עולת תמיד זו השכינה
סוד שלש עשרה המצוות הרמוזות בשם יהוה מאנכי ועד קריאת שמע
עולת תמיד זו השכינה שעולה בעמוד האמצעי - עם קריאת שמע פעמיים בכל יום
׳עֹלַת תָּמִיד׳ (במדבר כח, ו) - זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהּ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳. וְהִיא עוֹלָה בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא תָּדִיר עִמָּהּ בְּלִי פֵרוּד כְּלָל.
בלשון הזוהר
׳עוֹלַת תָּמִיד׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא, דִּסְלִיקַת לְעֵילָּא בְּהַהוּא דַּרְגָּא, דְּאִתְּמַר בָּהּ עֶרֶב וָבוֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְאִיהִי סְלִיקַת בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ תָּדִיר עִמָּהּ בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל.
לאן עולה למקום שנגזרה משם אין סוף - גבוה מכל הספירות ואחר כך יורדת מלאה כפרה
וּלְאָן עוֹלָה? לְמָקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה מִשָּׁם, שֶׁהוּא אֵין סוֹף, וְהוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הַסְּפִירוֹת. וּמִפְּנֵי זֶה פֵּרְשׁוּהָ, עוֹלָה - כֻּלָּהּ לְגָבוֹהַּ עוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר הִא עוֹלָה, אוֹחֲזוֹת בָּהּ כָּל הַסְּפִירוֹת, וְהֵן עוֹלוֹת עִמָּהּ. וּמָה הָעֲלִיָּה שֶׁלָּהּ? לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לָתֵת רֵיחַ טוֹב לִפְנֵי ה', וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ, ׳וַיֵּרֶד מֵעֲשּת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה׳ (ויקרא ט, כב) - יָרְדָה מְלֵאָה כַּפָּרָה מִכָּל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
וּלְאָן סְלִיקַת. לְאֲתָר דְּאִתְגְּזָרַת מִתַּמָּן, דְּאִיהוּ אֵין סוֹף, וְאִיהוּ גָּבוֹהַּ מִכָּל סְפִירָאן. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ. עוֹלָה כֻּלָהּ לַגָּבוֹהַּ סַלְּקָא. וְכַד אִיהִי סְלִיקַת, אֲחִידָן בָּהּ כָּל סְפִירָן, וְאִינּוּן סַלְּקִין עִמָּהּ. וּמַאי סְלִיקוּ דִּילָהּ. לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לְמֵיהַב רֵיחָא טָבָא קֳדָם יהו"ה, וּלְבָתַר אִתְּמַר בָּהּ, ׳וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה׳ (ויקרא ט, כב). נַחְתַּת מַלְיָא כַּפָּרָה מִכָּל חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל.
עלייתה בעמוד האמצעי וירידתה בו - נקרא סלם שבו ההויות עולות ויורדות
וַהֲרֵי הָעֲלִיָּה שֶׁלָּהּ הִיא בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. וּמִפְּנֵי כָּךְ הַיְרִידָה שֶׁלָּהּ הִיא בּוֹ, וְכָל הַצְּבָאוֹת שֶׁלָּהּ. וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא סֻלָּם, שֶׁבּוֹ כָּל הַהֲוָיוֹת (הַכִּנּוּיִים) עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת מִן יְהֹוָה. וּמִפְּנֵי זֶה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת הֵם לַיהֹוָה. וְנִקְרֵאת קָרְבָּן עַל שֵׁם שֶׁמִּתְקָרְבִים בָּהּ כָּל הַכִּנּוּיִים לַיהֹוָה.
בלשון הזוהר
וְהָא סְלִיקוּ דִּילָהּ אִיהוּ, בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אוּף הָכִי נְחִיתוּ דִּילָהּ אִיהוּ בֵּיהּ, וְכָל חַיָּילִין דִּילָהּ, וּבְגִין דָּא אִקְרֵי סֻלָּם, דְּבֵיהּ כָּל הַוָויָין (נ"א כנויין) סַלְּקִין וְנַחְתִּין, דְּאִינּוּן תַּלְיָין מִן יְהוָֹה. וּבְגִין דָּא, כָּל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון אִינּוּן לַיְהוָֹה. וְאִתְקְרִיאַת קָרְבָּן, עַל שֵׁם דְּאִתְקְרִיבוּ בָּהּ כָּל כִּנּוּיִין לַיְהוָֹה.
קרבנו קערת כסף אחת אין דרגה נקרבת פחותה ממנה - בזאת יבא אהרן אל הקדש
וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר עָלֶיהָ, ׳קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת׳ (במדבר ז, יט) - אֵין דַּרְגָּה נִקְרֶבֶת לְגַבֵּי יְהֹוָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה. וְאֵין תְּפִלָּה וּמִצְוָה מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְכָל קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת, שֶׁהֵם לְחוּץ מִמֶּנָּה. בְּכָל דַּרְגּוֹת הַסְּפִירוֹת לֹא מִתְקַבְּלוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה חוּץ מִמֶּנָּה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר עָלֶיהָ, ׳בְּזֹּאת יָבא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג) - וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר הַנָּבִיא, ׳כִּי אִם בְּזֹּאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל׳ (ירמיה ט, כג).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עָלָהּ, ׳קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת׳ (במדבר ז, יט). לֵית דַּרְגָּא דְּאִתְקְרִיב לְגַבֵּי יְהוָֹה, פָּחוּת מִנָּהּ. וְלֵית צְלוֹתָא וּפִקּוּדָא מִכָּל פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון, דְּאִינּוּן לְבַר מִנָּהּ. בְּכָל דַּרְגִּין דִּסְפִירָאן לָא מִתְקַבְּלָן קֳדָם יְהוָֹה, לְבַר מִנָּהּ. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עָלָהּ, ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג). וּבְגִין דָּא אָמַר נָבִיא, ׳כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל׳ (ירמיהו ט, כג).
היא שלמים שלמות שם יהוה בכל דרגה - ה מאדני י מיהוה שער להכנס לכל חכמה
הִיא שְׁלָמִים, שְׁלֵמוּת הַשֵּׁם שֶׁל יְהֹוָה, בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה. הִיא ה'. אֲדנָי. י' שֶׁל יְהֹוָה. הִיא ה' מֵאֱלֹהִים. הִיא ה' מֵאֶהְיֶה. י' מִשַּׁדַּי. סוֹף כָּל הֲוָיָה וְכִנּוּי. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בָּהּ, סוֹף ׳דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר׳ (קהלת יב, יג) - הִיא סוֹף מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, יַם סוּף. שְׁלֵמוּת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הִיא שַׁעַר לְהִכָּנֵס לְכָל חָכְמָה, לְכָל כִּנּוּי וַהֲוָיָה, וּלְהִכָּנֵס בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, יְדִיעָה שֶׁל הַכֹּל. וּפָחוֹת מִמֶּנָּה אֵין רְשׁוּת לְשׁוּם בְּרִיָּה לְהַשְׁגִּיחַ לְשׁוּם יְדִיעָה בָּעוֹלָם. עָלֶיהָ נֶאֱמַר, ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ׳ (תהלים קיח, כ).
בלשון הזוהר
אִיהִי שְׁלָמִים, שְׁלִימוּ דִּשְׁמָא דַּיְהוָֹה, בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא. אִיהִי ה'. אֲדֹנָי. י' דַּיְהוָֹה. אִיהִי ה' מִן אֱלֹהִים. אִיהִי ה' מִן אֶהְיֶה. י' מִן שַׁדַּי. סוֹף דְּכָל הֲוָיָה וְכִנּוּי. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ, סוֹף ׳דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרֵא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר׳ (קהלת יב, יג). אִיהִי סוֹף מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, יַם סוּף. שְׁלִימוּ דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. אִיהוּ תַּרְעָא לְאַעֲלָא לְכָל חָכְמְתָא, לְכָל כִּנּוּי וַהֲוָיָה, וּלְאַעֲלָא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, יְדִיעָה דְּכֹלָּא. וּפָחוּת מִינָהּ, לֵית רְשׁוּ לְשׁוּם בִּרְיָה, לְאַשְׁגָּחָא לְשׁוּם יְדִיעָה בָּעוֹלָם. עָלָהּ אִתְּמַר, ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׳ (תהילים קיח, כ).
