ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 111: את קרבני לחמי לאשי - סוד קרבת ישראל דרך התורה שהיא לחם ויין ובשר הקבה › פיסקה 1 (רנג ע"א)

עלה להוי קרבן להוי אשה להוי את קרבני לחמי לאשי - ישראל מקריבים תורה שהיא לחמו ויינו ובשרו

פנחס · את קרבני לחמי לאשי - סוד קרבת ישראל דרך התורה שהיא לחם ויין ובשר הקבה · מאמר 111 · פיסקה 1 · דף רנג ע"א

לשון הזוהר

וְאִתְּמַר בָּהּ, עוֹלָה לַיהו"ה, קָרְבָּן לַיהו"ה, אִשֶּׁה לַיהו"ה, וְאִתְּמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. וְהָא כְּתִיב דְּלֵית לְקָרְבָא קָרְבָּן אֶלָּא לַיהו"ה, מַאי נִיהוּ, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. אֶלָּא אָרְחָא, דְּמַאן דְּקָרִיב דּוֹרוֹנָא, לְמִקְרַב לֵיהּ לְמַלְכָּא, וּלְבָתַר אִיהוּ פָּלִיג לֵיהּ, לְמַאן דְּבָעֵי. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל, מַקְרִיבִין אוֹרַיְיתָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ לַחְמוֹ, וְאִיהוּ יִינוֹ, וְאִיהוּ בָּשָׂר דִּילֵיהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ, ׳עֶצֶּם מֵעֲצָּמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג). בְּשַׂר קֹדֶשׁ, דְּאוֹקְמוּהָ עָלָה מָארֵי מְתִיבְתָּאן, בְּבָשָׂר הַיוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עֲסְקֵינָן.

תרגום

וְנֶאֱמַר בָּהּ עֹלָה לַה', קָרְבָּן לַה', אִשֶּׁה לַה'. וְנֶאֱמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ - וַהֲרֵי כָּתוּב שֶׁאֵין לְהַקְרִיב קָרְבָּן אֶלָּא לְשֵׁם ה', מַהוּ ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ (במדבר כח, ב)? אֶלָּא הַדֶּרֶךְ, שֶׁמִּי שֶׁמַּקְרִיב דּוֹרוֹן לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ הוּא מְחַלֵּק אוֹתוֹ לְמִי שֶׁרוֹצֶה, אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים תּוֹרָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא לַחְמוֹ, וְהוּא יֵינוֹ, וְהוּא בְּשָׂרוֹ, וְנֶאֱמַר בָּהּ ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג) - בְּשַׂר קֹדֶשׁ, שֶׁפֵּרְשׁוּ עָלֶיהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בְּבָשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם אָנוּ עֲסוּקִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואתמר בה, עולה ליהו"ה, קרבן ליהו"ה, אשה ליהו"ה, ואתמר ׳את קרבני לחמי לאשי׳. והא כתיב דלית לקרבא קרבן אלא ליהו"ה, מאי ניהו, ׳את קרבני לחמי לאשי׳. אלא ארחא, דמאן דקריב דורונא, למקרב ליה למלכא, ולבתר איהו פליג ליה, למאן דבעי. אוף הכי ישראל, מקריבין אורייתא לקודשא בריך הוא, דאיהו לחמו, ואיהו יינו, ואיהו בשר דיליה, ואתמר בה, ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג). בשר קדש, דאוקמוה עלה מארי מתיבתאן, בבשר היורד מן השמים עסקינן.

התרגום: ונאמר בה עלה לה', קרבן לה', אשה לה'. ונאמר ׳את קרבני לחמי לאשי׳ - והרי כתוב שאין להקריב קרבן אלא לשם ה', מהו ׳את קרבני לחמי לאשי׳ (במדבר כח, ב)? אלא הדרך, שמי שמקריב דורון להקריב אותו למלך ואחר כך הוא מחלק אותו למי שרוצה, אף כך ישראל מקריבים תורה להקדוש ברוך הוא, שהוא לחמו, והוא יינו, והוא בשרו, ונאמר בה ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג) - בשר קדש, שפרשו עליה בעלי המשנה, בבשר היורד מן השמים אנו עסוקים.

מן המפרשים

אור יקר: ואתמר את קרבני לחמי לאישי כדפירשנו בשמועה הקודמת, ולפי מה שפירשנו נאמר שאין ראוי להקריב אלא לה׳ שכל העניינים תיקוני השכינה שהיא נקרבת לה׳ כדפירשנו ואם כן קשו קראי אהדדי, אלא אורח דמאן דקריב וכו׳, אם כן אין למקרב שהוא העוסק…

קרני אור: אלא ארחא אלא ארחא כו'. ר"ל כך הסדר בתחלה ' למקרב ליה למלכא ' ההוא דורון:

הסולם: ואתמר בה עולה וכו': ונאמר בה בהמלכות, עולה לה'. קרבן לה', אשה לה'. ונאמר, את קרבני לחמי לאשי, והרי כבר כתוב, שאין להקריב קרבן אלא לה', ומה היא, את קרבני לאשי. ומשיב. הדרך הוא, שמי שמקריב מתנה, מקריבה אל המלך, ואח"כ, המלך מחלק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: