ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 12: ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס › פיסקה 1 (רטז ע"ב)

ויין ישמח לבב אנוש - זה יין התורה הצריך להיות סתום וחתום, ולו שני גוונים לבן ואדם

פנחס · ויין ישמח לבב אנוש - סוד יין התורה, וקושיית נדב ואביהוא בנשמת פנחס · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף רטז ע"ב

לשון הזוהר

׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו), דָּא יִינָא דְּאוֹרַיְיתָא. דְּהָכִי סָלִיק יַיִן, כְּחוּשְׁבַּן סוֹ"ד. וּמַה יי"ן צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי סָתִים וְחָתִים, דְּלָא יִתְנְסַּךְ לְעֲבוֹדָה זָרָה. אוּף הָכִי צָּרִיךְ לְמֶהֱוִי סָתִים וְחָתִים סוֹד דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל רָזִין דִּילָהּ, וְלָא אִשְׁתַּקְיָין אֶלָּא לִירֵאָיו. וְלָאו לְמַגָנָא עַבְדִין כַּמָּה פִּקוּדִין בַּיַיִן, וּמְבָרְכִין בֵּיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיַיִן אִית לֵיהּ תְּרֵי גַּוְונִין, חִיוָּר וְסוּמָק, דִּינָא וְרַחֲמֵי, וְהַיְינוּ ב' תּוֹסֶפֶת בַּיַיִן. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה חִיוָּרָא וְסוּמָקָא. חִוָּור מִסִּטְרָא דִּימִינָא, סוּמָק מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא.

תרגום

׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) - ׳זֶה יֵין הַתּוֹרָה׳. שֶׁכָּךְ עוֹלֶה יַיִן, כְּחֶשְׁבּוֹן סוֹ"ד. וּמַה יי"ן צָרִיךְ לִהְיוֹת סָתוּם וְחָתוּם שֶׁלֹּא יִתְנַסֵּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה, גַּם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת סָתוּם וְחָתוּם סוֹד הַתּוֹרָה, וְכָל סוֹדוֹתֶיהָ, וְלֹא מַשְׁקִים אוֹתָם, רַק לִירֵאָיו. וְלֹא לְחִנָּם עוֹשִׂים כַּמָּה מִצְווֹת בַּיַיִן וּמְבָרְכִים בּוֹ אֶת הקב"ה. וְלַיַיִן יֵשׁ שְׁנֵי גְוָנִים - לָבָן וְאָדם, דִּין וְרַחֲמִים, וְהַיְנוּ ב' תּוֹסֶפֶת בַּיַיִן. כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה לְבָנָה וַאֲדֻמָּה. לָבָן מִצַּד יָמִין, אָדם מִצַּד שְׂמֹאל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהילים קד, טו), דא יינא דאורייתא. דהכי סליק יין, כחושבן סו"ד. ומה יי"ן צריך למהוי סתים וחתים, דלא יתנסך לעבודה זרה. אוף הכי צריך למהוי סתים וחתים סוד דאורייתא, וכל רזין דילה, ולא אשתקיין אלא ליראיו. ולאו למגנא עבדין כמה פקודין ביין, ומברכין ביה לקודשא בריך הוא, ויין אית ליה תרי גוונין, חיור וסומק, דינא ורחמי, והיינו ב' תוספת ביין. כגוונא דשושנה חיורא וסומקא. חוור מסטרא דימינא, סומק מסטרא דשמאלא.

התרגום: ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהלים קד, טו) - ׳זה יין התורה׳. שכך עולה יין, כחשבון סו"ד. ומה יי"ן צריך להיות סתום וחתום שלא יתנסך לעבודה זרה, גם כך צריך להיות סתום וחתום סוד התורה, וכל סודותיה, ולא משקים אותם, רק ליראיו. ולא לחנם עושים כמה מצוות ביין ומברכים בו את הקב"ה. וליין יש שני גונים - לבן ואדם, דין ורחמים, והינו ב' תוספת ביין. כמו שושנה לבנה ואדמה. לבן מצד ימין, אדם מצד שמאל.

מן המפרשים

אור יקר: ויין ישמח לבב אנוש, והענין כי היין הם סודות התורה שהם נמשכים מסוד תורה למטה בזווג, ומשמח לככ אנוש ]כמו[ שנפרש ולהבין ענין יין בסוד אמר.

קרני אור: והיינו ב' והיינו ב'. אינו מובן דאין כתיב ביין אלא יין:

הסולם: ויין ישמח לבב אנוש: זה הוא יינה של תורה, כי כך עולה יין כחשבון סוד. ומה היין צריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך לעבודה זרה, אף סוד התורה כך, שצריך להיות סתום וחתום. וכל הסודות שלה אינם נשקים אלא ליראיו. ולא לחנם עושים כמה מצות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: