ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 113: וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה - סוד נהר עדן ושאו שערים ראשיכם לכבוד ישראל הבכורים › פיסקה 9 (רנג ע"ב)

מי שלומד תורה שנקראת כבוד נקרא מלך בשני עולמות - ולכן כפול הפסוק פעמים

פנחס · וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה - סוד נהר עדן ושאו שערים ראשיכם לכבוד ישראל הבכורים · מאמר 113 · פיסקה 9 · דף רנג ע"ב

לשון הזוהר

מֵהָכָא, מַאן דְּיָלִיף אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרִיאַת כָּבוֹד, אִקְרֵי מֶלֶךְ. וְלָא תֵּימָא בְּהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי וְלָא יַתִּיר, אֶלָּא מֶלֶךְ בִּתְרֵין עָלְמִין, בְּדִיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ. וּבְגִין דָּא כָּפוּל פְּסוּקָא תְּרֵין זִמְנִין, חַד ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳. תִּנְיָינָא ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳. ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳, מַאי רָאשֵׁיכֶם תְּרֵין זִמְנִין. אִינּוּן חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה, וְחֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה. ובְחִבּורָא קַדְמָאָה (ע"כ רעיא מהימנא).

תרגום

מִכָּאן, מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת כָּבוֹד, נִקְרָא מֶלֶךְ. וְלֹא תֹאמַר בְּאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא וְלֹא יוֹתֵר - אֶלָּא מֶלֶךְ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בַּדְּיוֹקָן רִבּוֹנוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה כָּפוּל הַפָּסוּק פַּעֲמַיִם. אַחַת - ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (תהלים כד, ח) - שְׁתַּיִם - ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (תהלים כד, י) - ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳, מַהוּ רָאשֵׁיכֶם? פַּעֲמַיִם. אֵלּוּ חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה. וּבחבּוּר הקּדמון. (ע"כ רעיא מהימנא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מהכא, מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד, אקרי מלך. ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר, אלא מלך בתרין עלמין, בדיוקנא דמאריה. ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין, חד ׳מי זה מלך הכבוד׳. תניינא ׳מי הוא זה מלך הכבוד׳. ׳שאו שערים ראשיכם׳, מאי ראשיכם תרין זמנין. אינון חיון דמרכבתא עלאה, וחיון דמרכבתא תתאה. ובחבורא קדמאה (ע"כ רעיא מהימנא).

התרגום: מכאן, מי שלומד תורה שנקראת כבוד, נקרא מלך. ולא תאמר באותו עולם הבא ולא יותר - אלא מלך בשני עולמות, בדיוקן רבונו. ומשום זה כפול הפסוק פעמים. אחת - ׳מי זה מלך הכבוד׳ (תהלים כד, ח) - שתים - ׳מי הוא זה מלך הכבוד׳ (תהלים כד, י) - ׳שאו שערים ראשיכם׳, מהו ראשיכם? פעמים. אלו חיות המרכבה העליונה, וחיות המרכבה התחתונה. ובחבור הקדמון. (ע"כ רעיא מהימנא).

מן המפרשים

אור יקר: מהכא מאן דאוליף אורייתא אתקרי מלך, אם כן מטעם זה נקרא א׳ בכור מפני שיש בנשמות בסוד מחצב שלהם וסילוקם בתורה בכור זה על זה, וכמו שיש בחינה זו מסטרא דאצילות דהיינו כבוד האדם כן יש בחינתו מצד החיות ממש, וזהו שאמר.

הסולם: אמר רעיא מהימנא וכו' : אר"מ, ואם תאמר, למה הבכורים, שקוראים אותם מנחה חדשה, הם נמצאים באילן, מששה חדשים לששה חדשים, דהיינו בששה חדשי החורף והסתיו, שהם באילן כמו עובר במעי אמו, ומשעה שצומחים עד גמר בישולם הם ג"כ ששה חדשים. מהו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: