סוד אחר חיי המלך חכמה - הנודר ביהוה כאלו נודר בחכמה חיי המלך והנשבע באדני במלך עצמו
פנחס · ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים - סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג · מאמר 120 · פיסקה 5 · דף רנה ע"ב
לשון הזוהר
וְאוֹף הָכִי אִית רָזָא אַחֲרָא, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, חָכְמָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב). כָּל הַנּוֹדֵר בַּיְהוָֹה, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. כְּאִילּוּ נוֹדֵר בַּחָכְמָה, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַנִּשְׁבַּע בַּאדֹנָי, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. עַצְמוֹ דָּא אִימָּא עִלָּאָה, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בָּהּ, דְּאִיהִי עֶצֶם ׳הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר׳ (שמות כד, י). מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג). ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דָּא מַלְכוּת. וּבְחָכְמָה דְּאִיהִי חַיֵּי תִּפְאֶרֶת, אִיהוּ סָלִיק לְאִתְקְרֵי אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם׳ (ישעיה מד, יג).
תרגום
וְאַף כָּךְ יֵשׁ סוֹד אַחֵר, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ - חָכְמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב). כָּל הַנּוֹדֵר בַּיהֹוָה, שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת, כְּאִלּוּ נוֹדֵר בַּחָכְמָה, ׳שֶׁהוּא שֵׁם׳ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַנִּשְׁבָּע בַּאדנָי, כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. עַצְמוֹ, זוֹ אִמָּא עֶלְיוֹנָה, כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בָּהּ, שֶׁהִיא ׳עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָ הַר׳ (שמות כד). מִצַּד הַחֶסֶד - ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג). ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ - מִצַּד הַגְּבוּרָה, זוֹ מַלְכוּת. וּבַחָכְמָה, שֶׁהִיא חַיֵּי תִפְאֶרֶת, הוּא עוֹלֶה לִקְרַאת אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם׳ (ישעיה מד, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואוף הכי אית רזא אחרא, חיי המלך, חכמה. הדא הוא דכתיב, ׳החכמה תחיה בעליה׳ (קהלת ז, יב). כל הנודר ביהוה, דאיהו תפארת. כאילו נודר בחכמה, דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, חיי המלך. וכל הנשבע באדני, כאילו נשבע במלך עצמו. עצמו דא אימא עלאה, כאילו נשבע בה, דאיהי עצם ׳השמים לטוהר׳ (שמות כד, י). מסטרא דחסד, ׳עצם מעצמי׳ (בראשית ב, כג). ׳ובשר מבשרי׳, מסטרא דגבורה, דא מלכות. ובחכמה דאיהי חיי תפארת, איהו סליק לאתקרי אדם, הדא הוא דכתיב, ׳כתפארת אדם׳ (ישעיה מד, יג).
התרגום: ואף כך יש סוד אחר, חיי המלך - חכמה. זהו שכתוב ׳החכמה תחיה בעליה׳ (קהלת ז, יב). כל הנודר ביהוה, שהוא תפארת, כאלו נודר בחכמה, ׳שהוא שם׳ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, חיי המלך. וכל הנשבע באדני, כאלו נשבע במלך עצמו. עצמו, זו אמא עליונה, כאלו נשבע בה, שהיא ׳עצם השמים ל הר׳ (שמות כד). מצד החסד - ׳עצם מעצמי׳ (בראשית ב, כג). ׳ובשר מבשרי׳ - מצד הגבורה, זו מלכות. ובחכמה, שהיא חיי תפארת, הוא עולה לקראת אדם. זהו שכתוב ׳כתפארת אדם׳ (ישעיה מד, יג).
מן המפרשים
אור החמה: וארבע בגדי לבן וכו' היינו לתת קשר למלכות עם הבינה כדי להתלבן כז' היינו ע"י עלותה הרמתה ע"י הת"ת הם ד' בגדי לבן יהו"ה וד' בגדי זהב אדנ"י ונקשרים יחד יאהדונה"י וע"י קול השופר הנתקע מורה קשר ו' ת"ת בבינה בסוד החירות עי"ז היא…
אור יקר: ואוף הכי אית רזא וכו׳ לתת מקום להתרתם מחכמה ובינה יש סוד שמורה היות הגעת הנדר והשבועה לחכמה ובינה כדמפרש ואזיל, והשתא מדקדק אומרו.
קרני אור: איהו סליק איהו סליק. ר"ל ת"ת ' לאתקרי אדם ' כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: