רשות כמש"ו:

קרני אור: בשם דיהו"ה ביה צריך בשם דיהו"ה ביה צריך כו':

הסולם: ובג"ד כל הכורע וכו': ומשום זה כל הכורע כורע בברוך , שה"ס יסוד, וכל הזוקף זוקף בשם. זו היא השכינה בשם הויה, שבו צריכים לזקוף השכינה, אותה שנאמר בה, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל , מעצמה, אלא על ידי מדרגה אחרת שהיא הויה, דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: