משכו ימים עליונים אצל תחתונים להיות אחד - מיהו שמושך אלו העשר בעשור
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 5 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
מִשְׁכוּ יוֹמִין עִלָּאִין לְגַבֵּי יוֹמִין תַּתָּאִין, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. וּמַאן מָשִׁיךְ לוֹן. אִינּוּן עֶשֶׂר דְּלִסְטַר יְמִינָא, דִּכְתִּיב בֶּעָשׂוֹר. בֶּעָשׂוֹר, בַּעֲשָׂרָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בֶּעָשׂוֹר. אֶלָּא (תצוה ק"פ ע"א) ט' אִינּוּן לְכָל סְטָר, וּנְקוּדָּה חֲדָא דְּאַזְלָא בְּאֶמְצָעִיתָא. כְּגַוְונָא דָּא, וְהַהִיא נְקוּדָה אֲשְׁלִימָת לְעֶשֶׂר וְעַל דָּא בְּעֲשׂוֹר כְּמָה דְאִתְמָר זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְשִׁמוּשָׁא בַּעֲשָׂרָה אִינוּן יוֹמִין תֵּשַׁע בְּהַהוּא נְקוּדָה. ׳לַחֹדֶשׁ הַזֶּה׳ יוֹמִין דְלִסְטָר יְמִינָא בְּגִין לְאִתְחַבְּרָא זֹאת בָּזֶה לְמֵהֲוִי כֹּלָּא חַד.
תרגום
מִשְׁכוּ יָמִים עֶלְיוֹנִים אֵצֶל יָמִים תַּחְתּוֹנִים לִהְיוֹת כֻּלָּם כְּאֶחָד בְּחִבּוּר אֶחָד. וּמִיהוּ שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתָם? אֵלּוּ עֶשֶׂר שֶׁלְּצַד יָמִין, שֶׁכָּתוּב בֶּעָשׂוֹר. בֶּעָשׂוֹר?! בַּעֲשָׂרָה הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! מַהוּ בֶּעָשׂוֹר? אֶלָּא תֵּשַׁע הֵם לְכָל צַד, וּנְקֻדָּה אַחַת שֶׁהוֹלֶכֶת בָּאֶמְצַע כְּדֻגְמַת זֶה: (צִיּוּר לְמַעְלָה), וְאוֹתָהּ נְקֻדָּה מַשְׁלִימָה לְעֶשֶׂר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בֶּעָשׂוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זָכוֹר וְשָׁמוֹר, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲשָׂרָה אֵלּוּ הַתִּשְׁעָה יָמִים בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה׳. לַחֹדֶשׁ הַזֶּה - יָמִים שֶׁלְּצַד יָמִין כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר זֹּאת בְּזֶה, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין, למהוי כלהו כחדא בחבורא חדא. ומאן משיך לון. אינון עשר דלסטר ימינא, דכתיב בעשור. בעשור, בעשרה מבעי ליה, מאי בעשור. אלא (תצוה ק"פ ע"א) ט' אינון לכל סטר, ונקודה חדא דאזלא באמצעיתא. כגוונא דא, וההיא נקודה אשלימת לעשר ועל דא בעשור כמה דאתמר זכור ושמור לשמושא בעשרה אינון יומין תשע בההוא נקודה. ׳לחדש הזה׳ יומין דלסטר ימינא בגין לאתחברא זאת בזה למהוי כלא חד.
התרגום: משכו ימים עליונים אצל ימים תחתונים להיות כלם כאחד בחבור אחד. ומיהו שמושך אותם? אלו עשר שלצד ימין, שכתוב בעשור. בעשור?! בעשרה היה צריך לכתב! מהו בעשור? אלא תשע הם לכל צד, ונקדה אחת שהולכת באמצע כדגמת זה: (ציור למעלה), ואותה נקדה משלימה לעשר, ועל זה נאמר בעשור, כמו שנאמר ׳זכור ושמור, להשתמש בעשרה אלו התשעה ימים באותה נקדה׳. לחדש הזה - ימים שלצד ימין כדי להתחבר זאת בזה, להיות הכל אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואמר אינון עשר דלסטר ימינא ר"ל ע"י עשרה שבצד ימין נמשכים של זעיר למלכות ע"ד והוכן בחסד כסא. ומ"ש דכתיב בעשור. פירוש כדמסיק לקמן שאמר בעשור לחודש הזה יומין דלסטר ימינא דהיינו ע"י עשרה שבצד ימין מתחבר חודש עם זה:
אור יקר: נקודה אשלימת לעשר כדפירשנו, ומלת עשור אין הכוונה עשרה שאם כן הוה "ליה למימר בעשרה, אלא אותת הנקודה האמצעית המשלמת ופועלת העשריות לכל צד, ובאה מלת עשור למשקל זכור שמור שהוא מקור לפעולת העשריות כדפירשנו, ואם היה הכוונה על אותה…
קרני אור: ט' אינון לכל סטר ט' אינון לכל סטר. א"ל הט' ספי':