היא שם מב אותיות נקראת עין מימין אזן משמאל - ריח מהעמוד ופה מעצמה
הִיא שֵׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. (וְאֵלּוּ הֵן אוֹתִיּוֹת כִּנּוּיִים לאותיות הַהֲוָיוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ עֶלְיוֹנִים). הִיא נִקְרֵאת עַיִן מִצַּד הַיָּמִין, (תהלים לג) ׳הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו׳. וְנִקְרֵאת אֹזֶן מִצַּד הַשְּׂמֹאל, (דניאל ט) ׳הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךְ וּשֲׁמָע (דניאל ט, יח)׳ - וְנִקְרֵאת רֵיחַ מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְנִקְרֵאת פֶּה מֵעַצְמָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב) ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ (במדבר יב, ח)׳.
בלשון הזוהר
אִיהוּ שֵׁם מ"ב אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. (ואלין אינון אתוון כנויין לאתוון דהוויין דבהון אתבריאו עלאין) אִיהִי אִתְקְרִיאַת עַיִן מִסִּטְרָא דִּימִינָא, ׳הִנֵּה עֵין יְהוָֹה אֶל יְרֵאָיו׳ (תהילים לג, יח). וְאִתְקְרִיאַת אֹזֶן מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, ׳הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע׳ (דניאל ט, יח). וְאִתְקְרִיאַת רֵיחַ מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִתְקְרִיאַת פֶּה, מִגַּרְמָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ (במדבר יב, ח).
מצוה ראשונה אנכי מצד הכתר איין מאלהינו - והיא בת מבראשית כוללת לב נתיבות
נִקְרֵאת מִצְוָה רִאשׁוֹנָה אָנֹכִי, מִצַּד הַכֶּתֶר, שֶׁהוּא אַיִ"ן מֵאֱלֹהֵינוּ. אָנֹכִי - בּוֹ כ', כֶּתֶר. וּבוֹ אַיִן. וְכֶתֶר נִקְרָא מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִזְכִּיר אֶצְלָהּ חֲמִשִּׁים פְּעָמִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה. וְהִיא בַּ"ת מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁכּוֹלֶלֶת עֶשֶׂר אֲמִירוֹת מִצַּד הַחָכְמָה, בַּת י', ׳בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ׳ (משלי ג, יט) - בְּאַבָּא יָסַד הַבַּת. וְהוּא ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ (איוב כח, ז) - שֶׁכּוֹלֵל ל"ב נְתִיבוֹת, שֶׁהֵם ל"ב אֱלֹהִים מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנִּקְרֵאת כָּבוֹד. וְכַאֲשֶׁר נִכְלָלִים בַּבַּת, נִקְרָא ל"ב. וּמִפְּנֵי זֶה כָּבוֹד לְמַעְלָה, ל"ב לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
אִתְקְרִיאַת פִּקּוּדָא קַדְמָאָה אָנֹכִי, מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר, דְּאִיהוּ אַיִ"ן מֵאֱלֹהֵינוּ. אָנֹכִי בֵּיהּ כ', כֶּתֶר. וּבֵיהּ אַיִן. וְכֶתֶר אִתְקְרֵי מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. דְּאִדְכַּר לְגַבָּהּ חַמְשִׁין זִמְנִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּאוֹרַיְיתָא. וְאִיהִי בַּ"ת מִן בְּרֵאשִׁית, דִּכְלִילָא עֶשֶׂר אֲמִירָן, מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה בַּת י', ׳בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ׳ (משלי ג, יט). בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא. וְאִיהוּ ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ (איוב כח, ז), דְּכָלִיל ל"ב נְתִיבוֹת, דְּאִינּוּן ל"ב אֱלֹהִים מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה, דְּאִתְקְרֵי כָּבוֹד. וְכַד אִתְכְּלִילָן בִּבְרַתָּא, אִתְקְרֵי ל"ב. וּבְגִין דָּא כָּבוֹד לְעֵילָּא, ל"ב לְתַתָּא.
עשרה דברות חמשה בלוח אחד וחמשה בשני - כוללת בבת יחידה יוד קול דברים אתם שמעים
וַעָשָׂרָה דִּבְּרוֹת נִתְּנוּ. חֲמִשָּׁה בְּלוּחַ אֶחָד, וַחֲמִשָּׁה בְּלוּחַ שֵׁנִי. הִיא כּוֹלֶלֶת אוֹתוֹ, חֲמִשָּׁה מִכֶּתֶר עַד גְּבוּרָה, וַחֲמִשָּׁה מִעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא עַד הַבַּת. וְהֵם חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. וְכִי יֵשׁ לְדַבֵּר בַּעֲשָׂרָה פִּיּוֹת? אֶלָּא כּוֹלֵל אוֹתָם בְּבַת יְחִידָה י', וְנַעֲשׂוּ כֻלָּם אֶחָד. אַף כָּךְ ו' נִקְרָא קוֹל, וְלֹא מַכִּירִים בּוֹ עַד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עַד (עִם) דִּבּוּר. וּמִפְּנֵי זֶה, ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שּמְעִים׳ (דברים ד, יב). הִיא מִצְוָה שְׁנִיָּה מִצַּד הַגְּבוּרָה, יִרְאָה בְּחֶשְׁבּוֹן. וּרְמוּזָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בשֶׁת. וּפֵרְשׁוּהָ, מִי שֶׁאֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים, וַדַּאי שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.
בלשון הזוהר
וְי' דִּבְּרָן אִתְיְיהִיבוּ. חֲמֵשׁ בְּלוּחָא חֲדָא, וַחֲמֵשׁ בְּלוּחָא תִּנְיָינָא. אִיהִי כָּלִיל לוֹן, ה' מִכֶּתֶר עַד גְּבוּרָה. וְה' מֵעַמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, עַד בְּרַתָּא. וְאִינּוּן ה' ה'. וְכִי אִית לְמַלְּלָא בַּעֲשַׂרָה פִּיּוֹת. אֶלָּא כָּלִיל לוֹן בְּבַת יְחִידָה י' וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ חֲדָא. אוּף הָכִי ו', אִתְקְרֵי קוֹל, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בֵּיהּ, עַד דְּאִשְׁתָּתַּף עַד (ס"א עם) דִּבּוּר. וּבְגִין דָּא, ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים׳ (דברים ד, יב). אִיהִי פִּקּוּדָא תִּנְיָנָא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, יִרְאָה בְּחוּשְׁבָּן. וּרְמִיזָא בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בֹּשֶׁת. וְאוֹקְמוּהָ, מַאן דְּלֵית לֵיהּ בֹּשֶׁת פָּנִים, וַדַּאי דְּלָא עָמְדוּ אֲבָהֲתוֹי עַל טוּרָא דְּסִינַי.
מצוה שלישית אהבת חסד - אהבת עולם אהבתיך כלולה מהאבות בכל מכל כל
הִיא מִצְוָה שְׁלִישִׁית, שֶׁנִּקְרֵאת אַהֲבַת חֶסֶד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיה לא) - אַהֲבָה כְּלוּלָה מֵהָאָבוֹת, שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ׳ (שם ב).
בלשון הזוהר
אִיהִי פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה, דְּאִתְקְרֵי אַהֲבַת חֶסֶד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיהו לא, ג). אַהֲבָה כְּלִילָא מֵאֲבָהָן, דְּאִתְקְרֵי בְּהוֹן בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ׳ (ירמיהו ב, ב).
מצוה רביעית יחוד מצד עמוד האמצעי שמע ישראל - כה כה אותיות בשש תבות
יבאר את המצוה הרביעית התלוייה במלכות וְהִיא מִצְוָה רְבִיעִית, יִחוּד, היינו לייחד כל כלל הכוחות הפועלים בעולם שהכל יוצא מאחד יחיד ומיוחד ע"י ריבוי מידותיו, ואף את מידותיו לייחדם כמשתלשלים מייחודו א"ס ב"ה- רמ''ק, מִצַּד לייחד הנהגת המלכות שתהא נאחזת ונקשרת בתפארת והדבר רמוז בפסוק ד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.'שמע' מצד המלכות, 'וישראל' מצד תפארת וְהִיא כ"ה כ"ה אוֹתִיּוֹת עִמּוֹ בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת, דהיינו כ"ה תיבות בקרא דשמע ישראל מצד הז"א וכ"ה תיבות בברוך שם וגו' מצד המלכות יחד עם ו תיבות שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵלמצד שש ספירות דז"א, (וכו'). וּבִגְלָלָהּ אָמַר אַבְרָהָם, ׳נֵלְכָה עַד כֹּ"ה וְנִשְׁתַּחֲוֶה׳היינו אין המלכות בסוד כ"ה אלא רק כשהיא מתייחדת עם תפארת ומשום כך אמר אברהם אל נעריו ׳שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כ"ה׳ לייחד המלכות בתפארת- ביחוד כ"ה וענין החיבור של כח כ"ה עם ענין התפארת הלא מקרא מלא הוא בשעה שהקב"ה קורא אלין מן ההר לאמרו (בראשית כב). ׳כֹּ"ה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳. והיינו מצד תפארת
בלשון הזוהר
וְאִיהִי פִּקּוּדָא רְבִיעָאָה, יִחוּד, מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְאִיהִי כ"ה כ"ה אַתְוָון, עִמֵּיהּ בְּשִׁית תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וּבְגִינָהּ אָמַר אַבְרָהָם ׳נֵלְכָה עַד כ"ה וְנִשְׁתַּחֲוְה׳ (בראשית כב, ה). ׳כֹּ"ה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳.
הוא אח עמוד האמצעי והיא ד שלמות היחוד - כוללת תשע ספירות אין סוף עד יסוד ומלכות
הוּא א"ח, עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְהִיא ד', שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ לְהַשְׁלִים בּוֹ אֶחָד. א"ח כּוֹלֵל תֵּשַׁע סְפִירוֹת, שֶׁהֵן א' - אֵין סוֹף, ח' - שְׁמוֹנֶה סְפִירוֹת, מֵחָכְמָה עַד יְסוֹד. ד' - מַלְכוּת, הַקּוֹץ שֶׁלָּהּ, בָּהּ נִשְׁלָמוֹת לְעֶשֶׂר, שֶׁהֵם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. ד' כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יְהֹוָה.
בלשון הזוהר
אִיהוּ א"ח, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי ד', שְׁלִימוּ דְּיִחוּדָא דִּילֵיהּ, לְאַשְׁלְמָא בֵּיהּ אֶחָד. א"ח, כָּלִיל ט' סְפִירָאן, דְּאִינּוּן א' אֵין סוֹף. ח' תְּמַנְיָא סְפִירָאן, מֵחָכְמָה עַד יְסוֹד. ד' מַלְכוּת, קוֹצָא דִּילָהּ, בָּהּ אִשְׁתְּלִימוּ לְעֲשַׂרָה, דְּאִינּוּן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. ד' כְּלִילָא מְד' אַתְוָון יְהוָֹה.
מצוה חמישית והגית בו יומם ולילה - תורה שבכתב מחסד ושבעל פה מגבורה עמוד כולל שניהם
מִצְוָה חֲמִישִׁית, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח) - הִיא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִצַּד הַחֶסֶד, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁבָּהֶן חָכְמָה וּבִינָה. כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים - יַדְרִים. לְהַעֲשִׁיר - יַצְפִּין. וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא שָׁמַיִם, כּוֹלֵל אֵשׁ וּמַיִם, אֵשׁ שֶׁל גְּבוּרָה וּמַיִם שֶׁל חֶסֶד.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא חֲמִישָׁאָה, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח). אִיהִי אוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד. וְאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. דִּבְהוֹן חָכְמָה וּבִינָה. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין. וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כָּלִיל תַּרְוַויְיהוּ, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי שָׁמַיִם, כָּלִיל אֵשׁ וּמַיִם, אֵשׁ דִּגְבוּרָה, וּמַיִם דְּחֶסֶד.
כתר שהיא כף עשרה עשרה הכף בשקל הקדש - יהה שלש אותיות נעשות כף על וו
וּמִפְּנֵי זֶה כֶּתֶר, שֶׁהִיא כַּף, ׳עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (במדבר ז, פו). שֶׁהֵם יה"ה, שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, נַעֲשׂוֹת כַּף עַל ו'. וְזֶהוּ כְּנֶגֶד כֶּתֶר תּוֹרָה. ו' זֶה סֵפֶר תּוֹרָה. כַּף עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ. וְהַכֹּל יְהֹוָ"ה, עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא כֶּתֶר, (תיקונין קל"ד) דְּאִיהִי כַּף, ׳עַשָׂרָה עַשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (במדבר ז, פו). דְּאִינּוּן יה"ה, תְּלַת אַתְוָון, אִתְעָבִידוּ כַּף, עַל ו'. וְהַיְינוּ כְּנֶגֶד כֶּתֶר תּוֹרָה, ו' הַיְינוּ סֵפֶר תּוֹרָה, כַּף עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ. וְכֹלָּא יְדוָֹ"ד, כ"ו בְּחוּשְׁבַּן.
מצוה ששית תפלה של יד בזרוע שמאל - ה של יד כהה חמש ספירות תפלין של ראש עמוד האמצעי
מִצְוָה שִׁשִּׁית הִיא תְּפִלָּה שֶׁל יָד בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל. וּמִצַּד הַגְּבוּרָה ה' שֶׁל יָד כֵּהָה, מִכֶּתֶר וְעַד גְּבוּרָה, חָמֵשׁ סְפִירוֹת, וְהֵן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְהִיא קֶשֶׁר שָׁלֹשׁ רְצוּעוֹת, שֶׁהֵן נֵצַח הוֹד יְסוֹד.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא שְׁתִּיתָאָה, אִיהִי תְּפִלָּה שֶׁל יַד, בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא. וּמִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה ה' דְּיַד כֵּהָה, מִכֶּתֶר וְעַד גְּבוּרָה, ה' סְפִירָאן, וְאִינּוּן תְּפִילִּין דְּרֵישָׁא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִיהִי קֶשֶׁר תְּלַת רְצוּעוֹת, דְּאִינּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד.
מצוה שביעית ציצית כוללת תכלת ולבן דין ורחמים - לבן מימין תכלת משמאל ירק עמוד האמצעי
וְהִיא מִצְוָה שְׁבִיעִית, מִצְוַת צִיצִית, כּוֹלֶלֶת תְּכֵלֶת וְלָבָן, דִּין וְרַחֲמִים. בָּאֵשׁ, אֵשׁ לְבָנָה לֹא אוֹכֶלֶת. תְּכֵלֶת אוֹכֶלֶת וּמְכַלָּה, ׳וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה׳ (מלכים א יח, לח) - לָבָן מִיָּמִין, תְּכֵלֶת מִשְּׂמֹאל. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִחוּד בֵּין שְׁנֵיהֶם, יָרֹק. מִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וּמִפְּנֵי זֶה תִּקְּנוּ פָּרָשַׁת צִיצִית לִקְרֹא אוֹתָהּ בְּיִחוּד. וְהִיא מִצְוָה שְׁמִינִית, מְזוּזָה. הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת מְזוּזָה מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁל אוֹתִיּוֹת יְהֹוָ"ה. וּמִצַּד שֶׁל צַדִּיק, סוֹד הַבְּרִית, נִקְרֵאת שַׁדַּי. שַׁדַּי חוֹתֶמֶת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא יְהֹוָה.
בלשון הזוהר
וְאִיהִי פִּקּוּדָא שְׁבִיעָאָה, מִצְוַת צִיצִית, כָּלִיל תְּכֵלֶת וְלָבָן, דִּינָא וְרַחֲמֵי. בְּנוּרָא, אֶשָּׁא חִוָּורָא לָא אָכִיל. תְּכֵלָא, אָכִיל וְשָׁצֵי, ׳וַתֹּאכַל אֶת הָעוֹלָה׳ (מלכים א יח, לח). חִוָּור מִימִינָא, תְּכֵלֶת מִשְּׂמָאלָא, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, יִחוּד בֵּין תַּרְוַויְיהוּ, יָרוֹק. בְּגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחְרִין מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ פָּרָשַׁת צִיצִית, לְמִקְרֵי לָהּ בְּיִחוּדָא. וְאִיהִי פִּקּוּדָא תְּמִינָאָה, מְזוּזָה. שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת מְזוּזָה, מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאַתְוָון דַּיְדוָֹ"ד. וּמִסִּטְרָא דְּצַדִיק, רָזָא דִּבְרִית, אִתְקְרֵי שַׁדַּי. שַׁדַּי חוֹתָמָא דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יְהוָֹה.
מצוה תשיעית אות ברית מצד צדיק יסוד עולם - ששת ימים מכתר עד עמוד האמצעי
מִצְוָה תְּשִׁיעִית, הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת אוֹת בְּרִית מִצַּד שֶׁל צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ׳זֹּאת אוֹת הַבְּרִית׳ (בראשית ט) - ׳בֵּינִי, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נֵצַח וְהוֹד׳. אוֹת - זֶה צַדִּיק. הִיא - זוֹ הַשְּׁכִינָה. ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם׳ (שמות כ, יא) - מִכֶּתֶר עַד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. שֶׁאֵין שִׁשָּׁה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא מִצַּד הָאוֹת ו'. וְאֵין שְׁבִיעִי אֶלָּא מִצַּד הָאוֹת י', עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, אוֹת הוּא. חָכְמָה תַּחְתּוֹנָה, אוֹת הִיא.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא תְּשִׁיעָאָה, שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת אוֹת בְּרִית, מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. (בראשית ט יב) ׳זֹאת אוֹת הַבְּרִית׳. (שמות לא) ׳בֵּינִי, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נֶצַח הוֹד׳. אוֹת, דָּא צַדִּיק. הִיא, דָּא שְׁכִינְתָּא. ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה׳ - יהו"׳ה אֶת הַשָּׁמַיִם׳, מִכֶּתֶר עַד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. דְּלֵית שִׁית בְּכָל אֲתָר, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאָת ו'. וְלֵית שְׁבִיעִי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאָת י', עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ חָכְמָה עִלָּאָה. אוֹת הוּא. חָכְמָה תַּתָּאָה, אוֹת הִיא.
תקנו למול לשמונה לקבל יוד קטנה - ולהעלותה עד כתר ולשים הערלה בכלי עפר
וְתִקְּנוּ לָמוּל לִשְׁמוֹנָה, שֶׁהֵם ח', מֵחָכְמָה עַד יְסוֹד. לְקַבֵּל בָּהֶם י' קְטַנָּה, לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ עַד כֶּתֶר, לִהְיוֹת עֲטָרָה עַל רֹאשָׁם. וְתִקְּנוּ לָשִׂים הָעָרְלָה בִּכְלִי עָפָר, לְקַיֵּם ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיה סה, כה).
בלשון הזוהר
וְתַקִּינוּ לְמִגְזַר לִתְמַנְיָא, דְּאִינּוּן ח', מִן חָכְמָה עַד יְסוֹד. לְקַבְּלָא בְּהוֹן י' זְעֵירָא, לְסַלְּקָא לָהּ עַד כֶּתֶר, לְמֶהֱוִי עֲטָרָה עַל רֵאשֵׁיהוֹן. וְתַקִּינוּ לְשָׁוּוּיָא לַעָרְלָה בְּמָנָא דְּעַפְרָא, לְקַיֵּים ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיהו סה, כה).
מצוה עשירית ושמרו בני ישראל את השבת - שלש דרגות עליונות כתר חכמה בינה והיא בת רביעית
מִצְוָה עֲשִׂירִית, ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳ (שמות לא, טז) - הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת שַׁבָּת מִצַּד שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁהֵן ש', שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים: כֶּתֶר, חָכְמָה, בִּינָה. וְהִיא בַּת, רְבִיעִית לָהֶם. שִׁשָּׁה יָמִים, מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד, בָּהֶם תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁהַבִּנְיָן מַתְחִיל מֵחֶסֶד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג). אֲבָל מִבִּינָה וּלְמַעְלָה הִיא מְנוּחָה וְעֹנֶג וּשְׁבִיתָה ׳לְכָל מַעֲשֶׂה׳.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא עֲשִׁירָאָה, ׳וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳ (שמות לא, טז). שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת שַׁבָּת, מִסִּטְרָא דִּתְלַת דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִינּוּן ש', ג' כִּתְרִין: כֶּתֶר, חָכְמָה, וּבִינָה. וְאִיהִי בַּת, רְבִיעָאָה לוֹן. שִׁית יוֹמִין, מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד, בְּהוֹן תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה, בְּגִין דְּבִנְיָינָא מַתְחִיל מֵחֶסֶד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהילים פט, ג). אֲבָל מִבִּינָה וּלְעֵילָּא, אִיהִי מְנוּחָה וְעֹנֶג וּשְׁבִיתָה לְכָל עוֹבָדָא.
מצוה אחת עשרה תפלת שחרית מנחה וערבית - מצד שלשת האבות תפלת כל פה
מִצְוָה אַחַת עֶשְׂרֵה הִיא נִקְרֵאת תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית, מִצַּד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְהִיא תְּפִלַּת כָּ"ל פֶּ"ה. אֵין כֹּל אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא) - וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, שֶׁאוֹחֵז ׳בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳. פֶּ"ה כְּחֶשְׁבּוֹן מִילָה. וּמַה בְּרִית בָּהּ מִתְיַחֲדִים זָכָר וְנוּקְבָּא שֶׁלְּמַטָּה - אַף בַּיְסוֹד מִתְיַחֵד חָתָן וְכַלָּה שֶׁלְּמַעְלָה, הוּא חַי הָעוֹלָמִים כּוֹלֵל חַ"י בְּרָכוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו).
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא חַד סָר, אִיהִי אִתְקְרִיאַת צְלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית מִנְחָה עַרְבִית, מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן, וְאִיהִי תְּפִלַּת כָּ"ל פֶּ"ה, לֵית כָּל, אֶלָּא צַדִּיק דִּכְתִּיב, ׳כִּי כֹל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל, דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּיא וּבְאַרְעָא. פֶּ"ה כְּחוּשְׁבַּן מִילָה. וּמַה בְּרִית בֵּיהּ מִתְיַחֲדִין דְּכַר וְנוּקְבָּא דִּלְתַּתָּא, אוּף בַּיְסוֹד, מִתְיַיחֵד חָתָן וְכַלָּה דִּלְעֵילָּא, הוּא חַי עָלְמִין כָּלִיל חַ"י בִּרְכָאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו).
כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - צריך לזקף השכינה נפלה לא תוסיף קום
וּמִפְּנֵי זֶה, כָּל הַכּוֹרֵע - כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְכָל הַזּוֹקֵף - זוֹקֵף בַּשֵּׁם. זוֹ הַשְּׁכִינָה. בְּשֵׁם יְהֹוָ"ה, בּוֹ צָרִיךְ לִזְקֹף הַשְּׁכִינָה, הַהִיא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב), עַל יְדֵי דַרְגָּה אַחֶרֶת - וּמִפְּנֵי זֶה, ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳ (שם ט, יא) - אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, ׳יְהֹוָ"ה זוֹקֵף כְּפוּפִים׳ (תהלים קמו, ח).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם. דָּא שְׁכִינְתָּא, בְּשֵׁם דַּיְדוָֹ"ד, בֵּיהּ צָרִיךְ לְזַקְפָא שְׁכִינְתָּא. הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב), עַל יְדֵי דַּרְגָּא אַחֲרָא, וּבְגִין דָּא ׳בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא). הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, יְדוָֹ"ד ׳זוֹקֵף כְּפוּפִים׳ (תהילים קמו, ד).
מצוה שתים עשרה חג המצות שבועות וסכות מצד שלשת האבות - מצוה שלש עשרה קריאת שמע
מִצְוָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, הִיא נִקְרֵאת חַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְחַג הַסֻּכּוֹת, מִצַּד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵהַצַּד שֶׁלָּהּ, דִּין הַמַּלְכוּת - דִּין. וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמַר, פֶּסַח זְרוֹעַ יָמִין. שָׁבוּעוֹת, מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו שׁוֹר, מִצַּד הַגְּבוּרָה. סֻכּוֹת, ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳ (בראשית לג, יז) - מִצְוָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, קְרִיאַת שְׁמַע.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא תְּרֵיסָר, אִיהִי אִתְקְרִיאַת חַג הַמַּצּוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְחַג הַסֻּכּוֹת, מִסִּטְרָא דְּג' אֲבָהָן. ורֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִּילָהּ, דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. וְאִית דְּיֵימָא, פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא. שָׁבוּעוֹת, מַתַּן תּוֹרָה, דְּאִתְיְיהִיבַת בְּמַדְבְּרָא, דְּאִיהוּ מְמָנָא עָלֵיהּ שׁוֹר, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. סֻכּוֹת ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה׳ (בראשית לג, יז). פִּקּוּדָא תְּלֵיסַר, קְרִיאַת שְׁמַע.
אדון העולם נקרא בכל שמות כנויים
סוד אין שם ידוע לרבון עד אין סוף כמו הנשמה בגוף
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.