ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 110: לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים › פיסקה 2 (רנב ע"ב)

הכבשן שאופה בו לחם היא השכינה - בוצעים ממקום שנגמר בשולו כגמר בשול הפרי אדני

פנחס · לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים · מאמר 110 · פיסקה 2 · דף רנב ע"ב

לשון הזוהר

כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ, דְּאוֹפֶה בֵּיהּ נַהֲמָא, שְׁכִינְתָּא. תַּמָּן אִתְבְּשַׁל וְאִשְׁתְּלִים. וּבְגִין דָּא, אֵין בּוֹצְּעִין אֶלָּא מֵאֲתָר דְּגָמַר בִּשׁוּלָא. כְּגַוְונָא דִּשְׁלִימוּ דְּפֶרִי, אִיהוּ גְּמַר בִּישׁוּלוֹ. וְהַאי אִיהוּ אֲדֹנָי, גְּמַר וּשְׁלִימוּ דַּיְהוָֹה, דְּאִיהוּ לֶחֶם הַפָּנִים. אֲדֹנָי, כִּבְשָׁן דִּילֵיהּ. דְּאִיהִי כְּבוּשָׁה תְּחוֹת בַּעְלָהּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, ׳וְהַר סִינַי עָשָׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהו"ה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן׳ (שמות יט, יח). וְלֹא כְּכִבְשָׁן דְּאֵשׁ דְּהֶדְיוֹט, אֶלָּא כְּכִבְשָׁן, דְּבֵיהּ כָּבַשׁ רַחֲמָיו לְעַמֵּיהּ, כַּד מְצָּלִין וּבָעוּן בָּעוּתִין, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּבֵיהּ כִּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ.

תרגום

הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ שֶׁאוֹפֶה בּוֹ לֶחֶם הִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁשָּׁם מִתְבַּשֵּׁל וְנִשְׁלָם. וּמִשּׁוּם זֶה אֵין בּוֹצְעִים אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁנִּגְמָר בִּשּׁוּלוֹ. כְּדֻגְמַת שְׁלֵמוּת הַפְּרִי, שֶׁהוּא גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ. וְזֶהוּ שֵׁם אֲדנָי, גְּמַר וּשְׁלֵמוּת שֵׁם יְהֹוָה, שֶׁהוּא לֶחֶם הַפָּנִים. אֲדנָי הוּא הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ. שֶׁהִיא כְּבוּשָׁה תַּחַת בַּעְלָהּ. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, ׳וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשָׁן הַכִּבְשָׁן׳ (שמות יט, יח) - וְלֹא כְּמוֹ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ הֶדְיוֹט, אֶלָּא כְּמוֹ כִּבְשָׁן שֶׁבּוֹ כּוֹבֵשׁ רַחֲמָיו עַל עַמּוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלְלִים וּמְבַקְשִׁים בַּקָּשׁוֹת, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךְ אֶת כַּעַסְךְ. וּבוֹ, דְּבָרִים הַכְּבוּשִׁים שֶׁל הקב"ה, לָמָּה לָךְ לַחְקֹר?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כבשן דיליה, דאופה ביה נהמא, שכינתא. תמן אתבשל ואשתלים. ובגין דא, אין בוצעין אלא מאתר דגמר בשולא. כגוונא דשלימו דפרי, איהו גמר בישולו. והאי איהו אדני, גמר ושלימו דיהוה, דאיהו לחם הפנים. אדני, כבשן דיליה. דאיהי כבושה תחות בעלה. ובגינה אתמר, ׳והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהו"ה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן׳ (שמות יט, יח). ולא ככבשן דאש דהדיוט, אלא ככבשן, דביה כבש רחמיו לעמיה, כד מצלין ובעון בעותין, כן יכבשו רחמיך את כעסך. וביה כבשי דרחמנא למה לך.

התרגום: הכבשן שלו שאופה בו לחם היא השכינה, ששם מתבשל ונשלם. ומשום זה אין בוצעים אלא ממקום שנגמר בשולו. כדגמת שלמות הפרי, שהוא גמר בשולו. וזהו שם אדני, גמר ושלמות שם יהוה, שהוא לחם הפנים. אדני הוא הכבשן שלו. שהיא כבושה תחת בעלה. ובגללה נאמר, ׳והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן׳ (שמות יט, יח) - ולא כמו כבשן של אש הדיוט, אלא כמו כבשן שבו כובש רחמיו על עמו כאשר מתפללים ומבקשים בקשות, כן יכבשו רחמיך את כעסך. ובו, דברים הכבושים של הקב"ה, למה לך לחקר?

מן המפרשים

אור יקר: דיליה דאיהי כבושה תחוח בעלה, דהיינו היותה כבושה לרחמי התפארת, והיינו מלת כבשן לפירוש שני דהיינו כבשן של אש כבוש לרחמים לעשות בדיניה פעולות רחמים, כענין היין המשמח שמתעורר מן השמאל והיינו רננת הלויים המעוררים שמחה, ואם תאמר…

קרני אור: כבשן דיליה כבשן דיליה. ר"ל מאן הוא כבשן דת"ת 'שכינתא' כו':

הסולם: כבשן דיליה דאופה וכו': הכבשן שלו שאופה שם הלחם, הוא השכינה ששם מתבשל ונגמר הלחם. ומשום זה, אין מתחילים לחתוך הלחם אלא ממקום שנגמר בישולו, דהיינו בדומה לשלמות הפרי שהוא בגמר בישולו. וזה הוא אדני, שהיא המלכות, שהיא גמר ושלמות של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: