כשמגיע לחי עולמות אדני שפתי תפתח - מתחבר עמה בנשיקת נצח והוד ולשון צדיק
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 17 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
כַּד מָטֵי לְחַ"י עָלְמִין, דְּבֵיהּ ח"י בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא, וּפָתַח בֵּיהּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׳ (תהילים נא, יז). כְּדֵין עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ בְּחָבִיבוּ דְּנְשִׁיקִין דְּשִׂפְוָון, וְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד, דְּלָשׁוֹן אִיהוּ צַדִּיק בֵּינַיְיהוּ. לְשׁוֹן לִמוּדִים בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, כְּדֵין קָרָאן לְהַהִיא חַיָּה כָּבוֹד כְּבוֹד אַבָּא וְאִימָּא, מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ׳ (בראשית כט, יא). כְּדֵין יַרְחָא אִתְקַדְּשָׁא כַּדְּקָא יָאוּת, כְּדֵין וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וַדַּאי.
תרגום
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְחַ"י עוֹלָמוֹת, שֶׁבּוֹ ח"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, וּפָתַח בּוֹ פָּסוּק ׳אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךְ׳ (תהלים נא, יז) - אָז עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִתְחַבֵּר עִמָּהּ בַּחֲבִיבוּת שֶׁל נְשִׁיקוֹת הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד, וְהַלָּשׁוֹן הוּא צַדִּיק בֵּינֵיהֶם. לְשׁוֹן לִמּוּדִים. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר, ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל׳ (בראשית כט, יא) - וְאָז קוֹרְאִים לְאוֹתָהּ חַיָּה כָּבוֹד כָּבוֹד, אַבָּא וְאִמָּא, מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. אָז הַיָּרֵחַ מִתְקַדֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, וְאָז נֶאֱמַר וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטי לח"י עלמין, דביה ח"י ברכאן דצלותא, ופתח ביה ׳אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׳ (תהילים נא, יז). כדין עמודא דאמצעיתא, אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין דשפוון, ואינון נצח והוד, דלשון איהו צדיק בינייהו. לשון למודים בההוא זמנא, ׳וישק יעקב לרחל, כדין קראן לההיא חיה כבוד כבוד אבא ואימא, מקודש מקודש׳ (בראשית כט, יא). כדין ירחא אתקדשא כדקא יאות, כדין ובחדש הראשון ראשון ודאי.
התרגום: כאשר מגיע לח"י עולמות, שבו ח"י ברכות התפלה, ופתח בו פסוק ׳אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׳ (תהלים נא, יז) - אז עמודא דאמצעיתא מתחבר עמה בחביבות של נשיקות השפתים, שהם נצח והוד, והלשון הוא צדיק ביניהם. לשון למודים. באותו זמן נאמר, ׳וישק יעקב לרחל׳ (בראשית כט, יא) - ואז קוראים לאותה חיה כבוד כבוד, אבא ואמא, מקדש מקדש. אז הירח מתקדש כמו שראוי, ואז נאמר ובחדש הראשון, ראשון ודאי.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר אבא וכו' הוקשה לו אומר גדר מזה וגדר מזה כי הלא השביל ההוא דרך העולה למעלה ובעמדו על פני השביל נסתם ומאי מזה ומזה שייך וביאר כי הכוונה לתרץ לנו קושיא א' והיא איך היה יכולת וכח במלאך לסתום השביל הפתוח מימות עולם לזון…
אור יקר: הראשון ראשון ודאי כלומר שעלתה המלכות למעלה שהיא ראשון בלי ספק.
קרני אור: אבא ואמא אבא ואמא. קראן עלה ' מקודש מקודש ', כנ"ל בזוהר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: