ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 12: ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס › פיסקה 14 (ריז ע"ב)

להצהיל פנים אלו פנים גדולות וזעיר אנפין משמן משפע עולם הבא - ולחם לבב אנוש יסעד זה לחם השחקים למאכל הצדיקים

פנחס · ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס · מאמר 12 · פיסקה 14 · דף ריז ע"ב

לשון הזוהר

׳לְהַצְּהִיל פָּנִים׳: אִלֵּין אִינּוּן פָּנִים, דְּאִקְרוּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. מִשָּׁמֶן: מִנְּגִידוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מְשַׁח וּרְבוּ קַדִּישָׁא עִלָּאָה. ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ - הַהוּא לֶחֶם דְּאֲזִילוּ שְׁחָקִים, וְטַחֲנָן מַנָא לְמֵיכְלָא דְּצַּדִּיקַיָּיא סְתָמָא, וּמִתַּמָּן אִתְנְגִיד לְכַמָּה חַיָּילִין, דְּאִקְרוּן ׳לְבַב אֱנוֹשׁ׳. וְכֹלָּא אָתָא מִנְּגִידוּ עִלָּאָה.

תרגום

׳לְהַצְהִיל פָּנִים׳ - אֵלּוּ אוֹתָם פָּנִים שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים גְּדוֹלוֹת וְזְעֵיר אַנְפִּין. מִשָּׁמֶן, מִשֶּׁפַע הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו) - אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁמַּזִּילִים הַשְּׁחָקִים, וְטוֹחֲנִים מָן לְמַאֲכָל שֶׁל צַדִּיקִים סְתָם, וּמִשָּׁם שׁוֹפֵעַ לְכַמָּה חֲיָלוֹת שֶׁנִּקְרָאִים ׳לְבַב אֱנוֹשׁ׳, וְהַכֹּל בָּא מִשֶּׁפַע עֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳להצהיל פנים׳: אלין אינון פנים, דאקרון אנפי רברבי, ואנפי זוטרי. משמן: מנגידו דעלמא דאתי, משח ורבו קדישא עלאה. ׳ולחם לבב אנוש יסעד׳ - ההוא לחם דאזילו שחקים, וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא, ומתמן אתנגיד לכמה חיילין, דאקרון ׳לבב אנוש׳. וכלא אתא מנגידו עלאה.

התרגום: ׳להצהיל פנים׳ - אלו אותם פנים שנקראים פנים גדולות וזעיר אנפין. משמן, משפע העולם הבא, שמן ומשחה קדוש עליון. ׳ולחם לבב אנוש יסעד׳ (תהלים קד, טו) - אותו לחם שמזילים השחקים, וטוחנים מן למאכל של צדיקים סתם, ומשם שופע לכמה חילות שנקראים ׳לבב אנוש׳, והכל בא משפע עליון.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואעיל לון בגוויה נ"ב בסוד התעוררות מ"ד עכ"ל. והכוונה שהנשמות בודאי אינם עולות אלא במ' כנודע. אלא הם מעוררים מ"ד דזעיר כמ"ש הרב ז"ל. בגין להוציא לחם נ"ב לחם זעיר עכ"ל ור"ל של"חם גימ' ג' הוי"ות שבאים מזעיר למלכות: מן הארץ קדישא…

אור יקר: ההוא לחם דאזילו שחקים הענין כי תרין בעין דדכורא הם נצח והוד ושתיהם מקבלים השפע מלמעלה ומכינים אותו ומבשלים הזרע לאמה, והיינו שנצח והוד נקראים שחקים שהם טוחנים מן לצדיקים שהם יסוד ומלכות ואותו השפע הראוי לזרע הם מזילים אותו…

הסולם: להצהיל פנים: אלו הם הפנים הנקראים פנים גדולים, ופנים קטנים. ג"ר גמורים דזו"ן הם פנים גדולים. וג"ר דו"ק דזו"ן, הם פנים קטנים. משמן, היינו מהמשכה של עולם הבא, דהיינו מבינה, שממנה השמן, וגדלות הקדוש העליון. ולחם לבב אנוש יסעד.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: