ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 117: מנורת זהב טהור כלל ופרט - סוד דרשות בעלי המשנה כמתקני תכשיטי הכלה › פיסקה 1 (רנד ע"א)

כי יקרא קן צפור בבעלי מקרא ועשית מנרת זהב טהור - מנרת כלל זהב פרט מקשה כלל

פנחס · מנורת זהב טהור כלל ופרט - סוד דרשות בעלי המשנה כמתקני תכשיטי הכלה · מאמר 117 · פיסקה 1 · דף רנד ע"א

לשון הזוהר

וּמָארֵי קַבָּלָה, אִינּוּן מָארֵי תַּלְמוּד. וְאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (דברים ו) וְשִׁנַּנְתָּם. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם, אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם, דְּאִינּוּן שְׁלִּישׁ בַּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ בַדֶּרֶךְ׳, בְּמָארֵי מִקְרָא. ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר׳ (שמות כה, לא). הָא אוֹקְמוּהָ, ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת׳, כְּלָל. זָהָב, פְּרָט. מִקְשָׁה, כְּלָל. וְכַמָּה מִקְרָאִין מָארֵי מַתְנִיתִין, אִינּוּן מַרְבִּין וּמְמַעֲטִין, כְּגוֹן רִיבָּה וּמִיעֵט. אוּף הָכִי, מַרְבִּין, אַל תִּקְרֵי מַה. אֶלָּא מֵאָה. אוּף הָכִי, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם, וְשִׁלַּשְׁתָּם. אֶלָּא וְדַרְשֵׁינָן מִנֵּיהּ, שְׁלִישׁ בַּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. כִּדְאִיתָא בְּקִדּוּשִׁין.

תרגום

וְסוֹד הַדָּבָר - ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (שם כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ׳ - בְּבַעֲלֵי מִקְרָא. ׳וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר׳ (שמות כה, לא) - הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ, מְנֹרַת - כְּלָל. זָהָב - פְּרָט. מִקְשָׁה - כְּלָל. וְכַמָּה פְסוּקִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵלּוּ מַרְבִּים וּמְמַעֲטִים, כְּגוֹן רִבָּה וּמִעֵט. אַף כָּךְ מַרְבִּים, אַל תִּקְרָא מָה אֶלָּא מֵאָה. אַף כָּךְ אַל תִּקְרָא וְשִׁנַּנְתָּם אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם. וְדוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּקִדּוּשִׁין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומארי קבלה, אינון מארי תלמוד. ואתמר עלייהו, (דברים ו) ושננתם. ואוקמוה מארי מתניתין, אל תקרי ושננתם, אלא ושלשתם, דאינון שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. ורזא דמלה, ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך בדרך׳, במארי מקרא. ׳ועשית מנורת זהב טהור׳ (שמות כה, לא). הא אוקמוה, ׳ועשית מנורת׳, כלל. זהב, פרט. מקשה, כלל. וכמה מקראין מארי מתניתין, אינון מרבין וממעטין, כגון ריבה ומיעט. אוף הכי, מרבין, אל תקרי מה. אלא מאה. אוף הכי, אל תקרי ושננתם, ושלשתם. אלא ודרשינן מניה, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. כדאיתא בקדושין.

התרגום: וסוד הדבר - ׳כי יקרא׳ (שם כב, ו) ׳קן צפור לפניך בדרך׳ - בבעלי מקרא. ׳ועשית מנרת זהב טהור׳ (שמות כה, לא) - הרי בארוהו, מנרת - כלל. זהב - פרט. מקשה - כלל. וכמה פסוקים בעלי המשנה, אלו מרבים וממעטים, כגון רבה ומעט. אף כך מרבים, אל תקרא מה אלא מאה. אף כך אל תקרא ושננתם אלא ושלשתם. ודורשים ממנו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. כמו שיש בקדושין.

מן המפרשים

קרני אור: ועשית מנורת ועשית מנורת כו'. אינו מובן הענין לכאן, אלא א"ל דמביא ראי' על מה שאמר לעיל ' אל תיקרי ושננתם אלא ושלשתם ' על זה מביא ראיה דיש ביד חכמים לדרוש כלל ופרט וריבוי ומיעוט, ודוחק:

הסולם: ומארי קבלה אינון וכו': ובעלי קבלה הם בעלי תלמוד, ונאמר עליהם, ושננתם, והעמידו בעלי המשנה, אל תקרי ושננתם, אלא ושלשתם, שהם שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. וסוד הדבר, כי יקרא קן צפור לפניך בדרך היינו בעלי מקרא, בכל עץ היינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: