ויין זה חמרא עתיקא הנגיד מלמעלה - ישמח לבב אנוש סוד הנער שעולה לשיבה וחוזר כמקדם אנוש כחציר ימיו
פנחס · ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס · מאמר 12 · פיסקה 13 · דף ריז ע"ב
לשון הזוהר
וְיַיִן, דָּא חַמְרָא עַתִּיקָא דְּנָגִיד מִלְעֵילָּא. ׳יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳, אֱנוֹשׁ: דָּא רָזָא דְּהַהוּא נַעַר, דְּסָלִיק לְסִיבוּ, וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אֱנוֹשׁ כֶּחָצִּיר יָמָיו׳ (תהילים קג, טו).
תרגום
וְיַיִן - זֶה יַיִן עַתִּיק שֶׁשּׁוֹפֵעַ מִלְמַעְלָה. ׳יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ - אֱנוֹשׁ זֶה סוֹד שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר שֶׁעָלָה לְשֵׂיבָה וְחָזַר כְּמִקֹּדֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו׳ (תהלים קג, טו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויין, דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא. ׳ישמח לבב אנוש׳, אנוש: דא רזא דההוא נער, דסליק לסיבו, ואתהדר כמלקדמין. ועל דא כתיב, ׳אנוש כחציר ימיו׳ (תהילים קג, טו).
התרגום: ויין - זה יין עתיק ששופע מלמעלה. ׳ישמח לבב אנוש׳ - אנוש זה סוד של אותו נער שעלה לשיבה וחזר כמקדם. ועל זה כתוב ׳אנוש כחציר ימיו׳ (תהלים קג, טו).
מן המפרשים
אור החמה: דסליק לסיבו. בענין זקן ביתו. וכן נער הייתי גם זקנתי והענין שהוא נכלל למעלה בקדושה במקום שהוא שם עולה לסיבו לפנימיות ונזקן והוא מתבטל מרוב הקדושה העליונה כנר הקטן המתבטל תוך האבוק' הגדולה והיינו כענין החציר ממש שפי' לעיל ואח"כ…
הסולם: ויין, דא חמרא וכו': ויין, זה הוא יין ישן הנמשך מלמעלה. דהיינו הארת החכמה הנמשכת מן הבינה. ישמח לבב אנוש, אנוש, זה סוד אותו הנער שמגיע לזקנה, ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה. שהוא מטטרון שר העולם, שאומר, נער הייתי וגם זקנתי. שהוא…