ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 9 (רנ ע"א)

נשאר כבוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - לב למטה סד לארבעה צדדים רנו

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 9 · דף רנ ע"א

לשון הזוהר

אִשְׁתְּאַר כָּבוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאִיהוּ כָּבוֹד ל"ב, ד' זִמְנִין לְכָל סְטָר דְּאָת ד', הֲרֵי ס"ד לְד' סִטְרִין, רנ"ו. וְאוֹקְמוּהָ, כָּבוֹד לְעֵילָּא, ל"ב לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא מְיַיחֲדִין בְּכָל יוֹמָא תְּרֵין זִמְנִין, דְּאַמָרָן בְּהוּ תְּרֵין זִמְנִין כָּבוֹד, דְּאִיהוּ ס"ד. וּתְרֵין זִמְנִין ד' ד' מִן אֶחָ"ד, הֲרֵי ע"ב. הֲרֵי ד' דְּאֶחָ"ד, שְׁלִימוּ דְּמ"ב שְׁמָהָן. וּשְׁלִימוּ דְּע"ב שְׁמָהָן. וּבְגִין דָּא אַמְרִין בְּמִזְמוֹר לְדָוִד ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יהו"ה עִזוּז וְגִבּוֹר׳ (תהילים כד, ח). וּבְזִמְנָא תִּנְיָינָא ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳. (ע"כ רעיא מהימנא) (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן).

תרגום

נִשְׁאָר כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׳. וְהוּא כָּבוֹד ל"ב, אַרְבַּע פְּעָמִים לְכָל צַד שֶׁל אוֹת ד', הֲרֵי ס"ד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים - רנ"ו. וּפֵרְשׁוּהוּ - כָּבוֹד לְמַעְלָה, ל"ב לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם זֶה מְיַחֲדִים בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, שֶׁאוֹמְרִים בָּהֶם פַּעֲמַיִם כָּבוֹד, שֶׁהֵם ס"ד. וּפַעֲמַיִם ד' ד' מֵאֶחָד - הֲרֵי ע"ב. הֲרֵי ד' שֶׁל אֶחָ"ד הִיא שְׁלֵמוּת שֶׁל מ"ב שֵׁמוֹת, וּשְׁלֵמוּת שֶׁל ע"ב שֵׁמוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה אוֹמְרִים בְּמִזְמוֹר לְדָוִד, ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר׳ (תהלים כד, ח) - וּבְפַעַם שְׁנִיָּה אוֹמְרִים, ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ - (ע"כ רעיא מהימנא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אשתאר כבוד, דאתמר ביה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואיהו כבוד ל"ב, ד' זמנין לכל סטר דאת ד', הרי ס"ד לד' סטרין, רנ"ו. ואוקמוה, כבוד לעילא, ל"ב לתתא. ובגין דא מייחדין בכל יומא תרין זמנין, דאמרן בהו תרין זמנין כבוד, דאיהו ס"ד. ותרין זמנין ד' ד' מן אח"ד, הרי ע"ב. הרי ד' דאח"ד, שלימו דמ"ב שמהן. ושלימו דע"ב שמהן. ובגין דא אמרין במזמור לדוד ׳מי זה מלך הכבוד יהו"ה עזוז וגבור׳ (תהילים כד, ח). ובזמנא תניינא ׳מי הוא זה מלך הכבוד׳. (ע"כ רעיא מהימנא) (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן).

התרגום: נשאר כבוד, שנאמר ׳בו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳. והוא כבוד ל"ב, ארבע פעמים לכל צד של אות ד', הרי ס"ד לארבעה צדדים - רנ"ו. ופרשוהו - כבוד למעלה, ל"ב למטה. ומשום זה מיחדים בכל יום פעמים, שאומרים בהם פעמים כבוד, שהם ס"ד. ופעמים ד' ד' מאחד - הרי ע"ב. הרי ד' של אח"ד היא שלמות של מ"ב שמות, ושלמות של ע"ב שמות. ומשום זה אומרים במזמור לדוד, ׳מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור׳ (תהלים כד, ח) - ובפעם שניה אומרים, ׳מי הוא זה מלך הכבוד׳ - (ע"כ רעיא מהימנא).

מן המפרשים

אור יקר: שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואיחד ככוד ל״ב ארכע זמניו ליפטרא דאת ד, כלומר הכבוד שאנו מושכים מהזכר מכל צד אל הנקבה שהיא ד׳ נעשת ל״ב לכל צד אליה, בענין שבכל צד שבזכר כבו״ד ובנקבה ל״ב שהם ס״ד, ארכעח פעמים פ״ד דהיינו סוד כנפי החיות…

קרני אור: אשתאר כבוד אשתאר כבוד. בודאי חסר כאן, וצריך לגרס 'דל מהם י' אשתאר כמנין כבוד', אבל אינו מובן:

הסולם: אשתאר כבוד דאתמר וכו' : נשאר כבוד, שנאמר בו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והוא כבוד ול"ב, שהם בגימ' ס"ד, ד' פעמים לכל צד, של ה ד', הרי ס"ד לד' צדדים, שהם בגימטריא רנ"ו. (כנ"ל אות של"ט) והעמידו, כבוד למעלה ו לב למטה. ומשום זה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: