כשארבעה נקשרים לארבעה צדדים אז יולדת החיה והנחש הולך לו ומקדשים כבוד
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 6 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּאִינּוּן ד' אִתְקְשָּׁרוּ לְד' סִטְרִין (מתחברן) בַּהֲדַיְיהוּ. כְּדֵין אוֹלִידַת הַהוּא חַיָּה וְחִוְיָא אָזִיל לֵיהּ וּבְהַהוּא זִמְנָא מְקַדְּשִׁין לְעֵילָּא לְהַאי חַיָּה וְקָרָאן לָהּ כָּבוֹד. וּכְדֵין אִתְקַדָּשׁ מוֹעֲדָא. מַה דְּלָא הֲוָה עַד הַשְׁתָּא, וּכְעַן קָרָאן לָהּ כָּבוֹד, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד׳ (תהילים כט, ט). (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן)
תרגום
וּבִזְמַן שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִקְשָׁרִים לְאַרְבָּעָה צְדָדִים (וּמִתְחַבְּרִים) עִמָּהֶם, אָז יוֹלֶדֶת אוֹתָהּ הַחַיָּה, וְהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ לוֹ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן מְקַדְּשִׁים לְמַעְלָה לְאוֹתָהּ חַיָּה וְקוֹרְאִים לָהּ כָּבוֹד. וְאָז מִתְקַדֵּשׁ הַמּוֹעֵד, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה עַד עַתָּה, וְעַתָּה קוֹרְאִים לָהּ כָּבוֹד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׳ (תהלים כט, ט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובזמנא דאינון ד' אתקשרו לד' סטרין (מתחברן) בהדייהו. כדין אולידת ההוא חיה וחויא אזיל ליה ובההוא זמנא מקדשין לעילא להאי חיה וקראן לה כבוד. וכדין אתקדש מועדא. מה דלא הוה עד השתא, וכען קראן לה כבוד, הדא הוא דכתיב, ׳ובהיכלו כלו אומר כבוד׳ (תהילים כט, ט). (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן)
התרגום: ובזמן שאלו הארבעה נקשרים לארבעה צדדים (ומתחברים) עמהם, אז יולדת אותה החיה, והנחש הולך לו. ובאותו זמן מקדשים למעלה לאותה חיה וקוראים לה כבוד. ואז מתקדש המועד, מה שלא היה עד עתה, ועתה קוראים לה כבוד. זהו שכתוב ׳ובהיכלו כלו אמר כבוד׳ (תהלים כט, ט).
מן המפרשים
אור יקר: וקראן לה כבוד כי כבוד עולה ל״ב ואין ראוי שתקרא כבוד אסתתר הבינה שהיא היכל לחכמה כנודע והיא נקראת היכל קדש הקדשים ולכך משם מקדשין וכו׳, כקדמיתא אתפתחו תרעין הם השערים הנעלמים שבתוך הבינה, וקודם שישפיע החכמה שפעה נפתחין שערי…
הסולם: ובזמנא דאינון ד' וכו: ובזמן שאלו ד' ימים שלאחר עשרה בחדש, מתקשרים לד' צדדים דרום צפון מזרח מערב, שה"ס חו"ג תו"מ, ומתחברים עמהם, עם העשרה ימים, אז מולידה חיה ההיא, שהיא המלכות את אורות הגאולה (כנ"ל תש"ו) והנחש הולך לו. ובעת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: