ויין ישמח לבב אנוש
סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס
ויין ישמח לבב אנוש - זה יין התורה הצריך להיות סתום וחתום, ולו שני גוונים לבן ואדם
׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) - ׳זֶה יֵין הַתּוֹרָה׳. שֶׁכָּךְ עוֹלֶה יַיִן, כְּחֶשְׁבּוֹן סוֹ"ד. וּמַה יי"ן צָרִיךְ לִהְיוֹת סָתוּם וְחָתוּם שֶׁלֹּא יִתְנַסֵּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה, גַּם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת סָתוּם וְחָתוּם סוֹד הַתּוֹרָה, וְכָל סוֹדוֹתֶיהָ, וְלֹא מַשְׁקִים אוֹתָם, רַק לִירֵאָיו. וְלֹא לְחִנָּם עוֹשִׂים כַּמָּה מִצְווֹת בַּיַיִן וּמְבָרְכִים בּוֹ אֶת הקב"ה. וְלַיַיִן יֵשׁ שְׁנֵי גְוָנִים - לָבָן וְאָדם, דִּין וְרַחֲמִים, וְהַיְנוּ ב' תּוֹסֶפֶת בַּיַיִן. כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה לְבָנָה וַאֲדֻמָּה. לָבָן מִצַּד יָמִין, אָדם מִצַּד שְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו), דָּא יִינָא דְּאוֹרַיְיתָא. דְּהָכִי סָלִיק יַיִן, כְּחוּשְׁבַּן סוֹ"ד. וּמַה יי"ן צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי סָתִים וְחָתִים, דְּלָא יִתְנְסַּךְ לְעֲבוֹדָה זָרָה. אוּף הָכִי צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי סָתִים וְחָתִים סוֹד דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל רָזִין דִּילָהּ, וְלָא אִשְׁתַּקְיָין אֶלָּא לִירֵאָיו. וְלָאו לְמַגָנָא עַבְדִין כַּמָּה פִּקוּדִין בַּיַיִן, וּמְבָרְכִין בֵּיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיַיִן אִית לֵיהּ תְּרֵי גַּוְונִין, חִיוָּר וְסוּמָק, דִּינָא וְרַחֲמֵי, וְהַיְינוּ ב' תּוֹסֶפֶת בַּיַיִן. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה חִיוָּרָא וְסוּמָקָא. חִוָּור מִסִּטְרָא דִּימִינָא, סוּמָק מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא.
קושיית מה זה לבב אנוש - סוד לב מסור ללב, לב שני בחשבון העולה לעב חסר שמונה
וּמַה זֶּה לְבַב אֱנוֹשׁ? לֵב הָיָה לוֹ לוֹמַר! אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לֵב מָסוּר לְלֵב, וְהֵם ל"ב אֱלֹהִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, ב' מִבְּרֵאשִׁית, ל' מִלְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ ל"ב שֵׁנִי. זֶה ל"ב ל"ב (הֵם) שְׁנַיִם - ס"ד, חָסֵר שְׁמוֹנֶה לְע"ב, שֶׁהוּא וַיְכֻלּוּ. הֵם שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית. שְׁמִינִי מַהוּ? שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית עִם ׳זֶה סֵפֶר׳ (בראשית ה, א) ׳תּוֹלְדת אָדָם׳. זֶה ע"ב בְּחֶשְׁבּוֹן בְּיַיִן.
בלשון הזוהר
וּמַאי לְבַב אֱנוֹשׁ, לֵב הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֶלָּא אִית לֵב מָסוּר לַלֵּב. וְאִינּוּן ל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ל' מִן לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אִיהוּ ל"ב תִּנְיָינָא. דָּא לֵ"ב לֵ"ב (ס"א אינון) שְׁנַיִם סַלְּקָא דַּעְתָּךְ, חֲסַר תְּמַנְיָא לְע"ב, דְּאִיהוּ וַיְכֻלּוּ. אִינּוּן שִׁבְעָה יְמֵי בְּרֵאשִׁית. תְּמִינָאָה מַאי הִיא. ז' יְמֵי בְּרֵאשִׁית, עִם (בראשית ה א). ׳זֶה סֵפֶר׳ ׳תּוֹלְדוֹת אָדָם׳. זֶה ע"ב, בְּחוּשְׁבָן בְּיַיִן.
סוד להצהיל פנים משמן - שנים עשר פנים של אריה שור ונשר, מיכאל גבריאל ונוריאל עולים ליבק
מַה זֶּה ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ (תהלים קד, טו)? אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר פָּנִים - אַרְבָּעָה שֶׁל אַרְיֵה, אַרְבָּעָה שֶׁל שׁוֹר אַרְבָּעָה שֶׁל נֶשֶׁר, שֶׁהֵם: מִיכָאֵל אַרְיֵה, אַרְבַּע פָּנִים שֶׁלּוֹ יֶהֹוֶ"ה. אַרְבַּע פְּנֵי שׁוֹר, וְהוּא גַּבְרִיאֵל, וְהֵם יַהֹוַ"ה. אַרְבַּע פְּנֵי נֶשֶׁר, וְהוּא נוּרִיאֵל, וְהֵם יִהֹוְ"ה. וְהֵם מְמֻנִּים תַּחַת חֶסֶ"ד פַּחַ"ד אֱמֶ"ת, דַּרְגוֹת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה. וְעוֹלִים (נקודים) הָאוֹרוֹת לְחֶשְׁבּוֹן יַבֹּ"ק. וְהֵם מֶלֶךְ מַלַךְ יִמְלֹךְ, יְהֹוָ"ה אֶהְיֶ"ה אֲדנָ"י. סַךְ הַכֹּל - יַבֹּ"ק.
בלשון הזוהר
מַאי ׳לְהַצְּהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ (תהלים קד, טו). אִינּוּן י"ב פָּנִים, ד' דְּאַרְיִה, ד' דְּשׁוֹר, ד' דְּנֶשֶׁר, דְּאִינּוּן מִיכָאֵל אַרְיִה, אַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ יֶהוְֹ"ה. אַרְבַּע אַנְפִּין דְּשׁוֹר, וְאִיהוּ גַּבְרִיאֵל, וְאִינּוּן יַהוַֹ"ה. ד' אַנְפִּין דְּנֶשֶׁר, וְאִיהוּ נוּרִיאֵל, וְאִינּוּן יִהוְֹ"ה. וְאִינּוּן מְמָנָן, תְּחוֹת חֶסֶ"ד פַּחַ"ד אֶמֶ"ת, דַּרְגִּין דִּתְלַת אֲבָהָן. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה. וְסַלְּקִין (ס"א נקודין) נְהוֹרִין לְחֻשְׁבָּן יַבֹּ"ק. וְאִינּוּן מֶלֶךְ מַלַךְ יִמְלוֹךְ, יְהוָֹ"ה אֶהְיְ"ה אֲדֹנָ"י. סַךְ הַכֹּל יַבֹּ"ק (רבי אבא ורבי יוסי שבע"ב שייך כאן).
קושיית רבי אלעזר - נדב ואביהוא מה עושים בפנחס אם נשמתו בו בקיום עומדת
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשָׁה זוֹ, בפרשת עיבור נשמות נדב ואביהו בפנחס בָּא לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. אָמַר לוֹ, שאלו נָדָב וַאֲבִיהוּא מָה עוֹשִׂיםכיצד נתעברו בְּפִנְחָס? אִםבשלמא אילו פִּנְחָס לֹא הָיָה בָּעוֹלָם כְּשֶׁמֵּתוּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָעוֹלָם וְהִשְׁלִים מְקוֹמָם - אָז יָפֶה. ניתן להבין זאת, שאז הוא היה גלגול שלהם אֲבָלהלא באותה שעה פִּנְחָס הָיָה בָּעוֹלָם, (וסגן הָיָה) וְנִשְׁמָתוֹ בּוֹ בְּקִיּוּם עוֹמֶדֶת. והיאך תתוסף בו נשמה אחרת בדרך גלגול?
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּפָרְשְׁתָא דָּא, אָתָא לְקַמֵּיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ, נָדָב וַאֲבִיהוּא מַאי עֲבִידְתַיְיהוּ בְּפִנְחָס. אִי לָא הֲוָה פִּנְחָס בְּעָלְמָא כַּד מִיתוּ, וּבָתַר אָתָא לְעָלְמָא וְאַשְׁלִים דּוּכְתַיְיהוּ שַׁפִּיר. אֲבָל פִּנְחָס בְּעָלְמָא הֲוָה, (ס"א וסגן קאי) וְנִשְׁמָתֵיהּ בֵּיהּ בְּקִיּוּמָא קָאֵי.
אמר לו בני סוד עליון כאן - בשעה שהסתלקו לא נסתרו תחת כנפי הסלע כי לא היו להם בנים
אָמַר לוֹ,רשב''י בְּנִי, סוֹד עֶלְיוֹן כָּאן, סוד העיבור וְכָךְ הוּא. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּלְּקוּנדב ואביהוא מִן הָעוֹלָם, לֹא הָיוּ נִסְתָּרִים תַּחַת כַּנְפֵיהשכינה הנקראת ' הַסֶּלַע הַקָּדוֹשׁ. מצד הארת המלכות מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם ולא קיימו פו''ר׳ (במדבר כז, ג) - שֶׁהִקְטִינוּ דְּיוֹקָן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵימכיון שכן הֵם לֹא רְאוּיִים לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, וְהָכִי הוּא. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִסְתָּלָקוּ מִן עָלְמָא, לָא הֲווֹ מִתְטַמְּרָן תְּחוֹת גַּדְפֵּי טִנָרָא קַדִישָׁא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם׳ (במדבר ג, ד), דְּאַזְעִירוּ דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אִינּוּן לָא אִתְחָזוּן לְשַׁמְּשָׁא בִּכְהוּנָה רַבָּה.
בשעה שקנא פנחס פרחה ממנו נשמתו - ושתי נשמות מערטלות נכללו בה והתחזק להיות כהן
בְּשָׁעָה שֶׁקִּנֵּא פִנְחָס עַל הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ וְנִכְנַס בְּתוֹךְ כַּמָּה אוּכְלוּסִין וֶהֱרִימָםזמרי וכזבי עַל הָרֹמַח לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרָאָה שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן, מעשה קנאותו של פנחס מיד בָּאוּ אֵלָיו בְּכַמָּה אוּכְלוּסִין.להורג בהמון רב, ומתוך הפחד פָּרְחָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ, וּשְׁתֵּי נְשָׁמוֹתנדב ואביהוא שֶׁהָיוּ מְעֻרְטָלוֹת בְּלִי מָקוֹם, קָרְבוּ אֵלֶיהָ, וְנִכְלְלוּבנשמתו כְאַחַת, וְחָזְרָה נִשְׁמָתוֹ כְּלוּלַת רוּחַ,מצד שֶׁנִּכְלְלָה בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת, וְהִתְחַזְּקוּנשלמו ונתקנו בָהּ, וְאָז הִרְוִיחַמצד מְקוֹמָם לִהְיוֹת כֹּהֵןגדול (גָּדוֹל), מַה שֶּׁלֹּאהיה ראוי (הָיָה רָאוּי) מִקֹּדֶם.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּקַנֵּי פִּנְחָס עַל בְּרִית קַדִישָׁא, וְעָאל בְּגוֹ כַּמָה אוּכְלוֹסִין, וְסָלִיק לוֹן, לְגַיִיפִין עַל רוּמְחָא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל יִשְׂרָאֵל. כַּד חָמָא שִׁבְטָא דְּשִׁמְעוֹן בְּכַמָּה אֻכְלוּסִין דְּאָתוּ לְגַבֵיהּ, פַּרְחָא נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, וּתְרֵין נִשְׁמָתִין דַּהֲווֹ עַרְטִירָאִין בְּלָא דּוּכְתָא, אִתְקְרִיבוּ בָּהּ, וְאִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא, וְאִתְהַדְּרַת נִשְׁמָתֵיהּ, כְּלִילָא רוּחָא, דְּאִתְכְלִיל בִּתְרֵין רוּחִין, וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ, כְּדֵין רָוַוח דּוּכְתַיְיהוּ, לְמֵיהֱוִי כַּהֲנָא (רבא) מַה דְּלָא (אתחזי) מִן קַדְמַת דְּנָא.
זכר נא מי הוא נקי אבד - לא אבדה רוחו כשפרחה ממנו, ואיפה ישרים נכחדו אלו בני אהרן
וְלָכֵן כָּתוּב, (איוב ד) ׳זְכָר-נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד על פנחס (איוב ד, ז)׳ - שֶׁלֹּא אָבַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְלֹא אָבְדָה רוּחַשלו אף כְּשֶׁפָּרְחָה מִמֶּנּוּ. מפני הסכנה ׳וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ׳ - אֵלּוּנדב ואביהו בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁחָזְרוּ לָעוֹלָם, בפנחס והשלימו מַה שֶּׁאָבַדמהם בְחַיֵּיהֶם. בתיקון הברית ומצד חסרון התולדות שהעמידו, וְלָכֵן כָּתוּב בּוֹ בְּפִנְחָס בֶּן בֶּן פַּעֲמַיִם, פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן. לרמז על שתי הנשמות שנתוספו בו. ועי''כ שפנחס הוליד בנים, בזה פועל תיקון ענין העמדת הבנים אף בשבילם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד׳ (איוב ד, ז), דְּלָא אִתְאֲבִיד בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְלָא אָבִיד רוּחֵיהּ כַּד פַּרְחָה מִנֵּיהּ. ׳וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ׳. אִלֵּין בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּאִתְהַדְרוּ לְעָלְמָא, מַה דְּאָבַד בְּחַיִּיהוֹן. וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּפִנְחָס בֶּן בֶּן, תְּרֵי זִמְנֵי. פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן.
קושיית מדוע כתוב נגד השמש - שתהיה מיתתם בגלוי כמו שחטאו בגלוי
מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִפָּרָשָׁה זוֹ? ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ בעון בעל פעור. ׳ (במדבר כה, ד) - וְכִיאם עַל שֶׁהָרְגוּאותם בַלַּיְלָה, אוֹ עַל שֶׁהָרְגוּאותם בַיּוֹם, בְּיוֹם מְעֻנָּן, כָּתוּבּ ׳נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁומדוע כתוב כך אלא ׳? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,עומק הענין שֶׁתִּהְיֶה מִיתָתָם בְּגָלוּי כְּמוֹ שֶׁחָטְאוּ בְגָלוּי. לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל (במדבר כה ו) וא''כ תיקון החטא צריך שהיא בגלוי ובפהרסיא.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב לְעֵילָּא מִפָּרַשְׁתָא דָּא. ׳וַיּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו"ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׳ (במדבר כה, ד). וְכִי עַל דְּקַטְלִין בְּלֵילְיָא, אוֹ עַל דְּקַטְלִין בִּימָמָא בְּיוֹמָא דְּעִיבָא, כְּתִיב ׳נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דְּתְהֵא מִיתָתְהוֹן בְּאִתְגַּלְיָיא, כְּמָה דְּחָבוּ בְּאִתְגַּלְיָיא.
בדרגה שחטא אדם לקבה שם יש לו לתקן נפשו - הם חטאו בברית קדש שנקראת שמש
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹארק בִּגְלַל זֶה נֶאֱמַר, אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ,עומק נוסף שבאותה בְּדַרְגָּה שֶׁחָטָא אָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאוֹתוֹ מָקוֹםוקומה ובחינה שבה פגם יֵשׁ לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה לְנַפְשׁוֹ.ולפי הֵם חָטְאוּ בִּבְרִית קֹדֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁמֶשׁ, יסוד [כי שמש ומגן - שמש דא ברית קדישא (שמות ג: ) בִּגְלַל כָּךְ דִּין וְתִקּוּן שֶׁלָּהֶם הוּא כְּנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ,במקום שפגמו בו וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר. מִכָּאן שֶׁלֹּא צָרִיךְ אָדָם לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ אֶלָּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁחָטָא אֵלָיו, וּמִי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָּךְ,אף אם יהיה לו וודאי תועלת בענין אחר, אך לאותו ענין שפגם אֵין לוֹ תִּקּוּן לְעוֹלָמִים כָּרָאוּי ואם לא תיקן במקום הפגם עצמו, אין התיקון שלם לעולם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָאו בְּגִין כַּךְ אִתְּמַר. אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, בְּדַרְגָא דְּחָב בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַהוּא אֲתָר אִצְּטְרִיךְ לְמֶעְבַּד תְּקַנְתָּא לְנַפְשֵׁיהּ. אִינּוּן חָבוּ בִּבְרִית קַדִישָׁא דְּאִקְרֵי שֶׁמֶשׁ. בְּגִין כַּךְ דִּינָא וְתִקּוּנָא דִּילְהוֹן אִיהוּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְלָאו בַּאֲתָר אַחֲרָא. מִכָּאן דְּלָא אִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַקְּנָא נַפְשֵׁיהּ, אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתָר דְּחָב לְגַבֵיהּ וּמַאן דְּלָא יַעְבִּיד הָכִי, לֵית לֵיהּ תִּקּוּנָא לְעָלְמִין כַּדְּקָא יָאוּת.
ישבעו עצי הוי ארזי לבנון - מצמיח חציר לבהמה אלו ששים רבוא מלאכים שנבראו ביום השני
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ (תהלים קד, טז) - מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְגוֹ'׳. וְכִי מַה זֶּה לָזֶה? אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְגוֹ'׳ - וְכִי שֶׁבַח לַבְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצִיר, בָּא דָוִד לוֹמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ? אֶלָּא ׳מַצְמִיחַ חָצִיר׳ - אֵלֶּה הֵם שִׁשִּׁים אֶלֶף רִבּוֹא שֶׁל מַלְאָכִים, שְׁלִיחִים, שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל בְּרֵאשִׁית, וְכֻלָּם אֵשׁ לוֹהֶטֶת. אֵלֶּה הֵם חָצִיר. לָמָּה חָצִיר? מִשּׁוּם שֶׁצּוֹמְחִים כְּחָצִיר זֶה בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נִקְצְרוּ כָּעֵת, וְאַחַר כָּךְ צוֹמְחִים וְחוֹזְרִים כְּמִקֹּדֶם.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳יִשְׂבְּעוּ עֲצֵּי יהו"ה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ (תהילים קד, טז), מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְגוֹ'׳. וְכִי מַאי הַאי לְהַאי. אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, דִּכְתִּיב, (בראשית י"ח ע"ב) ׳מַצְּמִיחַ חָצִּיר לַבְּהֵמָה וְגוֹ'׳ (תהילים קד, טו). וְכִי שְׁבָחָא דִּבְהֵמָה דְּאִית לָהּ חָצִּיר אָתָא דָּוִד לְמֵימַר בְּרוּחַ קוּדְשָׁא. אֶלָּא ׳מַצְּמִיחַ חָצִּיר׳, אִלֵּין אִינּוּן שִׁתִּין אֶלֶף רִבּוֹא דְּמַלְאָכִין, שְׁלִיחָן, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא דִּבְרֵאשִׁית, וְכֻלְּהוּ אֶשָּׁא מְלָהֲטָא. אִלֵּין אִינּוּן חָצִּיר. אֲמַאי חָצִּיר. בְּגִין דְּצַּמְחִין כֶּחָצִּיר דָּא בְּעָלְמָא, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אִתְקְצִּירוּ הַשְׁתָּא, וּלְבָתַר צַּמְחִין וּמְהַדְּרִין כְּמִלְּקַדְּמִין.
ולכן מצמיח חציר לבהמה יודע צדיק נפש בהמתו - אלף הרים מעלים לה בכל יום וכל הר ששים רבוא
וְלָכֵן כָּתוּב ׳מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י) - וְשָׁנִינוּ, אֶלֶף הָרִים מַעֲלִים לָהּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבְכָל הַר וְהַר יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְהִיא אוֹכֶלֶת.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב ׳מַצְּמִיחַ חָצִּיר לַבְּהֵמָה׳ (תהלים קד, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יוֹדֵעַ צַּדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ׳ (משלי יב, י), וְתָנֵינָן, אֶלֶף טוּרִין סַלְּקִין לָהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. וְכָל טוּרָא וְטוּרָא שִׁתִּין רִבּוֹא הֲוִי, וְהִיא אָכְלָה.
ועשב לעבודת האדם אלו נשמות הצדיקים - אדם רוכב על הבהמה אוכל ומכניסם בתוכו וניזון העולם בזכותם
׳וְעֵשֶׂב לַעֲבדַת הָאָדָם׳ (תהלים קד, יד) - אֵלּוּ אוֹתָם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שֶׁרוֹכֵב וְשׁוֹלֵט עַל בְּהֵמָה זוֹ אוֹכֵל וּמַכְנִיסָם בְּתוֹכוֹ, וּבִזְכוּתָם נִזּוֹן כָּל הָעוֹלָם מֵאוֹתוֹ אָדָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְעַל דְּיוֹקָן הַכִּסֵּא דְּיוֹקָן כְּמַרְאֵה אָדָם וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כו). וְעַל זֶה כָּתוּב הָאָדָם, אוֹתוֹ שֶׁנּוֹדָע, כְּדֵי ׳לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׳ - לְהוֹצִיא מָזוֹן לָעוֹלָם מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
׳וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם׳ (תהלים קד, יד) - אִלֵּין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּיא, דְּהַהוּא אָדָם דְּרָכִיב וְשָׁלִיט עַל בְּהֵמָה דָּא אָכִיל, וְאָעִיל לוֹן בְּגַוִּויהּ, וּבִזְכוּתֵהוֹן אִתְּזָן כָּל עָלְמָא מֵהַהוּא אָדָם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, כו). וְעַל דָּא כְּתִיב הָאָדָם, הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, בְּגִין ׳לְהוֹצִּיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׳, לְאַפָּקָא מְזוֹנָא לְעָלְמָא ׳מִן הָאָרֶץ׳ קַדִּישָׁא.
ויין זה חמרא עתיקא הנגיד מלמעלה - ישמח לבב אנוש סוד הנער שעולה לשיבה וחוזר כמקדם אנוש כחציר ימיו
וְיַיִן - זֶה יַיִן עַתִּיק שֶׁשּׁוֹפֵעַ מִלְמַעְלָה. ׳יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ - אֱנוֹשׁ זֶה סוֹד שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר שֶׁעָלָה לְשֵׂיבָה וְחָזַר כְּמִקֹּדֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו׳ (תהלים קג, טו).
בלשון הזוהר
וְיַיִן, דָּא חַמְרָא עַתִּיקָא דְּנָגִיד מִלְעֵילָּא. ׳יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳, אֱנוֹשׁ: דָּא רָזָא דְּהַהוּא נַעַר, דְּסָלִיק לְסִיבוּ, וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אֱנוֹשׁ כֶּחָצִּיר יָמָיו׳ (תהילים קג, טו).
להצהיל פנים אלו פנים גדולות וזעיר אנפין משמן משפע עולם הבא - ולחם לבב אנוש יסעד זה לחם השחקים למאכל הצדיקים
׳לְהַצְהִיל פָּנִים׳ - אֵלּוּ אוֹתָם פָּנִים שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים גְּדוֹלוֹת וְזְעֵיר אַנְפִּין. מִשָּׁמֶן, מִשֶּׁפַע הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו) - אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁמַּזִּילִים הַשְּׁחָקִים, וְטוֹחֲנִים מָן לְמַאֲכָל שֶׁל צַדִּיקִים סְתָם, וּמִשָּׁם שׁוֹפֵעַ לְכַמָּה חֲיָלוֹת שֶׁנִּקְרָאִים ׳לְבַב אֱנוֹשׁ׳, וְהַכֹּל בָּא מִשֶּׁפַע עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
׳לְהַצְּהִיל פָּנִים׳: אִלֵּין אִינּוּן פָּנִים, דְּאִקְרוּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. מִשָּׁמֶן: מִנְּגִידוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מְשַׁח וּרְבוּ קַדִּישָׁא עִלָּאָה. ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ - הַהוּא לֶחֶם דְּאֲזִילוּ שְׁחָקִים, וְטַחֲנָן מַנָא לְמֵיכְלָא דְּצַּדִּיקַיָּיא סְתָמָא, וּמִתַּמָּן אִתְנְגִיד לְכַמָּה חַיָּילִין, דְּאִקְרוּן ׳לְבַב אֱנוֹשׁ׳. וְכֹלָּא אָתָא מִנְּגִידוּ עִלָּאָה.
ישבעו עצי הוי אלו עצים עליונים פנימיים ארזי לבנון שנעקרו ונטעם הקבה - עצי הוי עץ החיים ועץ הדעת ארזי לבנון חמישים שערים
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' - אֵלּוּ אוֹתָם עֵצִים עֶלְיוֹנִים פְּנִימִיִּים. ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ - שֶׁהֲרֵי נֶעֶקְרוּ וּנְטָעָם הקב"ה. מַה בֵּין עֲצֵי ה' לְאַרְזֵי לְבָנוֹן? עֲצֵי ה' - אֵלּוּ עֵץ הַחַיִּים ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ - אַרְזֵי לְבָנוֹן - אֵלּוּ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁנִּקְרָאִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
בלשון הזוהר
׳יִשְׂבְּעוּ עֲצֵּי יהו"ה׳ - אִלֵּין אִינּוּן אִילָנִין עִלָּאִין פְּנִימָאִין. ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ - דְּהָא אִתְעֲקָרוּ וְנָטַע לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַאי בֵּין עֲצֵּי יהו"ה, לְאַרְזֵי לְבָנוֹן. עֲצֵּי יהו"ה, אִלֵּין עֵץ הַחַיִּים, וְעֵץ הַדַּעַת וְטוֹב וָרָע. אַרְזֵי לְבָנוֹן, אִלֵּין חַמְשִׁין תַּרְעִין, דְּאִקְרוּן חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
אשר שם צפרים יקננו - שם מקננות נשמות הצדיקים, חסידה בתו של אברהם היושבת בין זרועות עולם
אֲשֶׁר נָטָע. ׳אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ׳ - בְּצִלָּם מְקַנְּנוֹת נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְכָל חֵילוֹת הַקֹּדֶשׁ נִזּוֹנִים מִשָּׁם. חֲסִידָה - בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנִּקְרָא חָסִיד, וְעָשָׂה ׳חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי׳ - הָעוֹלָם, בִּגְלַל זֶה נִקְרֵאת ׳חֲסִידָה. בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׳ - בֵּין זְרוֹעוֹת עוֹלָם יוֹשֶׁבֶת.
בלשון הזוהר
אֲשֶׁר נָטָע. ׳אֲשֶׁר שָׁם צִּפֳּרִים יְקַנֵּנוּ׳ - בְּטוּלְיהוֹן, (רצ"ו) מְקַנְּנָן נִשְׁמָתֵהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּיא, וְכָל חַיָּילִין קַדִּישִׁין אִתְּזָנוּ מִתַּמָּן. חֲסִידָה, בְּרָתֵיהּ דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דְּאִקְרֵי חָסִיד, וְעָבִיד ׳חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי׳ עָלְמָא, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי (שמות צ"ה ע"ב) ׳חֲסִידָה. בְּרוֹשִׁים בֵּיתָה׳. בֵּין דְּרוֹעֵי עָלְמָא יָתְבָא. (ע"כ רעיא מהימנא)
כי רוח עברה בו ואיננו
סוד שנוי מקום שם ומעשה לבעלי חטאים, וכליאת הרוח בעליונה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.