ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 18 (רנ ע"ב)

ואז משכו ובעשור לחדש הזה - שמתחברת הלבנה בשמש והחדש נעשה מלא

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 18 · דף רנ ע"ב

לשון הזוהר

וּכְדֵין מִשְׁכוּ. וְעַל דָּא בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, דְּאִתְחַבָּר סִיהֲרָא קַדִּישָׁא בְּשִׁמְשָׁא. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים פד יב) ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה אֱלֹהִים׳ (צבאות)׳. וּמַה דַּהֲוַת נְקוּדָה זְעֵירָא, (ס"א כגוונא דא) אִתְמַלְּאַת בְּסִיהֲרָא, וּכְדֵין אִיהִי הַחֹדֶשׁ מָלֵא. וְסִיהֲרָא אִתְמַלְּיָיא כְּגַוְונָא דָּא. ׳מָלֵא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳. בְּקַדְמִיתָא חָסֵר, וּכְעַן בִּשְׁלִימוּ. (ע"כ רעיא מהימנא) (ר חייא פתח וכו') רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח׳ וְגוֹ'. אִימְרָא דְּאִיהוּ פִּסְחָא אֲמַאי. אֶלָּא דַּחֲלָא דְּמִצְרָאֵי, וְאֱלָהָא דִּלְהוֹן, הֲוָה אִמְרָא. בְּגִין דְּמִצְרָאֵי פַּלְחִין לְמַזַּל טָלֶה, וּבְגִין כָּךְ פַּלְחִין לְאִימְרָא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (שמות ח כב) ׳הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳. מַאי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם. וְכִי עַל דְּשַׂנְאִין לֵיהּ, כְּתִיב תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם. אֶלָּא דַּחֲלָא דְּמִצְרָאֵי, וְאֱלָהָא דִּילְהוֹן, אִקְרֵי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם. כְּמָה דִּכְתִּיב, (דברים יח ט) ׳כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, דַּחֲלָא דִּשְׁאַר עַמִּין׳.

תרגום

וְאָז מִשְׁכוּ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים פד) ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים - (צְבָאוֹת)׳ (תהלים פד, יב). וּמַה שֶּׁהָיְתָה נְקֻדָּה קְטַנָּה, (כְּמוֹ זֶה) (צִיּוּר) מִתְמַלֵּאת בַּלְּבָנָה, וְאָז הוּא חֹדֶשׁ מָלֵא. וְהַלְּבָנָה מִתְמַלֵּאת כְּמוֹ זֶה (צִיּוּר), ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ - בַּהַתְחָלָה חֲסֵרָה, וְכָעֵת בִּשְׁלֵמוּת. (ע"כ רעיא מהימנא). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח (במדבר כח, טז)׳ וְגוֹ'. - שֶׂה שֶׁהוּא פֶּסַח, מַדּוּעַ? אֶלָּא יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים וֵאלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם הָיָה שֶׂה. מִשּׁוּם שֶׁהַמִּצְרִים עוֹבְדִים לְמַזַּל טָלֶה, וּמִשּׁוּם זֶה עוֹבְדִים לַשֶּׂה. בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (שמות ח) ׳הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳ - מַהִי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם? וְכִי עַל שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ כָּתוּב תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם? אֶלָּא יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים וְהָאֱלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם נִקְרָא תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יח) ׳כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, יִרְאָתָם שֶׁל שְׁאָר הָאֻמּוֹת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכדין משכו. ועל דא בעשור לחדש הזה, דאתחבר סיהרא קדישא בשמשא. דאתמר ביה, (תהילים פד יב) ׳כי שמש ומגן יהו"ה אלהים׳ (צבאות)׳. ומה דהות נקודה זעירא, (ס"א כגוונא דא) אתמלאת בסיהרא, וכדין איהי החדש מלא. וסיהרא אתמלייא כגוונא דא. ׳מלא כל הארץ כבודו׳. בקדמיתא חסר, וכען בשלימו. (ע"כ רעיא מהימנא) (ר חייא פתח וכו') רבי חייא פתח, ׳בארבעה עשר יום לחדש פסח׳ וגו'. אימרא דאיהו פסחא אמאי. אלא דחלא דמצראי, ואלהא דלהון, הוה אמרא. בגין דמצראי פלחין למזל טלה, ובגין כך פלחין לאימרא. תא חזי, כתיב (שמות ח כב) ׳הן נזבח את תועבת מצרים׳. מאי תועבת מצרים. וכי על דשנאין ליה, כתיב תועבת מצרים. אלא דחלא דמצראי, ואלהא דילהון, אקרי תועבת מצרים. כמה דכתיב, (דברים יח ט) ׳כתועבת הגוים, דחלא דשאר עמין׳.

התרגום: ואז משכו. ועל זה נאמר בעשור לחדש הזה, שמתחברת הלבנה הקדושה בשמש, שנאמר בו (תהלים פד) ׳כי שמש ומגן ה' אלהים - (צבאות)׳ (תהלים פד, יב). ומה שהיתה נקדה קטנה, (כמו זה) (ציור) מתמלאת בלבנה, ואז הוא חדש מלא. והלבנה מתמלאת כמו זה (ציור), ׳מלא כל הארץ כבודו׳ - בהתחלה חסרה, וכעת בשלמות. (ע"כ רעיא מהימנא). רבי חייא פתח, ׳בארבעה עשר יום לחדש פסח (במדבר כח, טז)׳ וגו'. - שה שהוא פסח, מדוע? אלא יראתם של המצרים ואלוה שלהם היה שה. משום שהמצרים עובדים למזל טלה, ומשום זה עובדים לשה. בא וראה, כתוב (שמות ח) ׳הן נזבח את תועבת מצרים׳ - מהי תועבת מצרים? וכי על ששונאים אותו כתוב תועבת מצרים? אלא יראתם של המצרים והאלוה שלהם נקרא תועבת מצרים, כמו שכתוב (דברים יח) ׳כתועבת הגוים, יראתם של שאר האמות׳.

מן המפרשים

אור החמה: ר' חייא פתח וכו' אימרא דאיהו פסח אמאי וכו' עבד לון לשלטאה וכו' לשון רועי צאן לפי זה ירצה שהם רועים ומיי שרים הצאן דרך יוכלו ללכת בענין שהם שולטים על הצאן ובזוהר במקום אחר מפרש רועי צאן לשון רוע התרועעה ארץ ואפשר דהכי מפרש הכא נמי:

קרני אור: ר' חייא פתח ר' חייא פתח כו' דשנאין ליה. ר"ל וכי בשביל דמצרים שונאין אמרא לכן כתיב תועבת מצרים, לא, אלא אדרבא דהוא דחלא דלהון, אלא שאנו ישראל קוראין אותו תועבת מצרים, וק"ל. ודייק דתועבת מצרים פי' דחלא דמצרים, דאי לאו הכי אלא…

הסולם: וכדין משכו, וע"ד וכו' : ואז משכו, ימים עליונים דז"א אל המלכות (כנ"ל אות תש"ו) וע"כ כתוב בעשור לחדש הזה, שפירושו, שט' ימים דז"א יאירו אל המלכות (כנ"ל אות תש"ז) דהיינו שנתחברה הלבנה הקדושה, שהיא מלכות, בשמש, שהוא ז"א, שנאמר בו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: