משכו וקחו לכם צאן מהו משכו - ימים עליונים לגבי תחתונים שסו ושנה
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 4 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא. וְתָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן וְגוֹ'׳ (שמות יב, כא), מִשְׁכוּ, (בחבורא קדמאה) מַאי מִשְׁכוּ. כְּמַאן דְּמָשִׁיךְ מֵאֲתָר אַחֲרָא, לַאֲתָר דָּא. מִשְׁכוּ יוֹמִין עִלָּאִין לְגַבֵּי יוֹמִין תַּתָּאִין. יוֹמִין עִלָּאִין אִינּוּן שס"ו, כְּחוּשְׁבַּן מִשְׁכוּ. יוֹמִין תַּתָּאִין, זִמְנִין דְּאִינּוּן שנ"ה, וּבְזִמְנָא, דְּאִתְנַהֲרָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא, סְלִיקוּ לְמֶהֱוֵי אִינּוּן יוֹמִין שס"ה, כְּחוּשְׁבַּן מִשְׁכוּ חָסֵר חַד.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וּבֹא רְאֵה, כָּתוּב ׳מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן וְגוֹ'׳ (שמות יב, כא). מִשְׁכוּ, (בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹן) מַהוּ מִשְׁכוּ? כְּמִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ מִמָּקוֹם אַחֵר לְמָקוֹם זֶה. מִשְׁכוּ יָמִים עֶלְיוֹנִים לְגַבֵּי יָמִים תַּחְתּוֹנִים. יָמִים עֶלְיוֹנִים הֵם שס"ו, כְּחֶשְׁבּוֹן מִשְׁכוּ. יָמִים תַּחְתּוֹנִים, פְּעָמִים שֶׁהֵם שנ"ה. וּבִזְמַן שֶׁמְּאִירָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, עוֹלִים לִהְיוֹת אֵלּוּ הַיָּמִים שס"ה, כְּחֶשְׁבּוֹן "מִשְׁכוּ" חָסֵר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, ודאי הכי הוא. ותא חזי, כתיב ׳משכו וקחו לכם צאן וגו'׳ (שמות יב, כא), משכו, (בחבורא קדמאה) מאי משכו. כמאן דמשיך מאתר אחרא, לאתר דא. משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין. יומין עלאין אינון שס"ו, כחושבן משכו. יומין תתאין, זמנין דאינון שנ"ה, ובזמנא, דאתנהרא סיהרא באשלמותא, סליקו למהוי אינון יומין שס"ה, כחושבן משכו חסר חד.
התרגום: רבי אלעזר אמר, ודאי כך הוא. ובא ראה, כתוב ׳משכו וקחו לכם צאן וגו'׳ (שמות יב, כא). משכו, (בחבור הקדמון) מהו משכו? כמי שמושך ממקום אחר למקום זה. משכו ימים עליונים לגבי ימים תחתונים. ימים עליונים הם שס"ו, כחשבון משכו. ימים תחתונים, פעמים שהם שנ"ה. ובזמן שמאירה הלבנה בשלמותה, עולים להיות אלו הימים שס"ה, כחשבון "משכו" חסר אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין וכו' למהוי כולהו כחדא בחיבורא חדא וכו' בח"י דף י"ח משם בארה כמה תועלת נעשה למעלה לייחד המדות העליונות וכו' ומודעת זאת אשר כל שבת ה"ס מלכות שמים אכן שבת הגדול יורה על בן הבכור ז"א שאז הוא…
אור החמה: ר' אליעזר אמר ודאי הכי הוא ות"ח כתיב משכו וקחו וגו'. יומין עילאון הם ימות החמה כי חמה הוא הת"ת וימיה שס"ו שהם שלש מאות משלש ראשונות וששים משש ספירות עד היסוד ושש במלכות עצמה מצד הת"ת אמנם ימות הלבנה אינם על דרך זה מפני שהיא…
אור יקר: ואף על גב דאית דכד ונוקכא איל זה היא המלכות ונקרא בלשון זכר מטעם שנקראת לפעמים נע״ר כדפירשנו בארוכה בפרשת חקת סימן ז׳, והכרח שאיל זה נאמר על הנקבה בלשון זכר לא על הזכר ממש מדבתיב.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: