ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 120: ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים - סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג › פיסקה 1 (רנה ע"א)

ובעשור לחדש השביעי תשרי מקרא קדש - יום הכפורים עשירי כלול מעשרת ימי תשובה חמש תפלות

פנחס · ובעשור לחדש השביעי יום הכפורים - סוד חמש התפלות ועינויי הנפש להלבין החטאים כשלג · מאמר 120 · פיסקה 1 · דף רנה ע"א

לשון הזוהר

׳וּבֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (במדבר כט, א), דְּאִיהוּ תִּשְׁרֵי. ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׳ - דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים. דְּאִיהוּ עֲשִׂירִי י', כָּלִיל מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְתַקִּינוּ בֵּיהּ ה' צְלוֹתִין, לְחַבְּרָא לָּהּ עִם ה'. (מאי ׳מקרא קדש׳. ׳יהיה לכם׳ דא יום הכפורים דאיהי עשירי י', כליל מעשרת ימי תשובה. ותקינו ביה ה' צלותין, לחברא עם ה') מַאי ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳. לְאַפְרְשָׁא לֵיהּ מִשְּׁאַר יוֹמִין, דְּאִית בְּהוּ פּוּלְחָנָא דְּחוֹל. וּבְגִין דָּא, ׳כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׳.

תרגום

׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (במדבר כט, ז) - ׳שֶׁהוּא תִּשְׁרֵי׳. ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׳ - זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, י', כָּלוּל מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. וְתִקְּנוּ בוֹ חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, לְחַבֵּר אוֹתוֹ עִם ה'. (מַהוּ ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׳ - ' זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, י', כָּלוּל מעשרת יְמֵי תְשׁוּבָה. וְתִקְּנוּ בּוֹ חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, לַחֲבֵרוֹ עִם ה') מַהוּ ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳? לְהַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה שֶׁל חֹל. וּמִשּׁוּם זֶה, ׳כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ובעשור לחודש השביעי׳ (במדבר כט, א), דאיהו תשרי. ׳מקרא קדש יהיה לכם׳ - דא יום הכפורים. דאיהו עשירי י', כליל מעשרת ימי תשובה. ותקינו ביה ה' צלותין, לחברא לה עם ה'. (מאי ׳מקרא קדש׳. ׳יהיה לכם׳ דא יום הכפורים דאיהי עשירי י', כליל מעשרת ימי תשובה. ותקינו ביה ה' צלותין, לחברא עם ה') מאי ׳מקרא קדש׳. לאפרשא ליה משאר יומין, דאית בהו פולחנא דחול. ובגין דא, ׳כל מלאכת עבודה לא תעשו׳.

התרגום: ׳ובעשור לחדש השביעי׳ (במדבר כט, ז) - ׳שהוא תשרי׳. ׳מקרא קדש יהיה לכם׳ - זה יום הכפורים, שהוא עשירי, י', כלול מעשרת ימי תשובה. ותקנו בו חמש תפלות, לחבר אותו עם ה'. (מהו ׳מקרא קדש יהיה לכם׳ - ' זה יום הכפורים שהוא עשירי, י', כלול מעשרת ימי תשובה. ותקנו בו חמש תפלות, לחברו עם ה') מהו ׳מקרא קדש׳? להבדילו משאר ימים שיש בהם עבודה של חל. ומשום זה, ׳כל מלאכת עבדה לא תעשו׳.

מן המפרשים

אור יקר: תשרי, מקרא קדש , לאידך פירושא ניחא דלאו היינו קדש ממש אלא מקרא קדש מפני שהוא בסוד עשור תפארת לחדש השביעי מלכות, אלא לאידך דבעי לפרש בעשור י׳ חכמה אם כן.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר