אחר כל זה לא יראה חמץ שבעת ימים תאכל מצות - שבעה כוכבי לכת שצם חנכל
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 34 · דף רנא ע"א
לשון הזוהר
בָּתַר כָּל דָּא כְּתִיב, לֹא יִאָכֵל ׳חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי׳ (דברים טז, ג). וּכְתִיב ׳כָּל מַחְמֶצֶּת לֹא תֹאכֵלוּ׳ (שמות יב, כ). אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲמַאי מָנֵי דְּלָא לְמֵיכַל ׳חָמֵץ שִׁבְעַת׳ יוֹמִין, וּלְמֵיכַל בְּהוֹן מַצָּה. וַאֲמַאי לֹא יִאָכֵל, וַאֲמַאי לֹא תֹּאכֵלוּ. אֶלָּא ז' כֹּכְבֵי לֶכֶת וְאִינּוּן: שצּ"ם חנכ"ל. וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּטוֹב וָרָע, נְהוֹרָא דִּלְגוֹ מַצָּה. קְלִיפָה דִּלְבַר חָמֵץ. וְאִינּוּן חָמֵץ דְּכַר מַחְמֶצֶּת נוּקְבָּא.
תרגום
אַחַר כָּל זֶּה, כָּתוּב (שם יג) ׳לֹא יֵרָאֶה חָמֵץ,׳ (דברים טז) ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי׳ - וְכָתוּב (שמות יב) ׳כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ (שמות יב, כ)׳ - אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מַדּוּעַ צִוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל ׳חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים׳ - וְלֶאֱכֹל בָּהֶם מַצָּה? וּמַדוּעַ לֹא יֵאָכֵל, וּמַדּוּעַ נֶאֱמַר לֹא תֹאכֵלוּ? אֶלָּא שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וְהֵם: שצ"ם חנכ"ל. וְהֵם מִצַּד שֶׁל טוֹב וָרָע, אוֹר הַפְּנִימִי, מַצָּה. קְלִפָּה שֶׁבַּחוּץ - חָמֵץ. וְהֵם, חָמֵץ - זָכָר. מַחְמֶצֶת - נוּקְבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בתר כל דא כתיב, לא יאכל ׳חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני׳ (דברים טז, ג). וכתיב ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ (שמות יב, כ). אמר רעיא מהימנא, אמאי מני דלא למיכל ׳חמץ שבעת׳ יומין, ולמיכל בהון מצה. ואמאי לא יאכל, ואמאי לא תאכלו. אלא ז' ככבי לכת ואינון: שצ"ם חנכ"ל. ואינון מסטרא דטוב ורע, נהורא דלגו מצה. קליפה דלבר חמץ. ואינון חמץ דכר מחמצת נוקבא.
התרגום: אחר כל זה, כתוב (שם יג) ׳לא יראה חמץ,׳ (דברים טז) ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ - וכתוב (שמות יב) ׳כל מחמצת לא תאכלו (שמות יב, כ)׳ - אמר הרועה הנאמן, מדוע צוה שלא לאכל ׳חמץ שבעת ימים׳ - ולאכל בהם מצה? ומדוע לא יאכל, ומדוע נאמר לא תאכלו? אלא שבעה כוכבי לכת, והם: שצ"ם חנכ"ל. והם מצד של טוב ורע, אור הפנימי, מצה. קלפה שבחוץ - חמץ. והם, חמץ - זכר. מחמצת - נוקבא.
מן המפרשים
הסולם: בתר כל דא וכו' : אחר כל זה כתוב, יא יאכל חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות להם עוני. וכתוב, כל מחמצת לא תאכלו. אמר רעיא מהימנא, למה צוה שלא לאכול חמץ שבעת ימים ולאכול בהם מצה. ולמה פעם כתוב לא יאכל ופעם לא תאכלו. ומשיב, אלא ז'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: