ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 116: צפור זו היא השכינה וקנה בית המקדש - סוד לקיחת הבנים בצפצופי קריאת שמע ותפלה › פיסקה 4 (רנד ע"א)

אפרוחים מצד וו ששה סדרי משנה - או ביצים בעלי מקרא בנים בעלי קבלה ותלמוד שלישים

פנחס · צפור זו היא השכינה וקנה בית המקדש - סוד לקיחת הבנים בצפצופי קריאת שמע ותפלה · מאמר 116 · פיסקה 4 · דף רנד ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, אֶפְרוֹחִים מִסִּטְרָא דְּאָת ו', כָּלִיל ו' סִדְרֵי מִשְׁנָה. ׳אוֹ בֵיצִּים׳, אִלֵּין. מָארֵי מִקְרָא, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, בֶּן ה' שָׁנִים לְמִקְרֵא, וְדָא ה'. בְּנִין מִסִּטְרָא דְּבֶן יָ"הּ, אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. עָלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ (דברים כב, ו).

תרגום

וּמִשּׁוּם זֶה אֶפְרֹחִים, מִצַּד שֶׁל אוֹת ו', כּוֹלֵל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. ׳אוֹ בֵיצִים׳ - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲלֵיהֶם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, וְזוֹ ה'׳. בָּנִים מִצַּד שֶׁל בֶּן יָ"הּ, אֵלּוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ (דברים כב, ו) - וּבַעָלֵי קַבָּלָה אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד, וְנֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (שם ו) וְשִׁנַּנְתָּם. וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם. שֶׁהֵם שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, אפרוחים מסטרא דאת ו', כליל ו' סדרי משנה. ׳או ביצים׳, אלין. מארי מקרא, דאתמר עלייהו, בן ה' שנים למקרא, ודא ה'. בנין מסטרא דבן י"ה, אלין מארי קבלה. עלייהו אתמר ׳לא תקח האם על הבנים׳ (דברים כב, ו).

התרגום: ומשום זה אפרחים, מצד של אות ו', כולל ששה סדרי משנה. ׳או ביצים׳ - אלו בעלי מקרא שנאמר ׳עליהם בן חמש שנים למקרא, וזו ה'׳. בנים מצד של בן י"ה, אלו בעלי קבלה. עליהם נאמר ׳לא תקח האם על הבנים׳ (דברים כב, ו) - ובעלי קבלה אלו בעלי תלמוד, ונאמר עליהם (שם ו) ושננתם. ובארוהו בעלי המשנה, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם. שהם שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד.

מן המפרשים

הסולם: ובג"ד אפרוחים מסטרא וכו': ומשום זה אפרוחים הם מצד אות ו', דהיינו אור הרוח, הכולל ששה סדרי משנה, שהם חג"ת נה"י. או ביצים, אלו הם בעלי מקרא, שהם בבחינת אור הנפש, שהיא מלכות, ה' אחרונה דהויה. שנאמר עליהם בן ה' שנים למקרא, וזה הוא…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, יא (ב. דפוס הגר״א) - התאמה חלקית דכליל לון בן י"ה. רוצה לומר שז"א נקרא בן י"ה כמו שאומר בתיקונים לקמן, כי הוא בן או"א שנקראים י"ה, י' - אבא, ה' - אמא, והוא כליל לון לפיכך נקרא יה"ו…

אור יקר: מסטרא דאת ו׳ דאיהו עמודא דאמצעיתא כליל ימינא

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: