ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים
סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג
ובעשור לחדש השביעי תשרי מקרא קדש - יום הכפורים עשירי כלול מעשרת ימי תשובה חמש תפלות
וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. (במדבר כט ז) ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוא החודש המושבע ושבע בכל׳ - (במדבר כט) ׳- שֶׁהוּא תִּשְׁרֵי׳.לשון 'שריותא' - התרה וסליחה, מִקְרָא קֹדֶשׁ הזמנה לקדושה עליונה יִהְיֶה לָכֶם - זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, המלכות, ספירה עשירית י', כָּלוּל מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. שהיא בבינה - 'תשוב ה'' וְתִקְּנוּ בוֹ חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, כנגד ה' עילאה, ונעילה החמישית מיוחדת ליום זה] לְחַבֵּר אוֹתוֹ עִם ה'. החכמה עם הבינה (מַהוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם - ' זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, י', כָּלוּל מעשרת יְמֵי תְשׁוּבָה. וְתִקְּנוּ בּוֹ חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, לַחֲבֵרוֹ עִם ה') מַהוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ? לְהַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה שֶׁל חֹל. שליטת עץ הדעת וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
בלשון הזוהר
(במדבר כט א) (במדבר כט ז) ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, דְּאִיהוּ תִּשְׁרֵי׳. ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׳ - דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים. דְּאִיהוּ עֲשִׂירִי י', כָּלִיל מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְתַקִּינוּ בֵּיהּ ה' צְלוֹתִין, לְחַבְּרָא לָּהּ עִם ה'. (מאי ׳מקרא קדש. יהיה לכם׳ דא יום הכפורים דאיהי עשירי י', כליל מעשרת ימי תשובה. ותקינו ביה ה' צלותין, לחברא עם ה') מַאי מִקְרָא קֹדֶשׁ. לְאַפְרְשָׁא לֵיהּ מִשְּׁאַר יוֹמִין, דְּאִית בְּהוּ פּוּלְחָנָא דְּחוֹל. וּבְגִין דָּא, ׳כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׳.
ימי מלאכת חל מצד עץ הדעת - אבל יום הכפורים שולט עץ החיים ואין שטן משתתף בו יוצאים לחרות
שֶׁיָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָאכָה שֶׁל חֹל,ימי המעשה הֵם מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.המעורב, שבו אחיזת הקליפה, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, כמטה משה שנהפך לנחש בירידה לרע (שמות ד)] וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, [ובשובו - 'ויהי למטה בכפו'] לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו. [לזכאי מטה, ולחייב נחש, וְזֶה מְטַטְרוֹן העבד הנאמן, 'מטה האלקים' בידו מַטֶּה, בהיותו מצד הקדושה, נָחָשׁ, בהתהפכו לרע כרוכב על הנחש, ראש הקליפות. סָמָאֵל. אֲבָל בְּיוֹם זֶה, שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, שׁוֹלֵט עֵץ הַחַיִּים,שולטת הנהגת עץ החיים ולא הנהגת עץ הדעת המאפשרת להרע כביכול לעמוד כנגד הטוב, שכן ביום הזה לא ניתנה הרשות לקטגור שֶׁלֹּא מִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רָע. וּמִצִּדּוֹ ׳לֹא יְגֻרְךְ רָעשאין השטן יכול להיכנס ולגור במקום הזה׳ (תהלים ה, ה) - וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ בּוֹ מְנוּחָה לַעֲבָדִים בְּעֵץ הַחַיִּים, (ומשתתפים אֶצְלוֹ) וּבוֹ בהנהגתו של אותו העץ יוֹצְאִים לַחֵרוּת,להיות בני חורין ממלחמת הטוב והרע לנצח בּוֹ יוֹצְאִים מִשַּׁלְשְׁלוֹתֵיהֶם.לא רק מתעודת עבדותם אלא אף מאותם שלשלאות שנוצרו בעקבות נדרים ושבועות שלהם
בלשון הזוהר
דְּיוֹמִין דְּאִית בְּהוֹן מְלֶאכֶת חוֹל, אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. דְּאִתְהַפָּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וּמִנָחָשׁ לְמַטֶּה. לְכָל חַד כְּפוּם עוֹבָדוֹי, וְדָא מְטַטְרוֹן מַטֶּה, נָחָשׁ, סָמָאֵל. אֲבָל בְּהַאי יוֹמָא דְּאִיהוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאִתְקְרֵי קֹדֶשׁ, שַׁלְטָא אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּלָא אִשְׁתְּתַּף עִמֵּיהּ שָׂטָן וּפֶגַע רָע. וּמִסִּטְרֵיהּ ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהילים ה, ה). וּבְגִין דָּא, בֵּיהּ נַיְיחִין עַבְדִּין בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, (נ"א ואשתתפן גביה) וּבֵיהּ נַפְקָן לְחֵירוּת, בֵּיהּ נַפְקֵי מִשֻׁלְשְׁלֵיהוֹן.
נדרים ואסורים שעל גלותם יהיו נעזבים - נדר של יהוה שבועה של אדני הפורחים באויר
כִּי יִדּוֹר נֶדֶר.אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה, וּמִשּׁוּם זֶה הִתְקִינוּחכמים לוֹמַר בּוֹ:ביוה"כ כָּל נְדָרִים וְאִסּוּרִים וְכוּ', כֻּלָּם יִהְיוּ מֻשְׁבָּתִים וַעֲזוּבִים בְּלִי תֹקֶף וְלֹא קַיָּמִים. וּמִשּׁוּם זֶה נֶדֶר שֶׁל שֵׁם יְהֹוָ"ה,שמקור כוחו יונק משם זה בהנהגת שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת. וּשְׁבוּעָהשמקור כוחה יונק משם זה - שֶׁל אֲדנָי,בהנהגת שֶׁהִיא מַלְכוּת. שֶׁעָשׂוּשהם גרמו בעוונותיהם עַל גָּלוּת שֶׁלָּהֶם,הרי שעל ידי המידות העליונות שהן בְּחָכְמָה וּבִינָה יִהְיוּאותן העוונות נֶעֱזָבִים וּמֻשְׁבָּתִים ובזה תבין מה שאמר הכתוב לְלֹא תֹקֶף וּבְלִי קִיּוּם, ׳וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳שדווקא ביום הזה יש כח לעורר את אותה סליחה ואת אותו ההיתר לנדרים לצאת משלשלותיהם אל עץ החיים. ובזה תבין ענין נוסף, שמידת (במדבר טו, כו) - שֶׁחֶסֶד הוּאביסוד ה מַיִם,וּמידת ביסוד ה וּגְבוּרָה אֵשׁ,ומידת ביסוד ה וְתִפְאֶרֶת אֲוִיר.- אלו הם ג' היסודות שבהם הקב"ה ברא את העולם - אמ"ש, כמבואר בריש ספר יצירה וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, ונקטו בלשון זו דווקא כדי לרמוז על ענין פנימי המושרש בו הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.שהכח להסיר את אותם נדרים ע"י עקירתם למפרע - הוא מיסוד האויר דווקא, משום שהם ממידת תפארת.
בלשון הזוהר
אִינּוּן דְּאִית עָלַיְיהוּ גְּזַר דִּין, בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְמֵימַר בֵּיהּ, כָּל נִדְרֵי וְאֵיסָרֵי וְכוּ', כּוּלְהוֹן יְהוֹן שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּימִין. וּבְגִין דָּא נֵדֶר דַּיְדוָֹ"ד, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. וּשְׁבוּעָה דַּאֲדֹנָי, דְּאִיהוּ מַלְכוּת. דְּעַבְדּוּ עַל גָּלוּתָא דִּלְהוֹן, בְּחָכְמָה וּבִינָה יְהוֹן שְׁבִיקִין וּשְׁבִיתִין לָא שְׁרִירִן וְלָא קַיָּימִין, ׳וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר טו, כו). דְּחֶסֶד אִיהוּ מַיִם. גְּבוּרָה אֵשׁ. תִּפְאֶרֶת אַוִּיר. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הֵתֶּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר.
שבועה ממלכות למטה נדרים עולים על גבי שבועות - הנשבע כאלו נשבע במלך והנודר בחיי המלך
לעומת 'הנדר' היונק משם יהו"ה בהנהגת תפארת, ניצבת השבועה לעומת 'הנדר' היונק משם יהו"ה בהנהגת תפארת, ניצבת השבועה וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁבוּעָההיונקת משם אדנ"י ובהנהגת היונקת משם אדנ"י ובהנהגת מִמַּלְכוּת, שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ,מתפארת פֵּרְשׁוּהוּ, החברים [בזוה"ק משפטים קטו:] שמצד קומתם נְדָרִיםשהם בתפארת עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹתשהם במלכות עוֹלִים. וְעוֹד פֵּרְשׁוּ, כָּל הַנִּשְׁבָּע כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ,המלך עצמו כביכול בשם אדנ"י ביחס לנבראיםהמלך עצמו כביכול זה אדנ"י ביחס לנבראים וְכָל הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ.היינו בהשפעת והווית החיים, וזה כביכול למעלה מ'המלך עצמו'. ולפ''ז יתבאר כי בשם מצד המלכות. בשם ז"א. שענין הנדר הוא ליהו"ה דייקאהיינו בהשפעת והווית החיים שענין הנדר הוא ליהו"ה דייקא הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ - אֲדנָי. חַיֵּי הַמֶּלֶךְ - יְהֹוָ"ה. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָ"ה׳ (במדבר ל, ג).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דִּשְׁבוּעָה מִמַּלְכוּת, דְּאִיהִי לְתַתָּא מִינֵּיהּ. אוֹקְמוּהָ, נְדָרִים עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת עוֹלִים. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, כָּל הַנִּשְׁבַּע כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. וְכָל הַנּוֹדֵר כְּאִילּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, אֲדֹנָי. חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, יְדוָֹ"ד. וּבְגִין דָּא ׳כִּי יִדּוֹר נֶדֶר׳ (במדבר ל, ג) לַיְדוָֹ"ד.
סוד אחר חיי המלך חכמה - הנודר ביהוה כאלו נודר בחכמה חיי המלך והנשבע באדני במלך עצמו
וְאַף כָּךְ יֵשׁ סוֹד אַחֵר, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ - חָכְמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב). כָּל הַנּוֹדֵר בַּיהֹוָה, שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת, כְּאִלּוּ נוֹדֵר בַּחָכְמָה, ׳שֶׁהוּא שֵׁם׳ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַנִּשְׁבָּע בַּאדנָי, כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. עַצְמוֹ, זוֹ אִמָּא עֶלְיוֹנָה, כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בָּהּ, שֶׁהִיא ׳עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָ הַר׳ (שמות כד). מִצַּד הַחֶסֶד - ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג). ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ - מִצַּד הַגְּבוּרָה, זוֹ מַלְכוּת. וּבַחָכְמָה, שֶׁהִיא חַיֵּי תִפְאֶרֶת, הוּא עוֹלֶה לִקְרַאת אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם׳ (ישעיה מד, יג).
בלשון הזוהר
וְאוֹף הָכִי אִית רָזָא אַחֲרָא, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, חָכְמָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׳ (קהלת ז, יב). כָּל הַנּוֹדֵר בַּיְהוָֹה, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. כְּאִילּוּ נוֹדֵר בַּחָכְמָה, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַנִּשְׁבַּע בַּאדֹנָי, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. עַצְמוֹ דָּא אִימָּא עִלָּאָה, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בָּהּ, דְּאִיהִי עֶצֶם ׳הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר׳ (שמות כד, י). מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג). ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דָּא מַלְכוּת. וּבְחָכְמָה דְּאִיהִי חַיֵּי תִּפְאֶרֶת, אִיהוּ סָלִיק לְאִתְקְרֵי אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם׳ (ישעיה מד, יג).
ועניתם את נפשתיכם חמשה עינויים - שתתלבן ה קטנה בה עליונה חמש תפלות לשון זהורית
וְנֶאֱמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשּתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, לא) - ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה׳ (במדבר כט, ז) - ׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשּתֵיכֶם׳. תִּקְּנוּ בוֹ חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, כְּדֵי שֶׁתִּתְלַבֵּן ה' קְטַנָּה בְּה' עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיה א, יח) - וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל לְשׁוֹן זְהוֹרִית, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַחוֹבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל מַגִּיעִים אֵצֶל הַמַּלְכוּת, וּתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בִּינָה, מְלַבֶּנֶת אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם׳ (ויקרא טז, טז) - וְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן וְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב לְהַלְבִּישׁ - יְאֲהדוָנָהי.
בלשון הזוהר
וְאִתְּמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, לא). ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה׳ - ׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳. תַּקִּינוּ בֵּיהּ ה' עִנּוּיִים, בְּגִין דְּתִתְלַבֵּן ה' זְעֵירָא בְּה' עִלָּאָה, דְּאִיהוּ ה' צְלוֹתִין. לְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיהו א, יח). וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, בְּגִין דְּכָל חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל מָטוּן לְגַבֵּי מַלְכוּת. וּתְשׁוּבָה דְּאִיהִי בִּינָה, מְלַבֶּנֶת לוֹן. בְּגִין דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאוֹתָם׳ (ויקרא טז, טז). וְד' בִּגְדֵי לָבָן, וְד' בִּגְדֵי זָהָב לְמִלְבַּשׁ, יְאֲהדוָֹנָהי.
תקנו לתקע שופר ביום הכפורים להעלות קול לחרות - עבודת יום הכפורים במחשבה דבור ומעשה
וְתִקְּנוּ לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְהַעֲלוֹת קוֹל, שֶׁהוּא אוֹת ו', לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג, ט) - בְּא' וּבְו', קְרִי וּכְתִיב. וַעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא בַּאֲרִיכוּת, וְהִיא כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת - בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה.
בלשון הזוהר
וְתַקִּינוּ לִתְקוֹעַ שׁוֹפָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְסַלְּקָא קוֹל דְּאִיהוּ ו', לְחֵרוּת. דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג, ט), בְּא', וּבְו', קְרֵי וּכְתִיב. וַעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים אִיהִי בַּאֲרִיכוּת, וְאִיהִי כְּלִילָא מִתְּלַת דַּרְגִּין, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה.
וחגתם אתו חג להוי שבעת ימים
סוד הסכה כאם המגינה על ישראל וקרבן שבעים הפרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.