וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה
סוד נהר עדן ושאו שערים ראשיכם לכבוד ישראל הבכורים
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה - יום הבכורים זה נהר היוצא מעדן שהתורה תלויה בו
זהר: וּבַחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, נֶאֱמַר ׳וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כח, כו) '. אָמַר רַבִּי אַבָּא, יוֹם הַבִּכּוּרִים, מִיהוּ הַיּוֹם? זֶה נָהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא יוֹם מֵאוֹתָם בִּכּוּרִים עֶלְיוֹנִים. וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה תְּלוּיָה בּוֹ, וְהוּא מוֹצִיא כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, צְרִיכִים לְהָבִיא פֵּרוֹת הָאִילָן.
בלשון הזוהר
וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה ׳וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כח, כו). אָמַר רִבִּי אַבָּא, יוֹם הַבִּכּוּרִים, מַאן יוֹם. דָּא נָהָר הַיּוֹצֵא מִעֵדֶן, דְּאִיהוּ יוֹמָא מֵאִינּוּן בְּכוֹרִין עִלָּאִין. וְדָא אִיהוּ דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ אַפִּיק כָּל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ אִילָּנָא דְּחַיֵּי, פְּרִי אִילָנִין אִצְטְרִיכוּ לְאַיְיתָאָה.
יום הבכורים בכורים עליונים של התורה - כמו בכורה בתאנה כך ישראל בכורים לקבה
׳וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כח, כו) -. רַבִּי אַבָּא אָמַר, יוֹם הַבִּכּוּרִים הֵם בִּכּוּרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךְ תָּבִיא וְגוֹ'׳ (שמות כג). אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כְּמוֹ הַבְּכוֹרוֹת לְאִמּוֹתֵיהֶם, אַף כָּךְ נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת בִּכּוּרִים, שֶׁל פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת. ׳כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל קַדְמוֹנִים וּבִכּוּרִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם׳ (הושע ט). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה וְגוֹ'׳ (ירמיה ב). וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בָּהֶם, ׳תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךְ׳ (שמות כג, יט) - וּמִשּׁוּם זֶה אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה׳ (ישעיה ט, יא) - ׳יֶאְשְׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם׳ (ירמיה ב, ג).
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כח, כו). רִבִּי אַבָּא אָמַר, יוֹם הַבִּכּוּרִים אִינּוּן בִּכּוּרִים עִלָּאִין דְּאוֹרַיְיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא וְגוֹ'׳ (שמות כג, יט). אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, כְּגַוְונָא דִּבְכוֹרִים לְאִמְּהוֹן, אוּף הָכִי אִתְקְרִיאוּ פֵּירוֹת בִּכּוּרִים, דְּפֵירוֹת דְּאִילָנִין, ׳כְּבִכּוּרָה בַּתְּאֵנָה׳ (הושע ט, י), הָכִי יִשְׂרָאֵל קַדְמוֹנִים וּבִכּוּרִים לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל אוּמִין דְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל׳ (ירמיה ב, ג) לַיְדוָֹ"ד וְגוֹ'. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן, ׳תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ׳ (שמות כג, יט). וּבְגִין דָּא אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה׳ (ישעיהו ט, יא). ׳יֶאֱשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם׳.
אות וו כלולה משש ספירות נקראת בכור - וכל ענפים היוצאים ממנה נקראים בכורים כנהר מעדן
אַף כָּךְ ו' שֶׁכְּלוּלָה מִשֵּׁשׁ סְפִירוֹת, וְהוּא בֶּן יָ"הּ, שֶׁנִּקְרָא בְּכֹ"ר. וְכָל עֲנָפִים שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ שֶׁבָּהֶם רָאשִׁים, כְּמוֹ זֶה (צִיּוּר לְמַעְלָה) נִקְרָאִים בִּכּוּרִים. אוֹת ו' הִיא נָהָר מֵאֵלּוּ בִּכּוּרִים עֶלְיוֹנִים, וְאוֹתוֹ נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה תְּלוּיָה בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר יוֹצֵא, יוֹצְאִים כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא ׳עֵץ הַחַיִּים׳ שֶׁל הַתּוֹרָה, זֶהוּ (אַחַת הִיא) שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח) - וְהַמִּצְווֹת שֶׁלָּהּ דּוֹמוֹת לַפְּרִי שֶׁל הָאִילָנוֹת, צְרִיכִים לַהֲבִיאָן.
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי ו' דְּכָלִיל שִׁית סְפִירָאָן, וְאִיהוּ בֶּן י"ד, אִתְקְרֵי בְּכֹ"ר. וְכָל עַנְפִין דְּנָפְקִין מִנֵּיה דִּבְּהוֹן רָאשִׁין, כְּגַוְונָא דָּא אִתְקְרִיאוּ בִּכּוּרִים. ו' אִיהוּ נָהָר, מֵאִינּוּן בִּכּוּרִים עִלָּאִין, וְהַהוּא נָהָר נָפִיק מִעֵדֶן. וְדָא אִיהוּ דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָיא בֵּיהּ. וְכַד נָפִיק נַפְקֵי כָּל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא (נ"א חדא היא) דִּכְתִּיב, ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח). וּפִקּוּדִין דִּילָהּ דַּמְיָין לְאִיבָּא פְּרִי דְּאִילָנִין, אִצְטְרִיכוּ לְאַיְיתָאָה.
קושיית מדוע נקראים מנחה חדשה מששה חדשים - ומאדם לתשעה חדשים ובהמות לשבעה ימים
אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְאִם תֹּאמְרוּ מַדּוּעַ הַבִּכּוּרִים שֶׁלָּהֶם נִקְרָאִים מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִשִּׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּמֵאָדָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) - לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים אוֹ לְשִׁבְעָה. וּבְהֵמוֹת אַף כָּךְ - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כב, כז) יִהְיֶה ׳תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה׳ (ויקרא כב, כז) לַה ' - לְהַקְרִיב קָרְבָּן לִפְנֵי ה'. וְעוֹד, הַסְּפִירוֹת, בָּהֶן שֵׁם יְהֹוָה, וְכָל הַכִּנּוּיִים שֶׁלּוֹ, מַדּוּעַ נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם חַיּוֹת?
בלשון הזוהר
אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאִי תֵּימְרוּן אֲמַאי בִּכּוּרִים, דִּלְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִשִּׁית יַרְחִין לְשִׁית יַרְחִין. וּמִבַּר נָשׁ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) לִתְשַׁע יַרְחִין, אוֹ לְשִׁבְעָה. וּבְעִירָא אוּף הָכִי, ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כב, כז) יִהְיֶה ׳תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶׁה לַיהוָֹה׳, לְקָרְבָא קָרְבְּנָא קֳדָם יהו"ה. וְעוֹד סְפִירָאן, בְּהוֹן שֵׁם יְהוָֹה, וְכָל כִּנּוּיָין דִּילֵיהּ, אֲמַאי אִתְקְרִיאוּ בְּשֵׁם חֵיוָן.
מנחה חדשה בדרך סוד זו השכינה - משישה חדשים אלו שש ספירות שנים קדמוניות לבריאה
אֶלָּא מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּדֶרֶךְ סוֹד זוֹ הַשְּׁכִינָה. מִשִּׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֵלּוּ שֵׁשׁ סְפִירוֹת, שֶׁנִּקְרָאוֹת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהֵן שֵׁשׁ אֶלֶף שָׁנִים שֶׁקַּיָּם הָעוֹלָם, מִצַּד שֶׁל אִמָּא עֶלְיוֹנָה. וּמִצַּד שֶׁל אִמָּא תַּחְתּוֹנָה נִקְרָאִים חֳדָשִׁים. וּמִשּׁוּם שֶׁקָּדְמוּ לָעוֹלָם וּלְכָל הַבְּרִיּוֹת, נִקְרָאִים בִּכּוּרִים.
בלשון הזוהר
אֶלָּא מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּאֹרַח רָזָא, דָּא שְׁכִינְתָּא. מִשִּׁית יַרְחִין לְשִׁית יַרְחִין, אִינּוּן שִׁית סְפִירָאן, דְּאִתְקְרִיאוּ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת לִבְרִיאַת עָלְמָא, דְּאִינּוּן שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִין הֲוִי עָלְמָא, מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. וּמִסִּטְרָא דְּאִימָּא תַּתָּאָה, אִתְקְרִיאוּ יַרְחִין. וּבְגִין דְּקַדְמוּ לְעָלְמָא, וְכָל בִּרְיָין, אִתְקְרִיאוּ בִּכּוּרִים.
השכינה מנחה חדשה מצד חיה תשע לחשבון קטן של חנוך - נקרא בן בכור על שם אות ברית
וְהַשְּׁכִינָה, מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִצַּד שֶׁל חַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְדְּיוֹקָן ׳פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, י) - וְהוּא תֵּשַׁע לְחֶשְׁבּוֹן קָטָן שֶׁל חֲנוֹךְ. הוּא אָדָם שֶׁנּוֹלָד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁל הַמְעֻבֶּרֶת, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית. וּבָזֶה כָּלוּל מִכֻּלָּם, וְנִקְרָא בֵּן בְּכוֹר, עַל שֵׁם אוֹת בְּרִית, שֶׁהִיא י', טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ, שֶׁהִיא ו', וְהִיא י' שֶׁעוֹלָה עַל ו' כִּפְרִי שֶׁעוֹלֶה עַל עֲנַף הָאִילָן.
בלשון הזוהר
וּשְׁכִינְתָּא מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִסִּטְרָא דְּחַיָּה, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, י). וְאִיהוּ תְּשַׁע לְחֶשְׁבּוֹן זְעֵיר דְּחֲנוֹךְ. אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִתְיְילִיד לִתְשַׁע יַרְחִין דְּעוּבָּרָא, דְּאִיהִי עֲשִׁירָאָה. וּבְדָא כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ, וְאִתְקְרֵי בֵּן בּוּכְרָא, עַל שֵׁם אוֹת בְּרִית, דְּאִיהוּ י', טִפָּה קַדְמָאָה דְּאִתְמְשַׁךְ מִנֵּיהּ זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. דְּאִיהוּ ו', וְאִיהוּ י', סָלִיק עַל ו', כְּאִיבָּא דְּסָלִיק עַל עַנְפָּא דְּאִילָנָא.
אף שכמה ענפים באילן אלו שהקדימו בראשונה נקראים בכורים - ראשים של כלם
וְאַף עַל גַּב שֶׁכַּמָּה עֲנָפִים יֵשׁ בָּאִילָן וְכַמָּה תְאֵנִים עֲלֵיהֶם - אֵלּוּ שֶׁהִקְדִּימוּ בָּרִאשׁוֹנָה נִקְרָאִים בִּכּוּרִים. אֵלּוּ הֵם רָאשִׁים שֶׁל כֻּלָּם. כְּדֻגְמָא שֶׁלָּהֶם נֶאֱמַר ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳ (תהלים כד, ז). ׳שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה׳ (ישעיה מ, כו) - ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר א, ב).
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּכַמָּה עַנְפִין אִית בְּאִילָנָא, וְכַמָּה תְּאֵנִים עָלַיְיהוּ, אִינּוּן דְּאַקְדִּימוּ בְּקַדְמִיתָא, אִתְקְרִיאוּ בִּכּוּרִים. אִלֵּין אִינּוּן רֵישִׁין דְּכֻלְּהוּ. כְּגַוְונָא דִּלְהוֹן אִתְּמַר ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳ (תהילים כד, ז). ׳שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה׳ (ישעיהו מ, כו). ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר א, ב).
שאו שערים ראשיכם חמשים שערי בינה ישיבה של מעלה - ופתחי עולם ישיבה של מטה
׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳ (תהלים כד, ז). שְׁעָרִים אֵלּוּ הֵם חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל בִּינָה, שֶׁהִיא יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וּשְׂאוּ ׳פִּתְחֵי עוֹלָם׳ - שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לְבַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם נָבַלְתָּ בְּהִתְנַשֵּׂא׳ (משלי ל, לב). וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא, ׳וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳ (תהלים כד, ז). שְׁעָרִים אִלֵּין, אִינּוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה. דְּאִיהִי מְתִיבְתָּא דִּלְעֵילָּא. וּשְׂאוּ ׳פִּתְחֵי עוֹלָם׳, דִּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא לְסוֹף מִתְנַשֵּׂא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם נָבַלְתָּ בְּהִתְנַשֵּׂא׳ (משלי ל, לב). וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, לְסוֹף מִתְנַשֵּׂא, ׳וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳, וְלֵית כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה.
מי שלומד תורה שנקראת כבוד נקרא מלך בשני עולמות - ולכן כפול הפסוק פעמים
מִכָּאן, מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת כָּבוֹד, נִקְרָא מֶלֶךְ. וְלֹא תֹאמַר בְּאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא וְלֹא יוֹתֵר - אֶלָּא מֶלֶךְ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בַּדְּיוֹקָן רִבּוֹנוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה כָּפוּל הַפָּסוּק פַּעֲמַיִם. אַחַת - ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (תהלים כד, ח) - שְׁתַּיִם - ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (תהלים כד, י) - שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, מַהוּ רָאשֵׁיכֶם? פַּעֲמַיִם. אֵלּוּ חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה. וּבחבּוּר הקּדמון. (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
מֵהָכָא, מַאן דְּיָלִיף אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרִיאַת כָּבוֹד, אִקְרֵי מֶלֶךְ. וְלָא תֵּימָא בְּהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי וְלָא יַתִּיר, אֶלָּא מֶלֶךְ בִּתְרֵין עָלְמִין, בְּדִיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ. וּבְגִין דָּא כָּפוּל פְּסוּקָא תְּרֵין זִמְנִין, חַד ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳. תִּנְיָינָא ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳. ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳, מַאי רָאשֵׁיכֶם תְּרֵין זִמְנִין. אִינּוּן חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה, וְחֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה. ובְחִבּורָא קַדְמָאָה (ע"כ רעיא מהימנא).
רבי שמעון פתח שאו שערים ראשיכם - שערים עליונים של שכל עליון חמשים שערים
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'׳. פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳ - אֵלּוּ הֵם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים, שְׁעָרִים שֶׁל שֵׂכֶל עֶלְיוֹן, וְאֵלּוּ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. רָאשֵׁיכֶם - אֵלּוּ הָרָאשִׁים מִי הֵם? אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ לְהִתְפַּשֵּׁט וְלַעֲלוֹת זֶה בָּזֶה וּלְהִכָּלֵל זֶה בָּזֶה.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח קְרָא וְאָמַר, ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'׳. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ וְאִתְּמַר. אֲבָל ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳, אִלֵּין אִינּוּן תַּרְעִין עִלָּאִין, תַּרְעִין דְּסָכְלְתָנוּ עִלָּאָה. וְאִינּוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין. רָאשֵׁיכֶם, אִינּוּן רָאשִׁים מַאן אִינּוּן. אֶלָּא, כָּל חַד וְחַד, אִית לֵיהּ רֵישָׁא לְאִתְפַּשְׁטָא וּלְמֵיעַל דָּא בְּדָא, וּלְאַכְלְלָא דָּא בְּדָא.
שאו שערים אלו שערים שלמטה מהאבות שלשה אחרונים - ראשיכם ראשי אלפי ישראל
מָצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ: ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים׳ - אֵלּוּ הֵם שְׁעָרִים שֶׁלְּמַטָּה מֵהָאָבוֹת, וְאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה אַחֲרוֹנִים. רָאשֵׁיכֶם - אֵלּוּ הֵם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאֵלּוּ רָאשִׁים שֶׁל אוֹתָם שְׁעָרִים. וּמִשּׁוּם אֵלּוּ שֶׁהֵם אוֹפַנִּים, שֶׁסּוֹבְבִים וְנוֹטְלִים אוֹתָם עַל כִּתְפֵיהֶם, אוֹמְרִים ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳. שְׂאוּ, לְמִי? לְרָאשֵׁיכֶם. שֶׁהֵם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם וְשׁוֹלְטִים עֲלֵיכֶם. ׳וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם׳ - אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְאַרְבַּע הֵן שֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ, ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים׳, אִלֵּין אִינּוּן תַּרְעִין דִּלְתַּתָּא מֵאֲבָהָן, וְאִינּוּן תְּלָתָא בַּתְרָאִין. רָאשֵׁיכֶם: אִלֵּין אִינּוּן רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִינּוּן אֲבָהָן עִלָּאֵי, וְאִינּוּן רָאשִׁין דְּאִינּוּן תַּרְעִין. וּבְגִין אִלֵּין דְּאִינּוּן אוֹפַנִּים, דְּסָחֲרָן וְנַטְלִין לוֹן עַל כַּתְפַיְיהוּ, אַמְרֵי ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם׳, שְׂאוּ לְמַאן. לְרָאשֵׁיכֶם. דְּאִינּוּן רָאשִׁין עָלַיְיכוּ, וְשָׁלְטָנִין עָלַיְיכוּ. ׳וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם׳. אִלֵּין אִמָּהָן וְאַרְבַּע אִינּוּן דִּלְתַּתָּא.
ויבא מלך הכבוד זה המלך העליון שמאיר ללבנה - יבא להכניס התורה בארון בחבור אחד
וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד - זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל, שֶׁהוּא מֶלֶךְ מֵאוֹתוֹ כָּבוֹד, שֶׁמֵּאִיר לַלְּבָנָה. וּמִי הוּא? ה' צְבָאוֹת. וְיָבוֹא, לְאֵיזֶה מָקוֹם? לְהַכְנִיס הַתּוֹרָה בָּאָרוֹן, בְּחִבּוּר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁרָאוּי. וְכֵיוָן שֶׁזֶּה נִכְנָס לִמְקוֹמוֹ, אָז הַתּוֹרָה נִכְנֶסֶת בָּאָרוֹן, וּמִתְחַבֵּר חִבּוּר אֶחָד, תּוֹרָה עֶלְיוֹנָה בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִתְחַבְּרוֹת לְפָרֵשׁ דְּבָרִים סְתוּמִים.
בלשון הזוהר
׳וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (תהלים כד, ט), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, דְּאִיהוּ מֶלֶךְ מֵהַהוּא כָּבוֹד, דְּנָהִיר לְסִיהֲרָא, וּמַאן אִיהוּ. יהו"ה צְבָאוֹת. וַיָּבֹא, לְאָן אֲתָר. לְמֵיעַל אוֹרַיְיתָא בַּאֲרוֹנָא, בְּחִבּוּרָא חֲדָא, כַּדְּקָא יָאוּת. וְכֵיוָן דְּהַאי עָאל לְאַתְרֵיהּ, כַּדִּין אוֹרַיְיתָא עָאל בַּאֲרוֹנָא. וְאִתְחַבָּר חִבּוּרָא חֲדָא, אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה, בְּאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, מִתְחַבְּרוּ לְפָרְשָׁא מִילִּין סְתִימִין.
בשבעתיכם למנין שאתם מונים - הקבה מתקן תבה ברקיעים ומעביר כרוז קדשו החדש
מָתַי,? בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, לַמִּנְיָן שֶׁאַתֶּם מוֹנִים. שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן לֶחֳדָשִׁים וּזְמַנִּים, הקב"ה מְתַקֵּן תֵּבָה תּוֹךְ אוֹתָם רְקִיעִים, וּמַעֲבִיר כָּרוֹז: הִנֵּה בָּנַי לְמַטָּה, קַדְּשׁוּ הַחֹדֶשׁ, קַדְּשׁוּ זְמַן, הִתְקַדְּשׁוּ כֻּלְּכֶם לְמַעְלָה! וְעוֹשֶׂה לְכָל הַחֲיָלוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים כְּאֶחָד בָּעָם הַקָּדוֹשׁ, וְכֻלָּם שׁוֹמְרִים כְּאֶחָד שְׁמִירָה אַחַת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, לַמִּנְיָן שֶׁאַתֶּם מוֹנִים אוֹתָם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת.
בלשון הזוהר
אֵימָתַי. בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם. לְמִנְיָינָא דְּאַתּוּן מוֹנִין. דִּבְכָל שַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדִּין חוּשְׁבָּנִין לְיַרְחִין וְזִמְנִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין תֵּיבָה גּוֹ אִינּוּן רְקִיעִין, וְאַעְבַּר כָּרוֹזָא, הָא בָּנָי לְתַתָּא, קַדְשׁוּ יַרְחָא, קַדְשׁוּ זִמְנָא, אִתְקַדָּשׁוּ כֻּלְכוּ לְעֵילָּא. וְעָבִיד לְכָל חֵילֵי דְּבִשְׁמַיָּא, דְּמִתְקַדְּשִׁין כַּחֲדָא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ נַטְרֵי כַּחֲדָא, נְטִירָא חֲדָא, וְעַל דָּא בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם, לְמִנְיָינָא דְּאַתּוּן מוֹנִין אִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת.
המשכת שבע מדרגות בשבע שבתות
סוד שלוח האם ולקיחת ששת הבנים למטה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.