חכמת יוסף שלמד אחיו לומר אנשי מקנה היו עבדיך - שיחשיבום כיראתם
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 19 · דף רנא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי חָכְמְתָא דְּיוֹסֵף, דִּכְתִּיב, ׳וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים׳ (בראשית מז, ב), וְאוֹלִיף לוֹן לְמֵימַר, ׳אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ׳. וְכִי מַלְכָּא דְּהֲוָה שַׁלִּיט עַל כָּל אַרְעָא, וְאַבָּא לְמַלְכָּא, עָבִיד כְּדָּא, וְעָבִיד לַאֲחוֹי דְּיִשְׂנְאוּן לְהוֹן, וְלָא יַחְשְׁבוּן לְהוֹן. (למעבד להון רועי צאן) אֶלָּא וַדַּאי ׳תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳, דַּחֲלָא וְאֱלָהָא דִּילְהוֹן אִקְרֵי הָכִי, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳ (שמות ח, כב).
תרגום
בֹּא וּרְאֵה חָכְמָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב ׳וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים׳ (בראשית מז, ב) - וּמְלַמֵּד אוֹתָם לוֹמַר, ׳אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךְ׳ (בראשית מו, לד) - וְכִי יוֹסֵף שֶׁהָיָה מֶלֶךְ שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט עַל כָּל הָאָרֶץ, וְאָב לְמַלְכוּת, עָשָׂה כָּךְ, וְעָשָׂה לְאֶחָיו שֶׁיִּשְׂנְאוּ אוֹתָם וְלֹא יַחֲשִׁיבוּ אוֹתָם (שיעשו מֵהֶם רועי צֹאן)?! אֶלָּא וַדַּאי ׳תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳, יִרְאָה וֵאלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם נִקְרָא כָּךְ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם׳ (שמות ח, כב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי חכמתא דיוסף, דכתיב, ׳ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים׳ (בראשית מז, ב), ואוליף לון למימר, ׳אנשי מקנה היו עבדיך׳. וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא, ואבא למלכא, עביד כדא, ועביד לאחוי דישנאון להון, ולא יחשבון להון. (למעבד להון רועי צאן) אלא ודאי ׳תועבת מצרים׳, דחלא ואלהא דילהון אקרי הכי, ועל דא כתיב, ׳הן נזבח את תועבת מצרים׳ (שמות ח, כב).
התרגום: בא וראה חכמתו של יוסף, שכתוב ׳ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים׳ (בראשית מז, ב) - ומלמד אותם לומר, ׳אנשי מקנה היו עבדיך׳ (בראשית מו, לד) - וכי יוסף שהיה מלך שהיה שולט על כל הארץ, ואב למלכות, עשה כך, ועשה לאחיו שישנאו אותם ולא יחשיבו אותם (שיעשו מהם רועי צאן)?! אלא ודאי ׳תועבת מצרים׳, יראה ואלוה שלהם נקרא כך, ועל זה כתוב ׳הן נזבח את תועבת מצרים׳ (שמות ח, כב).
מן המפרשים
אור יקר: על כל ארעא וכו׳ כי אחר שהם שולטים על שר שלהם ואותו השר מקבל שפע מהם אם כן ראוי שטוב השפע יאכלו ישראל, והמותר שהוא התמצית המתפשט יהיה לשר דהיינו הצאן, והתמצית לכל מצרים לכך במיטב הארץ לישראל. דאג כחרכא וכו׳ להורות שאין צריך…
קרני אור: ולא יחשבון להון ולא יחשבון להון. ר"ל אם נאמר דהם שונאין לאמרין בודאי הרועים של אמרין נמי אינם חשובים בעיניהם, ' אלא ודאי ' כו':
הסולם: ת"ח חכמתא דיוסף וכו' : בוא וראה חכמתו של יוסף, שכתוב, ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים, ולמד אותם לומר, אנשי מקנה היו עבדיך. וכי מלך שהיה שולט על הארץ, והוא אב אל המלך יעשה כזאת, שיעשה לאחיו שישנאו אותם המצרים ולא יחשבו אותם, אם אתה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: