ישראל נקראים מלכים אך כל אחד שורה במקומו - כך כל הקרבנות אינם שוים כמו פרי החג
פנחס · והקרבתם אשה עלה להוי - סוד כפרת הקרבנות על טפות המח ואש הקדש בשבת · מאמר 118 · פיסקה 7 · דף רנה ע"א
לשון הזוהר
(נ"א ישראל אמתילו להאי. דהא ישראל בכלל) אִתְקְרִיאוּ מְלָכִים כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. אֲבָל כַּד הֲווֹ עָאלִין לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כָּל חַד שַׁרְיָיא בְּאַתְרֵיהּ, כַּדְּקָא יָאוּת לֵיהּ. אוּף הָכִי כָּל קָרְבְּנִין לָאו אִינּוּן שָׁוִין, דְּאַף עַל גַּב דִּבְכוּלְּהוּ כְּתִיב קָרְבָּן לַיהו"ה, אִיהוּ פָּלִיג כֹּלָּא כָּל חַד וְחַד כַּדְּקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא, אִשְׁתְּמוֹדַע בְּפָרֵי הֶחָג, דַּהֲווֹ קְרִיבִין לוֹן יִשְׂרָאֵל קֳדָם יהו"ה.
תרגום
(יִשְׂרָאֵל נמשלו לָזֶה. שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל בכלל) נִקְרָאִים מְלָכִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָיוּ עוֹלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל אֶחָד שׁוֹרֶה בִּמְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ. אַף כָּךְ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם שָׁוִים, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁבְּכֻלָּם כָּתוּב קָרְבָּן לַה', הוּא מְחַלֵּק הַכֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁרָאוּי. וְסוֹד זֶה נוֹדָע בְּפָרֵי הֶחָג, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (נ"א ישראל אמתילו להאי. דהא ישראל בכלל) אתקריאו מלכים כמה דאוקמוה, כל ישראל בני מלכים. אבל כד הוו עאלין לבי מקדשא, כל חד שרייא באתריה, כדקא יאות ליה. אוף הכי כל קרבנין לאו אינון שוין, דאף על גב דבכולהו כתיב קרבן ליהו"ה, איהו פליג כלא כל חד וחד כדקא יאות. ורזא דא, אשתמודע בפרי החג, דהוו קריבין לון ישראל קדם יהו"ה.
התרגום: (ישראל נמשלו לזה. שהרי ישראל בכלל) נקראים מלכים, כמו שבארוהו, כל ישראל בני מלכים. אבל כאשר היו עולים לבית המקדש, כל אחד שורה במקומו כמו שראוי לו. אף כך כל הקרבנות אינם שוים, שאף על גב שבכלם כתוב קרבן לה', הוא מחלק הכל כל אחד ואחד כמו שראוי. וסוד זה נודע בפרי החג, שהיו מקריבים להם ישראל לפני ה'.
מן המפרשים
קרני אור: שרייא באתריה שרייא באתריה. ר"ל כהנים אפילו בהיכל, ולוים למטה מהם, וישראלים למטה מהם בעזרת ישראל, 'אוף הכי' כו':
הסולם: ישראל אמתילו להאי וכו' : ישראל נמשלו לזה. כי ישראל בכלל נקראים מלכים, כמו שהעמידו, כל ישראל בני מלכים. אבל כשנכנסו לבית המקדש, כל אחד שרה במקומו כראוי לו הכהנים לבדם, ולוים לבדם, וישראל לבדם, אף כאן כל הקרבנות אינם שוין, אע"פ…