ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 110: לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים › פיסקה 4 (רנב ע"ב)

קום בוצינא קדישא לתקן מתנה למלך ולהקריב איברי ישראל קרבנות - עצי החיים ועץ הדעת

פנחס · לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים · מאמר 110 · פיסקה 4 · דף רנב ע"ב

לשון הזוהר

קוּם בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרָךְ, וְרִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי יְהוּדָה, וְרִבִּי יוֹסֵי, וְרִבִּי חִיָּיא, וְרִבִּי יוּדָאִי, לְתַקְּנָא דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא, וּלְקָרְבָא כָּל אֵבָרִין, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, קָרְבְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא דְּאִתְקְרֵי נְשָׁמָה, לְגַבֵּי אֵבָרִים שְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא, אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ. דְּאָחִיד בְּעֵצִּים, דְּאִתְקְרִיאוּ עֲצֵּי הָעוֹלָה, דְּאִינּוּן ׳עֵץ הַחַיִּים׳ ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳. עֲצֵּי הַקֹּדֶשׁ אִתְקְרִיאוּ, אִינּוּן מָארֵי תּוֹרָה, דְּאִתְאֲחִידַת בְּהוֹן אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כט).

תרגום

קוּם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אַתָּה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּנְךְ, וְרַבִּי אַבָּא, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי יוּדָאִי, לְתַקֵּן מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ, וּלְהַקְרִיב כָּל אֵיבָרִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, קָרְבָּנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה שֶׁנִּקְרָא נְשָׁמָה שֶׁל הָאֵיבָרִים, שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ. שֶׁאָחוּז בְּעֵצִים שֶׁנִּקְרָאִים עֲצֵי הָעוֹלָה, שֶׁהֵם ׳עֵץ הַחַיִּים׳ ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט) - עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאִים אֵלּוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, שֶׁמִּתְאַחֶדֶת בָּהֶם הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'׳ (ירמיה כג, כט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קום בוצינא קדישא, אנת ורבי אלעזר ברך, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יודאי, לתקנא דורונא למלכא, ולקרבא כל אברין, דאינון ישראל, קרבנין לקודשא בריך הוא ההוא דאתקרי נשמה, לגבי אברים שכינתא קדישתא, אש של גבוה. דאחיד בעצים, דאתקריאו עצי העולה, דאינון ׳עץ החיים׳ ׳ועץ הדעת טוב ורע׳. עצי הקדש אתקריאו, אינון מארי תורה, דאתאחידת בהון אורייתא, דאתמר בה ׳הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כט).

התרגום: קום בוצינא קדישא, אתה ורבי אלעזר בנך, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יודאי, לתקן מתנה למלך, ולהקריב כל איברים, שהם ישראל, קרבנות להקדוש ברוך הוא, זה שנקרא נשמה של האיברים, שכינה הקדושה, אש של גבוה. שאחוז בעצים שנקראים עצי העולה, שהם ׳עץ החיים׳ ׳ועץ הדעת טוב ורע׳ (בראשית ב, ט) - עצי הקדש נקראים אלו בעלי תורה, שמתאחדת בהם התורה, שנאמר בה ׳הלא כה דברי כאש נאם ה'׳ (ירמיה כג, כט).

מן המפרשים

אור יקר: ועץ הדעת טוב מצד הבנוניים ורע מצד הרשעים, ובתנאי שיהיו רשעי ישראל ולא מהאומות כדמסיק בשלהי דבריו, הן אמת שיש לחלק בין עצים לעצים שיש עצי קדש ויש עצי חול, ועם היות שיש אש גבוה מצוה להביא מן ההדיוט וזהו שאמר עצי קדש אתקריאו.

קרני אור: כל אברין דאינון ישראל כל אברין דאינון ישראל כו'. הענין אינו מובן, רק ההמשך הוא כך, דישראל אקרון קרבן, ושכינתא איהי אש שקרבן נשרף בה, ועצים שנאחז האש בהן הם מארי תורה. אבל אינו מובן דישראל יקראו קרבן ושכינתא אש, וק"ל:

הסולם: קום בוצינא קדישא וכו': אמר רע"מ, קום מאור הקדוש, אתה ור' אלעזר בנך, ור' אבא, ור' יהודה, ור' יוסי, ור' חייא, ור' יודא. לתקן מתנה אל המלך, הקב"ה, ולהקריב כל האברים, שהם ישראל, שיהיו קרבנות אל הקב"ה. והיינו אותן הנקראות נשמות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: