מיהו היכלו ההיכל העליון הפנימי איך מקדשים בו - נכנס הכהן הגדול בבגדיו
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 10 · דף רנ ע"א
לשון הזוהר
מַאן הֵיכָלוֹ. דָּא הֵיכָל עִלָּאָה פְּנִימָאָה, דְּתַמָּן מִתְקַדְּשָׁא כֹּלָּא. תַּמָּן מְקַדְּשִׁין לְמַאן דְּחָזֵי לְאִתְקַדְּשָׁא. הֵיךְ מְקַדְּשִׁין לֵיהּ בְּהַהוּא הֵיכָלָא. בְּקַדְמִיתָא אִתְפְּתָּחוּ תַּרְעִין, וְחַד מַפְתְּחָא סְתִימָא, אַתְקִין וּפָתַח תַּרְעָא חַד, לִסְטַר דָּרוֹם, כְּדֵין עָאל כַּהֲנָא רַבָּא בְּהַהוּא פִּתְחָא, וְאִזְדְּרָז בְּהֵימְיֶינוֹי, וְתִקּוּנוֹי. וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וּלְבִישׁ חוֹשְׁנָא וְאֱפוֹדָא, וּמְעִילָא דְּשִׁבְעִין זָגִין וְרִמּוֹנִין, דְּאִינּוּן ׳פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן׳ (שמות כח, לד). וְצִיץ נִזְרָא דְּקוּדְשָׁא עַל מִצְחֵיהּ, דְּאִתְקְרֵי צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ, וְאִתְקְשַׁט בְּד' בִּגְדֵי זָהָב, וּבְד' בִּגְדֵי לָבָן. וְעַל הַהוּא צִיץ מ"ב אַתְוָון מְלַהֲטָן בֵּיהּ, וּמְנַצְּצָן עָלֵיהּ, וְנָהִיר כָּל הַהוּא הֵיכָלָא בִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. (רעיא מהימנא אסתחר ההוא היכלא לקמן וכו')
תרגום
זהר: מִיהוּ הֵיכָלוֹ? זֶה הַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן הַפְּנִימִי שֶׁשָּׁם מִתְקַדֵּשׁ הַכֹּל. שָׁם מְקַדְּשִׁים לְמִי שֶׁרָאוּי לְהִתְקַדֵּשׁ. אֵיךְ מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הֵיכָל? בָּרִאשׁוֹנָה נִפְתָּחִים שְׁעָרִים, וּמַפְתֵּחַ אֶחָד סָתוּם מְתַקֵּן וּפוֹתֵחַ שַׁעַר אֶחָד, לְצַד דָּרוֹם, וְאָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתוֹ פֶּתַח וּמִזְדָּרֵז לַחְגֹּר אַבְנֵטוֹ וּמַלְבּוּשָׁיו, וּמִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְלוֹבֵשׁ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד, וּמְעִיל שֶׁל שִׁבְעִים פַּעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים, שֶׁהֵם ׳פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן׳ (שמות כח, לד) - וְצִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל מִצְחוֹ, וְנִקְרָא צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, וּמִתְקַשֵּׁט בְּאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב וּבְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן. וְעַל אוֹתוֹ צִיץ יֵשׁ מ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹהֲטוֹת בּוֹ וְנוֹצְצוֹת עָלָיו, וּמֵאִיר כָּל אוֹתוֹ הֵיכָל בְּאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן היכלו. דא היכל עלאה פנימאה, דתמן מתקדשא כלא. תמן מקדשין למאן דחזי לאתקדשא. היך מקדשין ליה בההוא היכלא. בקדמיתא אתפתחו תרעין, וחד מפתחא סתימא, אתקין ופתח תרעא חד, לסטר דרום, כדין עאל כהנא רבא בההוא פתחא, ואזדרז בהימיינוי, ותקונוי. ואתעטר בעטרא דקדושה ולביש חושנא ואפודא, ומעילא דשבעין זגין ורמונין, דאינון ׳פעמון זהב ורמון׳ (שמות כח, לד). וציץ נזרא דקודשא על מצחיה, דאתקרי ציץ נזר הקדש, ואתקשט בד' בגדי זהב, ובד' בגדי לבן. ועל ההוא ציץ מ"ב אתוון מלהטן ביה, ומנצצן עליה, ונהיר כל ההוא היכלא בנהורין עלאין. (רעיא מהימנא אסתחר ההוא היכלא לקמן וכו')
התרגום: זהר: מיהו היכלו? זה ההיכל העליון הפנימי ששם מתקדש הכל. שם מקדשים למי שראוי להתקדש. איך מקדשים אותו באותו היכל? בראשונה נפתחים שערים, ומפתח אחד סתום מתקן ופותח שער אחד, לצד דרום, ואז נכנס הכהן הגדול באותו פתח ומזדרז לחגר אבנטו ומלבושיו, ומתעטר בעטרה של קדשה, ולובש חשן ואפוד, ומעיל של שבעים פעמונים ורמונים, שהם ׳פעמון זהב ורמון׳ (שמות כח, לד) - וציץ נזר הקדש על מצחו, ונקרא ציץ נזר הקדש, ומתקשט בארבעה בגדי זהב ובארבעה בגדי לבן. ועל אותו ציץ יש מ"ב אותיות שלוהטות בו ונוצצות עליו, ומאיר כל אותו היכל באורות עליונים.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומ"ש ובזמנא דאינון ד' וכו' פי' ד' שבד' צדדים כשמתחברי' עם עשרה שבצד ימין. וז"ש מתחברן בהדייהו כמ"ש בארבעה עשר כדין אולידת וכו'. דא היכל עילאה פנימאה פי' בינה: אתפתחו תרעין פי' נש"ב: וחד מפתחא סתימאה הוא יסוד דאבא הנקרא מפתחא…
אור החמה: ופתח תרעא חד לסטר דרום דהיינו מציאות החסד שבבינה שע"י הדעת נשפע ומאיר למטה כדין עאל כהנא רבא חסד שהוא נכנס לבינה ודרך אותו המציאות אשר לה בתוך הבינה והיינו תרעא דלסטר דרום דקאמר. וז"ש עאל בהאי פתחא ודרך אותו המציאות עולה…
אור יקר: ופתח תרעא חד דלפטר דרום דהיינו' מציאות החסד שבבינה שעל ידי הדעת נשפע ומאיר למטה,