ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 27 (רנא ע"ב)

קושיית רבי אלעזר כל מחמצת לא תאכלו ולא יאכל חמץ - זה זכר וזו נוקבא

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 27 · דף רנא ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ׳ (שמות יב, כ), וּכְתִיב לֹא ׳יֵאָכֵל חָמֵץ׳ (שמות יג, ג). אֶלָּא דָּא דְּכַר, וְדָא נוּקְבָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, בְּדָא (זה שייך ברעיא מהימנא אחר קרבנא) כְּתִיב ׳לֹא תֹּאכֵלוּ׳, וּבְדָא כְּתִיב ׳לֹא יֵאָכֵל׳, אֲמַאי לָא כְּתִיב ׳לֹא תֹּאכְלוּ׳. אֶלָּא, נוּקְבָּא דְּאִיהִי אַסְטִיאַת אָרְחָהָא, בְּאַזְהָרָה ודַּאי, דְּכַר דְּאִיהוּ אָחִיד בְּחוּטָא דְּדַכְיוּ יַתִּיר, בְּבַקָּשָׁה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לֹא יֵאָכֵל׳, לֹא תֹאכֵלוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ׳ (שמות יב, כ), וְכָתוּב - ׳לֹא יֵאָכֵל׳ (שם יג, מג) חָמֵץ. אֶלָּא זֶה זָכָר, וְזוֹ נוּקְבָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, בָּזֶה כָּתוּב ׳לֹא תֹאכֵלוּ׳ (שמות יב, כ) - וּבָזֶה כָּתוּב ׳לֹא יֵאָכֵל׳. מַדּוּעַ לֹא כָתוּב ׳לֹא תֹאכְלוּ׳? אֶלָּא נוּקְבָּא שֶׁהִיא נוֹטָה מִדַּרְכָּהּ - וַדַּאי בְּאַזְהָרָה. זָכָר שֶׁהוּא אָחוּז בְּחוּט שֶׁל טָהֳרָה יוֹתֵר - בְּבַקָּשָׁה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳לֹא יֵאָכֵל׳, לֹא תֹאכֵלוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, כתיב ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ (שמות יב, כ), וכתיב לא ׳יאכל חמץ׳ (שמות יג, ג). אלא דא דכר, ודא נוקבא. אמר רבי שמעון, אלעזר ברי, בדא (זה שייך ברעיא מהימנא אחר קרבנא) כתיב ׳לא תאכלו׳, ובדא כתיב ׳לא יאכל׳, אמאי לא כתיב ׳לא תאכלו׳. אלא, נוקבא דאיהי אסטיאת ארחהא, באזהרה ודאי, דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר, בבקשה. ועל דא כתיב, ׳לא יאכל׳, לא תאכלו.

התרגום: אמר רבי אלעזר, כתוב ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ (שמות יב, כ), וכתוב - ׳לא יאכל׳ (שם יג, מג) חמץ. אלא זה זכר, וזו נוקבא. אמר רבי שמעון, אלעזר בני, בזה כתוב ׳לא תאכלו׳ (שמות יב, כ) - ובזה כתוב ׳לא יאכל׳. מדוע לא כתוב ׳לא תאכלו׳? אלא נוקבא שהיא נוטה מדרכה - ודאי באזהרה. זכר שהוא אחוז בחוט של טהרה יותר - בבקשה. ועל זה כתוב ׳לא יאכל׳, לא תאכלו.

מן המפרשים

מקדש מלך: דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר בבקשה לא יאכל פי' מפני שס"מ יש בו חוטא דדכיו יותר מנוקביה לכך כתיב לא יאכל שהיא לשון בקשה שלכאורה היה תולה על דעתינו לאוכלו לכך מבקש ממני לא יאכל. אבל בנוקבא הוא לא תאכלו באזהרה. וז"ש לא יאכל .…

אור החמה: דף רנ"א ע"ב כדכורא חמץ אחיד בחוטא דדכיא וכו' ומשם מזין כל החיצונים כי גם הם צריכים לעולם והאי שביל נק' תמצית א"י מלכות ונפיק לעכירותא ותמציתא דכולא אל כל האומות כי מההוא תמצית ושיורין אתבריאו כנודע ולכך משם מזונם וא"י בין…

קרני אור: דא דכר דא דכר. ר"ל חמץ דכר דקליפה, ומחמצת נוקבא דקליפה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: