ובחדש הראשון מיהו החדש שהחיה מתגלה בו ויוצאת בארבעה עשר יום
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 3 · דף רמט ע"ב
לשון הזוהר
׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, מַאן חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כח, טז). דָּא אִיהוּ חֹדֶשׁ, דְּהַאי חַיָּה אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ וְאִתַתְקְפַת בֵּיהּ, וְנָפְקָא לְעָלְמָא ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אִלֵּין שְׁאַר חֵיוָותָא, דְּאִינּוּן י' י' לְכָל סְטָר, בְּד' סִטְרִין דְּעָלְמָא. וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי, אִיהוּ י', וְחַד לְכָל סְטָר לְאַרְבַּע סִטְרִין, וְאִינּוּן אַרְבַּע עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִינּוּן אַרְבַּע, מִתְחַבְּרָאן וּמִתְתַּקְּנָן עִם אִינּוּן עֶשֶׂר דִּבְסִטְרָא דִּימִינָא, כְּדֵין י"ד, בְּחֶדְוָה לְאִתְתַּקְנָא חַיָּה דָּא (ס"א לאתקנא סיהרא חיה דא) בְּתִקּוּנָהָא.
תרגום
׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כח, טז) -, ׳מִיהוּ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳? זֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁזּוֹ הַחַיָּה מִתְגַּלֵּית בּוֹ וּמִתְחַזֶּקֶת בּוֹ, וְיוֹצֵאת לָעוֹלָם ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ - ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הַחַיּוֹת שֶׁהֵן י' י (במדבר כה, יא) ' - לְכָל צַד, בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, הוּא י', וְאַחַת לְכָל צַד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, וְהֵן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. כֵּיוָן שֶׁהֵן אַרְבַּע, מִתְחַבְּרוֹת וְנִתְקָנוֹת עִם אֵלּוּ הָעֶשֶׂר שֶׁבְּצַד יָמִין, וְאָז י"ד בְּשִׂמְחָה לְתַקֵּן חַיָּה זוֹ (לְתַקֵּן הַלְּבָנָה חַיָּה זוֹ) בְּתִקּוּנֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ובחדש הראשון, מאן חדש הראשון׳ (במדבר כח, טז). דא איהו חדש, דהאי חיה אתגלייא ביה ואתתקפת ביה, ונפקא לעלמא ׳בארבעה עשר יום׳. בארבעה עשר, אלין שאר חיוותא, דאינון י' י' לכל סטר, בד' סטרין דעלמא. ובספרי קדמאי, איהו י', וחד לכל סטר לארבע סטרין, ואינון ארבע עשר. כיון דאינון ארבע, מתחבראן ומתתקנן עם אינון עשר דבסטרא דימינא, כדין י"ד, בחדוה לאתתקנא חיה דא (ס"א לאתקנא סיהרא חיה דא) בתקונהא.
התרגום: ׳ובחדש הראשון׳ (במדבר כח, טז) -, ׳מיהו החדש הראשון׳? זהו חדש שזו החיה מתגלית בו ומתחזקת בו, ויוצאת לעולם ׳בארבעה עשר יום׳ - ׳בארבעה עשר׳ - אלו שאר החיות שהן י' י (במדבר כה, יא) ' - לכל צד, בארבעת צדדי העולם. ובספרי הראשונים, הוא י', ואחת לכל צד לארבעה צדדים, והן ארבע עשרה. כיון שהן ארבע, מתחברות ונתקנות עם אלו העשר שבצד ימין, ואז י"ד בשמחה לתקן חיה זו (לתקן הלבנה חיה זו) בתקוניה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומ"ש וחד לכל סטר וכו': פי' כל חיה שבכל צד וצד היא אחת א"כ ארבע עם עשרה הנז' שבצד ימין הרי י"ד וזהו בארבעה עשר ואע"פי שמצינו י' שבצד ימין עוד אנו מונים אחת כללית שבצד ימין וכדמפרש בדף שאחר זה:
קרני אור: ונפקת לעלמא ונפקת לעלמא. ר"ל כמ"ש בכוונת האר"י דפסח שבליל פסח הוא הולדה למל', וע"ש:
הסולם: ובחדש הראשון: שואל, מהו חדש הראשון. ומשיב, זהו חדש שחיה הזו שהיא המלכות, מתגלית בו ומתחזקת בו, ויוצאת לעולם דהיינו שיוצאת מסתימתה, בסו"ה, ויחשוף יערות (כנ"ל באות ת"ש) בי"ד יום. בי"ד יום, אלו הם שאר החיות, דהיינו חו"ג תו"מ…