ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 123: עולת תמיד זו השכינה - סוד שלש עשרה המצוות הרמוזות בשם יהוה מאנכי ועד קריאת שמע › פיסקה 2 (רנו ע"ב)

לאן עולה למקום שנגזרה משם אין סוף - גבוה מכל הספירות ואחר כך יורדת מלאה כפרה

פנחס · עולת תמיד זו השכינה - סוד שלש עשרה המצוות הרמוזות בשם יהוה מאנכי ועד קריאת שמע · מאמר 123 · פיסקה 2 · דף רנו ע"ב

לשון הזוהר

וּלְאָן סְלִיקַת. לְאֲתָר דְּאִתְגְּזָרַת מִתַּמָּן, דְּאִיהוּ אֵין סוֹף, וְאִיהוּ גָּבוֹהַּ מִכָּל סְפִירָאן. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ. עוֹלָה כֻּלָהּ לַגָּבוֹהַּ סַלְּקָא. וְכַד אִיהִי סְלִיקַת, אֲחִידָן בָּהּ כָּל סְפִירָן, וְאִינּוּן סַלְּקִין עִמָּהּ. וּמַאי סְלִיקוּ דִּילָהּ. לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לְמֵיהַב רֵיחָא טָבָא קֳדָם יהו"ה, וּלְבָתַר אִתְּמַר בָּהּ, ׳וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה׳ (ויקרא ט, כב). נַחְתַּת מַלְיָא כַּפָּרָה מִכָּל חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

וּלְאָן עוֹלָה? לְמָקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה מִשָּׁם, שֶׁהוּא אֵין סוֹף, וְהוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הַסְּפִירוֹת. וּמִפְּנֵי זֶה פֵּרְשׁוּהָ, עוֹלָה - כֻּלָּהּ לְגָבוֹהַּ עוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר הִא עוֹלָה, אוֹחֲזוֹת בָּהּ כָּל הַסְּפִירוֹת, וְהֵן עוֹלוֹת עִמָּהּ. וּמָה הָעֲלִיָּה שֶׁלָּהּ? לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לָתֵת רֵיחַ טוֹב לִפְנֵי ה', וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ, ׳וַיֵּרֶד מֵעֲשּת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה׳ (ויקרא ט, כב) - יָרְדָה מְלֵאָה כַּפָּרָה מִכָּל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולאן סליקת. לאתר דאתגזרת מתמן, דאיהו אין סוף, ואיהו גבוה מכל ספיראן. ובגין דא אוקמוה. עולה כלה לגבוה סלקא. וכד איהי סליקת, אחידן בה כל ספירן, ואינון סלקין עמה. ומאי סליקו דילה. לריח ניחח, למיהב ריחא טבא קדם יהו"ה, ולבתר אתמר בה, ׳וירד מעשות החטאת והעולה׳ (ויקרא ט, כב). נחתת מליא כפרה מכל חובין דישראל.

התרגום: ולאן עולה? למקום שנגזרה משם, שהוא אין סוף, והוא גבוה מכל הספירות. ומפני זה פרשוה, עולה - כלה לגבוה עולה. וכאשר הא עולה, אוחזות בה כל הספירות, והן עולות עמה. ומה העליה שלה? לריח ניחח, לתת ריח טוב לפני ה', ואחר כך נאמר בה, ׳וירד מעשת החטאת והעלה׳ (ויקרא ט, כב) - ירדה מלאה כפרה מכל חטאי ישראל.

מן המפרשים

אור יקר: לאתר דאתגזרת מתמן תחלת וביום עולת אלא משפיעים להם חלקם על ידי שלוחים לחוץ. וכל שכן מלכות כרתא שהיא מסוכנת להשתתף עמהם חס ושלום כדפירשנו לעיל, ואפילו ישראל בני הבית אינם נהנים שם וזהו שאמר.

הסולם: ולאן סליקת, לאתר וכו': ואיפה היא עולה. היינו אל המקום שנגזרה משם, שהוא אין סוף. ואז היא גבוהה מכל הספירות. ומשום זה העמידו עולה כולה לגבוה סלקא. וכשהיא עולה, נאחזות בה כל הספירות והן עולות עמה. ומהי העליה שלה לאין סוף . היינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: