ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 117

מנורת זהב טהור כלל ופרט

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רנד.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד דרשות בעלי המשנה כמתקני תכשיטי הכלה

כי יקרא קן צפור בבעלי מקרא ועשית מנרת זהב טהור - מנרת כלל זהב פרט מקשה כלל

וְסוֹד הַדָּבָר - ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (שם כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ׳ - בְּבַעֲלֵי מִקְרָא. ׳וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר׳ (שמות כה, לא) - הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ, מְנֹרַת - כְּלָל. זָהָב - פְּרָט. מִקְשָׁה - כְּלָל. וְכַמָּה פְסוּקִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵלּוּ מַרְבִּים וּמְמַעֲטִים, כְּגוֹן רִבָּה וּמִעֵט. אַף כָּךְ מַרְבִּים, אַל תִּקְרָא מָה אֶלָּא מֵאָה. אַף כָּךְ אַל תִּקְרָא וְשִׁנַּנְתָּם אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם. וְדוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּקִדּוּשִׁין.

בלשון הזוהר

וּמָארֵי קַבָּלָה, אִינּוּן מָארֵי תַּלְמוּד. וְאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (דברים ו) וְשִׁנַּנְתָּם. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם, אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם, דְּאִינּוּן שְׁלִּישׁ בַּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ בַדֶּרֶךְ׳, בְּמָארֵי מִקְרָא. ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר׳ (שמות כה, לא). הָא אוֹקְמוּהָ, ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת׳, כְּלָל. זָהָב, פְּרָט. מִקְשָׁה, כְּלָל. וְכַמָּה מִקְרָאִין מָארֵי מַתְנִיתִין, אִינּוּן מַרְבִּין וּמְמַעֲטִין, כְּגוֹן רִיבָּה וּמִיעֵט. אוּף הָכִי, מַרְבִּין, אַל תִּקְרֵי מַה. אֶלָּא מֵאָה. אוּף הָכִי, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם, וְשִׁלַּשְׁתָּם. אֶלָּא וְדַרְשֵׁינָן מִנֵּיהּ, שְׁלִישׁ בַּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. כִּדְאִיתָא בְּקִדּוּשִׁין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ביום כלת משה דורשים בו כלת - אין רשות להוסיף או לגרע אות אלא מפרשים לקשט כלה בתכשיטיה

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. בכאן מקדים הזוה"ק גודל מעלת בעלי מקרא ובעלי משנה ובעלי תלמוד אשר יש להם את הכח לדרוש את הפסוקים אַף כָּךְ ׳בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה, וְדוֹרְשִׁים בּוֹ כַּלַּת (במד"ר יב, ח) והזוה"ק ביאר סוד דרשה זו כלה לשון תכלת המכוונת כנגד השכינה, והיא תכלית כל הספירות, [זוה"ק פנחס רנב] ו׳ (במדבר ז, א) - אִם תֹּאמַר שֶׁדּוֹרְשִׁים לָהֶם מֵהֶםמהתיבה עצמה - כֵּיצַד מֵאָלֶף בֵּיתחסר או יתר וְלֹאדברי החכמים מֵעַצְמָם, שֶׁהֵם אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ אוֹתו' מִמֶּנּוּ, (שֶׁהִיא ו') אוֹ לְהַחֲלִיף אוֹת זוֹ בְּאוֹת אַחֶרֶת. הֲרֵי כָּתוּב כַּלּוֹת מָלֵא בַּתּוֹרָה,עם ו', וּמִי נוֹתֵן לָהֶםלמארי מקרא משנה וגמרא רְשׁוּת לִגְרֹעַ אוֹת מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא ו'? הֲרֵי אֵין כָּאן דָּבָר שֶׁמִּתְחַלֵּף בָּאָלֶף בֵּית. היינו דבר היכול להידרש בחילופי אותיות דא"ת ב"ש וכדו'. אֶלָּאבהכרח כי מסורת וכח בידיהם עַל אֵלּוּ תֵּבוֹת חֲסֵרוֹתלדרוש אותן כאילו שֶׁהֵן מְלֵאוֹת, וּמְלֵאוֹת שֶׁהֵן חֲסֵרוֹת, שיש לדרוש משמעותן כשהן חסרות, וְעַל כָּל פֵּרוּשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לְקַשֵּׁט כַּלָּה היא התורה הקדושה בְּתַכְשִׁיטֶיהָ, אלו הם דרשות חז"ל, הקב"ה מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ, משל וְלִהְיוֹת מַאֲמִין לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ׳ (דברים יז, יא).

בלשון הזוהר

אוּף הָכִי, ׳בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה, כַּלַּת דַּרְשִׁינָן בֵּיהּ׳ (במדבר ז, א). אִי תֵּימָא דְּדַרְשֵׁינָן לוֹן מִנְּהוֹן. כֵּיצַּד מֵאַלְפָא בֵּיתָא, וְלָא מֵעַצְּמָן דְּאִינּוּן לֵית לוֹן רְשׁוּ, לְאוֹסָפָא, וְלָא לְמִגְרַע אוֹת מִנֵּיהּ, (דהיא ו') אוֹ לְאַחְלְפָא אָת דָּא בְּאָת אַחֲרָא. הָא כְּתִיב כַּלוֹת מָלֵּא בְּאוֹרַיְיתָא. מַאן יָהִיב לוֹן רְשׁוּת לְמִגְרַע אוֹת מִנֵּיהּ, דְּהוּא ו', הָא לָא אִית הָכָא מִלָּה דְּאִתְחַלָּיף בְּאַלְפָא בֵּיתָא. אֶלָּא עַל אִלֵּין תֵּיבִין חֲסֵרִין, דְּאִינּוּן מְלֵאִים. וּמְלֵאִים, דְּאִינּוּן חֲסֵרִים. וְעַל כָּל פֵּירוּשִׁין דְּיַכְלִין לְמֶעְבַּד לְקַשְׁטָא כַּלָּה בְּתַכְשִׁיטִין דִּילָהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵּי לְמֶעְבַּד, כְּמָה דְּיֵימְרוּן, וּלְמֶהֱוִי מַאֲמִין לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ׳ (דברים יז, יא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משל לאמן שחתך כלי לבוש המלכות לחתיכות רבות - היודעים מקומות החסר מתקנים כפי התורה אשר יורוך

לְאֻמָּן שֶׁחָתַךְ כְּלֵי לְבוּשִׁים שֶׁל הַמַּלְכוּת וְעָשָׂה מֵהֶם חֲתִיכוֹת רַבּוֹתרק - אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחֲסֵרִים אֵלּוּ הַחֲתִיכוֹת אוֹ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאָרִים,רק אֵלּוּהמשולים לחכמי התורה מְתַקְּנִים אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים, וְשָׂמִים אֵלּוּ הַחֲתִיכוֹת שֶׁנּוֹסָפוֹת בִּמְקוֹם הַחֲסֵרוֹת, וַחֲתִיכוֹת שֶׁהֵן מוּעָטוֹת, מוֹסִיפִים עֲלֵיהֶן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ׳ (דברים יז, יא).

בלשון הזוהר

לְאוּמָן דְּחָתַךְ מָאנֵי לְבוּשִׁין דְּמַלְכוּתָא, וְעָבִיד מִנְּהוֹן חֲתִיכָן סַגִּיאִין, אִינּוּן דְּיַדְעִין אַתְרִין דְּחָסֵרִין אִלֵּין חֲתִיכוֹת, אוֹ אִלֵּין דְּמִשְׁתַּאֲרִין, אִינּוּן מְתַקְּנִין אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְשָׁוְיָן אִינּוּן חֲתִיכוֹת דְּאִתּוֹסְפָן, בַּאֲתָר דְּמִעוּטִין, וַחֲתִיכוֹת דְּאִינּוּן מְעַטִין, מוֹסִיפִין עָלַיְיהוּ, וְהַאי אִיהוּ ׳עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית לפעמים טועה אחד ואומר חוזרני בי - עד שיעשו הוראה ברורה מהדבור שחלקו עליו

וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ הוּא, מַהוּ שֶׁלִּפְעָמִים טוֹעֶה אֶחָד מֵהֶם וְיֹאמַר חוֹזְרַנִי בִּי? אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ הוֹרָאָה מֵאוֹתוֹ דִּבּוּר שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, יָכוֹל אוֹתוֹ שֶׁהִקְשָׁה עָלָיו לוֹמַר חוֹזְרַנִי בִּי. שֶׁלֹּא כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּפָרְקִים תַּכְשִׁיטֵי הַכַּלָּההגם שבקיאים הם בחכמת הפירוק להפרידם ולהבחין בהם, אך אין זה בהכרח שגם יוֹדְעִים בַּחֲתִיכוֹת לְאָן הוֹלְכוֹת, עַד שֶׁיְּהֵא הַפְּסָק עַל בֻּרְיוֹ, תֵּרוּצֵי הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָם.עד שהבגדים לא הושלמו עדיין יכולים לאורגם, אך מרגע שיהא הדבר על בוריו וודאי אנו מצווים ללכת ולפרש כדבריהם על פי התורה אשר יורוך.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, אִי כַּךְ הוּא, מַאי אִיהוּ דִּלְזִמְנִין טָעֵי חַד מִנַּיְיהוּ, וְיֵימָּא הַדְרֵי בִּי. אֶלָּא עַד דְּיָעַבְדֵי הוֹרָאָה מֵהַהִיא מִלָּה דְּחוֹלְקִין עָלָהּ, יָכִיל הַהוּא דְּאַקְשֵׁי עָלָהּ, לְמֵימַר הַדְרֵי בִּי. דְּלָא כָּל מְפָרְקֵי תַּכְשִׁיטִין דְּכַלָּה, יַדְעִין בַּחֲתִיכוֹת לְאָן אַזְלָן, עַד דִּיְהֵא פְּסָק עַל בּוּרְיֵיהּ, פִּרוּקִין דַּהֲלָכוֹת עַל בּוּרְיֵיהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המנורה שבעת נרותיה כנגד שבע נערות - ושין של תפלין כנגד שבע ברכות קריאת שמע

הַמְּנוֹרָה, שִׁבְעַת נֵרוֹתֶיהָ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר, (אסתרב) ׳אֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ׳ - כְּנֶגֶד שִׁי"ן שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים ש, וְאוֹת שִׁי"ן שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים שֶׁבַּתְּפִלִּין, וְהֵם כְּנֶגֶד שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵן: בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל בָּעֲבוֹדָה, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בְּכַנְפֵי מִצְוָה. פַּעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים - אֵלּוּ הַקְּשָׁרִים וְהַחֻלְיוֹת. וְצִיץ - תְּפִלִּין. מִשָּׁם וְאֵילָךְ, ׳וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת׳ (שמות ל, א).

בלשון הזוהר

מְנוֹרָה, שֶׁבַע בּוֹצִּינִין דִּילָהּ, ׳אֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ב, ט). לָקֳבֵל שִׁי"ן דִּתְלַת רָאשִׁין ש. וְשי"ן דְּאַרְבַּע רָאשִׁין דִּתְפִילִין. וְאִינּוּן לָקֳבֵל ז' בִּרְכָאן דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינּוּן בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. לְבָתַר, כַּהֲנָא רַבָּא בַּעֲבוֹדָה, דִּמְשַׁמֵּשׁ בְּכַנְפֵי מִצְּוָה, פַּעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים, אִינּוּן קִשְׁרִין וְחוּלְיָין וְצִּיץ תְּפִילִּין, מִתַּמָּן וְאֵילָךְ ׳וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת׳ (שמות ל, א).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

והקרבתם אשה עלה להוי

סוד כפרת הקרבנות על טפות המח ואש הקדש בשבת

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.