ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 110

לחם הפנים שנים עשר פנים

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רנב:
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים

אלו מתקנים יין ולחם המלך העליון - את קרבני לחמי לאשי לחם הפנים יב פנים שלש חיות

הֵם אֵלּוּ שֶׁמְּתַקְּנִים יַיִן וְלֶחֶם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי שֶׁאֵין לְהַקְרִיב לוֹ אֶצְלוֹ אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּקְרָאִים אִשֵּׁי ה'׳. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ - שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט). וְנִקְרָא לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁהֵם י"ב פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְבָרֶכְךְ יְהֹוָה, יָאֵר יְהֹוָה, יִשָּׂא יְהֹוָה׳ (במדבר ו). שְׁנֵים עָשָׂר פָּנִים שֶׁל שָׁלֹשׁ חַיּוֹת. מַהוּ הַלֶּחֶם שֶׁל אֵלּוּ הַפָּנִים? זֶה לֶחֶם שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְיֵשׁ לוֹ לֶחֶם בְּאַרְבָּעָה פָּנִים, שֶׁהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יְהֹוָ"ה. זֶה הַלֶּחֶם שֶׁל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, הוּא סֹלֶת נְקִיָּה.

בלשון הזוהר

אִינְהוּ אִינּוּן דִּמְתַּקְנֵי חַמְרָא וְנָהֲמָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳, דְּלֵית לְקָרְבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ אֶלָּא אִלֵּין דְּאִתְקְרִיאוּ אִשֵּׁי יהו"ה. וּבְגִין דָּא ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. דְּעָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי׳ (משלי ט, ה). וְאִתְקְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים, דְּאִינּוּן י"ב אַנְפִּין, ׳יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה, יָאֵר יְהוָֹה, יִשָּׂא יְהוָֹה, תְּרֵיסָר אַנְפִּין דִּתְלַת חֵיוָן׳ (במדבר ו, כה). מַאי לֶחֶם דְּאִלֵּין פָּנִים. דָּא נַהֲמָא דְּאָדָם, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְאִית לֵיהּ נַהֲמָא בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְהוָֹה. הַאי נַהֲמָא דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, אִיהוּ סֹלֶת נְקִיָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הכבשן שאופה בו לחם היא השכינה - בוצעים ממקום שנגמר בשולו כגמר בשול הפרי אדני

הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ שֶׁאוֹפֶה בּוֹ לֶחֶם הִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁשָּׁם מִתְבַּשֵּׁל וְנִשְׁלָם. וּמִשּׁוּם זֶה אֵין בּוֹצְעִים אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁנִּגְמָר בִּשּׁוּלוֹ. כְּדֻגְמַת שְׁלֵמוּת הַפְּרִי, שֶׁהוּא גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ. וְזֶהוּ שֵׁם אֲדנָי, גְּמַר וּשְׁלֵמוּת שֵׁם יְהֹוָה, שֶׁהוּא לֶחֶם הַפָּנִים. אֲדנָי הוּא הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ. שֶׁהִיא כְּבוּשָׁה תַּחַת בַּעְלָהּ. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, ׳וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשָׁן הַכִּבְשָׁן׳ (שמות יט, יח) - וְלֹא כְּמוֹ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ הֶדְיוֹט, אֶלָּא כְּמוֹ כִּבְשָׁן שֶׁבּוֹ כּוֹבֵשׁ רַחֲמָיו עַל עַמּוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלְלִים וּמְבַקְשִׁים בַּקָּשׁוֹת, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךְ אֶת כַּעַסְךְ. וּבוֹ, דְּבָרִים הַכְּבוּשִׁים שֶׁל הקב"ה, לָמָּה לָךְ לַחְקֹר?

בלשון הזוהר

כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ, דְּאוֹפֶה בֵּיהּ נַהֲמָא, שְׁכִינְתָּא. תַּמָּן אִתְבְּשַׁל וְאִשְׁתְּלִים. וּבְגִין דָּא, אֵין בּוֹצְּעִין אֶלָּא מֵאֲתָר דְּגָמַר בִּשׁוּלָא. כְּגַוְונָא דִּשְׁלִימוּ דְּפֶרִי, אִיהוּ גְּמַר בִּישׁוּלוֹ. וְהַאי אִיהוּ אֲדֹנָי, גְּמַר וּשְׁלִימוּ דַּיְהוָֹה, דְּאִיהוּ לֶחֶם הַפָּנִים. אֲדֹנָי, כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ. דְּאִיהִי כְּבוּשָׁה תְּחוֹת בַּעְלָהּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, ׳וְהַר סִינַי עָשָׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהו"ה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן׳ (שמות יט, יח). וְלֹא כְּכִבְשָׁן דְּאֵשׁ דְּהֶדְיוֹט, אֶלָּא כְּכִבְשָׁן, דְּבֵיהּ כָּבַשׁ רַחֲמָיו לְעַמֵּיהּ, כַּד מְצָּלִין וּבָעוּן בָּעוּתִין, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּבֵיהּ כִּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בלחם התורה סלת לצדיקים בני מלכים ופסלת לעבדים ושפחות - ועשירית האיפה סלת

וּבְלֶחֶם הַתּוֹרָה יֵשׁ סֹלֶת שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲלֵיהֶם, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים׳. מַאֲכַל הַצַּדִּיקִים. וְיֵשׁ לֶחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא פְּסֹלֶת לְאוֹתָם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. וּמִשּׁוּם זֶה בַּמַּטְרוֹנִיתָא נֶאֱמַר, ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו), שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה - וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בַּמַּאֲכָל שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וַדַּאי. וְזוֹ יוֹ"ד מֵאֲדנָי, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית. וְזֶה סֹלֶת שֶׁל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּמִשְׁתַּבַּחַת (שֶׁל מאכל הַמֶּלֶךְ נִמְצֵאת).

בלשון הזוהר

וּבְנַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, אִית סֹלֶת דִּיְהָב לֵיהּ מַלְכָּא, לְאִינּוּן דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. מֵיכְלָא דְּצַּדִּיקַיָּיא. וְאִית נַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ פְּסוֹלֶת, לְאִינּוּן עַבְדִּין וּשְׁפָחוֹת, דְּבֵי מַלְכָּא. וּבְגִין דָּא בְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְּמַר ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו), דְּאִינּוּן מָארֵי מַתְנִיתִין. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּמֵיכְלָא דְּמַלְכָּא, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סוֹלֶת וַדַּאי, וְדָא יוֹ"ד מִן אֲדֹנָי, אִיהִי עֲשִׂירִית. וְדָא סֹלֶת דְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא אַשְׁבְּחַת (ד"א דמיכלא דמלכא אשתכחת).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קום בוצינא קדישא לתקן מתנה למלך ולהקריב איברי ישראל קרבנות - עצי החיים ועץ הדעת

קוּם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אַתָּה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּנְךְ, וְרַבִּי אַבָּא, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי יוּדָאִי, לְתַקֵּן מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ, וּלְהַקְרִיב כָּל אֵיבָרִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, קָרְבָּנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה שֶׁנִּקְרָא נְשָׁמָה שֶׁל הָאֵיבָרִים, שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ. שֶׁאָחוּז בְּעֵצִים שֶׁנִּקְרָאִים עֲצֵי הָעוֹלָה, שֶׁהֵם ׳עֵץ הַחַיִּים׳ ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט) - עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאִים אֵלּוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, שֶׁמִּתְאַחֶדֶת בָּהֶם הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'׳ (ירמיה כג, כט).

בלשון הזוהר

קוּם בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרָךְ, וְרִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי יְהוּדָה, וְרִבִּי יוֹסֵי, וְרִבִּי חִיָּיא, וְרִבִּי יוּדָאִי, לְתַקְּנָא דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא, וּלְקָרְבָא כָּל אֵבָרִין, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, קָרְבְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא דְּאִתְקְרֵי נְשָׁמָה, לְגַבֵּי אֵבָרִים שְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא, אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ. דְּאָחִיד בְּעֵצִּים, דְּאִתְקְרִיאוּ עֲצֵּי הָעוֹלָה, דְּאִינּוּן ׳עֵץ הַחַיִּים׳ ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳. עֲצֵּי הַקֹּדֶשׁ אִתְקְרִיאוּ, אִינּוּן מָארֵי תּוֹרָה, דְּאִתְאֲחִידַת בְּהוֹן אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳הֲלֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

את קרבני לחמי לאשי

סוד קרבת ישראל דרך התורה שהיא לחם ויין ובשר הקבה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.