ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 110: לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים › פיסקה 1 (רנב ע"ב)

אלו מתקנים יין ולחם המלך העליון - את קרבני לחמי לאשי לחם הפנים יב פנים שלש חיות

פנחס · לחם הפנים שנים עשר פנים - סוד הכבשן שהוא השכינה וחלוקת הסלת לצדיקים ולעבדים · מאמר 110 · פיסקה 1 · דף רנב ע"ב

לשון הזוהר

אִינְהוּ אִינּוּן דִּמְתַּקְנֵי חַמְרָא וְנָהֲמָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳, דְּלֵית לְקָרְבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ אֶלָּא אִלֵּין דְּאִתְקְרִיאוּ אִשֵּׁי יהו"ה. וּבְגִין דָּא ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. דְּעָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי׳ (משלי ט, ה). וְאִתְקְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים, דְּאִינּוּן י"ב אַנְפִּין, ׳יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה, יָאֵר יְהוָֹה, יִשָּׂא יְהוָֹה, תְּרֵיסָר אַנְפִּין דִּתְלַת חֵיוָן׳ (במדבר ו, כה). מַאי לֶחֶם דְּאִלֵּין פָּנִים. דָּא נַהֲמָא דְּאָדָם, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְאִית לֵיהּ נַהֲמָא בְּאַרְבַּע אַנְפִּין, דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְהוָֹה. הַאי נַהֲמָא דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, אִיהוּ סֹלֶת נְקִיָּה.

תרגום

הֵם אֵלּוּ שֶׁמְּתַקְּנִים יַיִן וְלֶחֶם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי שֶׁאֵין לְהַקְרִיב לוֹ אֶצְלוֹ אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּקְרָאִים אִשֵּׁי ה'׳. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ - שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט). וְנִקְרָא לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁהֵם י"ב פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְבָרֶכְךְ יְהֹוָה, יָאֵר יְהֹוָה, יִשָּׂא יְהֹוָה׳ (במדבר ו). שְׁנֵים עָשָׂר פָּנִים שֶׁל שָׁלֹשׁ חַיּוֹת. מַהוּ הַלֶּחֶם שֶׁל אֵלּוּ הַפָּנִים? זֶה לֶחֶם שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְיֵשׁ לוֹ לֶחֶם בְּאַרְבָּעָה פָּנִים, שֶׁהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יְהֹוָ"ה. זֶה הַלֶּחֶם שֶׁל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, הוּא סֹלֶת נְקִיָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אינהו אינון דמתקני חמרא ונהמא דמלכא עלאה, דאתמר בהו ׳את קרבני לחמי לאשי׳, דלית לקרבא ליה לגביה אלא אלין דאתקריאו אשי יהו"ה. ובגין דא ׳את קרבני לחמי לאשי׳. דעליה אתמר, ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה). ואתקרי לחם הפנים, דאינון י"ב אנפין, ׳יברכך יהוה, יאר יהוה, ישא יהוה, תריסר אנפין דתלת חיון׳ (במדבר ו, כה). מאי לחם דאלין פנים. דא נהמא דאדם, דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ואית ליה נהמא בארבע אנפין, דאינון ארבע אתוון יהוה. האי נהמא דפתורא דמלכא, איהו סלת נקיה.

התרגום: הם אלו שמתקנים יין ולחם של המלך העליון, שנאמר ׳בהם את קרבני לחמי לאשי שאין להקריב לו אצלו אלא אלו שנקראים אשי ה'׳. ומשום זה נאמר ׳את קרבני לחמי לאשי׳ - שעליו נאמר ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט). ונקרא לחם הפנים, שהם י"ב פנים, שנאמר ׳יברכך יהוה, יאר יהוה, ישא יהוה׳ (במדבר ו). שנים עשר פנים של שלש חיות. מהו הלחם של אלו הפנים? זה לחם של אדם, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ויש לו לחם בארבעה פנים, שהם ארבע אותיות יהו"ה. זה הלחם של שלחן המלך, הוא סלת נקיה.

מן המפרשים

קרני אור: דלית לקרבא ליה דלית לקרבא ליה כו'. אינו מובן, וא"ל בדוחק דר"ל דדווקא המלאכים דנקראו אשים הם מקרבין לקב"ה הקרבן ולא אחרא, ובאמת אינו מובן:

הסולם: אינהו אינון דמתקני וכו': אלו שנקראים בנים, המכוונים כנ"ל, הם המתקנים יין ולחם של מלך העליון, ז"א, שנאמר בהם, את קרבני לחמי לאשי. כי אין להקריב אליו, אלא אלו הנקראים אשי ה' (שנתבאר לעיל אות תל"ט ע"ש) ומשום זה כתוב, את קרבני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: