ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 120: ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים - סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג › פיסקה 3 (רנה ע"א)

נדרים ואסורים שעל גלותם יהיו נעזבים - נדר של יהוה שבועה של אדני הפורחים באויר

פנחס · ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים - סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג · מאמר 120 · פיסקה 3 · דף רנה ע"א

לשון הזוהר

אִינּוּן דְּאִית עָלַיְיהוּ גְּזַר דִּין, בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְמֵימַר בֵּיהּ, כָּל נִדְרֵי וְאֵיסָרֵי וְכוּ', כּוּלְהוֹן יְהוֹן שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּימִין. וּבְגִין דָּא נֵדֶר דַּיְדוָֹ"ד, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. וּשְׁבוּעָה דַּאֲדֹנָי, דְּאִיהוּ מַלְכוּת. דְּעַבְדּוּ עַל גָּלוּתָא דִּלְהוֹן, בְּחָכְמָה וּבִינָה יְהוֹן שְׁבִיקִין וּשְׁבִיתִין לָא שְׁרִירִן וְלָא קַיָּימִין, ׳וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר טו, כו). דְּחֶסֶד אִיהוּ מַיִם. גְּבוּרָה אֵשׁ. תִּפְאֶרֶת אַוִּיר. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הֵתֶּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר.

תרגום

אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה, וּמִשּׁוּם זֶה הִתְקִינוּ לוֹמַר בּוֹ: כָּל נְדָרִים וְאִסּוּרִים וְכוּ', כֻּלָּם יִהְיוּ מֻשְׁבָּתִים וַעֲזוּבִים בְּלִי תֹקֶף וְלֹא קַיָּמִים. וּמִשּׁוּם זֶה נֶדֶר שֶׁל שֵׁם יְהֹוָ"ה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת. וּשְׁבוּעָה - שֶׁל אֲדנָי, שֶׁהִיא מַלְכוּת. שֶׁעָשׂוּ עַל גָּלוּת שֶׁלָּהֶם, בְּחָכְמָה וּבִינָה יִהְיוּ נֶעֱזָבִים וּמֻשְׁבָּתִים לְלֹא תֹקֶף וּבְלִי קִיּוּם, ׳וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר טו, כו) - שֶׁחֶסֶד הוּא מַיִם, וּגְבוּרָה אֵשׁ, וְתִפְאֶרֶת אֲוִיר. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אינון דאית עלייהו גזר דין, בנדר ובשבועה, ובגין דא תקינו למימר ביה, כל נדרי ואיסרי וכו', כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין. ובגין דא נדר דידו"ד, דאיהו תפארת. ושבועה דאדני, דאיהו מלכות. דעבדו על גלותא דלהון, בחכמה ובינה יהון שביקין ושביתין לא שרירן ולא קיימין, ׳ונסלח לכל עדת בני ישראל׳ (במדבר טו, כו). דחסד איהו מים. גבורה אש. תפארת אויר. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, התר נדרים פורחים באויר.

התרגום: אלו שיש עליהם גזר דין בנדר ובשבועה, ומשום זה התקינו לומר בו: כל נדרים ואסורים וכו', כלם יהיו משבתים ועזובים בלי תקף ולא קימים. ומשום זה נדר של שם יהו"ה, שהיא תפארת. ושבועה - של אדני, שהיא מלכות. שעשו על גלות שלהם, בחכמה ובינה יהיו נעזבים ומשבתים ללא תקף ובלי קיום, ׳ונסלח לכל עדת בני ישראל׳ (במדבר טו, כו) - שחסד הוא מים, וגבורה אש, ותפארת אויר. ומשום זה בארו בעלי המשנה, התר נדרים פורחים באויר.

מן המפרשים

אור יקר: ובגין דא תקינו למימר כיה כל נדרי וכו׳ דחסד וכו׳ הכרח לנדרש התר נדרים מצד יום הכפורים על ידי חכמה ובינה מאומרו.

קרני אור: דעבדו על גלותא דעבדו על גלותא. ר"ל דת"ת ומל' נשבעו דישראל יהיו בגלות:

הסולם: אינון דאית עלייהו וכו' : אותם שיש עליהם גזר דין, בנדר ושבועה שלא לשנות הגזר דין, התקינו לומר משום זה, כל נדרי ואיסרי וכו' כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין, אלא שיתבטל גזר הדין מעליהם. ומשום זה, הנדר, הוא בשם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: