ובחדש הראשון זה ניסן שם הולידה החיה - בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל
פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 1 · דף רמט ע"א
לשון הזוהר
׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳ - מַאן רִאשׁוֹן. דָּא נִיסָן. תַּמָּן אוֹלִידַת הַהִיא חַיָּה, לְקַיֵּים מַה דְּאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. וּבְי"ד דִּילֵיהּ, ׳וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז), תַּמָּן אוֹמֵי לְאַעְבְּרָא מֵעָלְמָא זַרְעָא דְּעֵשָׂו עֲמָלֵקִיִּים, בְּהַהוּא זִמְנָא ׳מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹּאן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח׳ (שמות יב, כא). מִשְׁכוּ: ׳מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לוֹצְּצִּים׳ (הושע ז, ה).
תרגום
׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כח, טז) - מִי הוּא רִאשׁוֹן? זֶה נִיסָן. שָׁם הוֹלִידָה אוֹתָהּ חַיָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בְּנִיסָן נִגְאָלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל. וּבְי"ד שֶׁלּוֹ, ׳וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז) - שָׁם נִשְׁבַּע לְהַעֲבִיר מֵהָעוֹלָם זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו עֲמָלֵקִיִּים. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר, ׳משכו וקחו לָכֶם צֹאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׳ (שם יב, כא) - משכו - ׳משך יָדוֹ אֶת לצצים׳ (הושע ז, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ובחדש הראשון׳ - מאן ראשון. דא ניסן. תמן אולידת ההיא חיה, לקיים מה דאוקמוה מארי מתניתין, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. ובי"ד דיליה, ׳ויאמר כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז), תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים, בההוא זמנא ׳משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח׳ (שמות יב, כא). משכו: ׳משך ידו את לוצצים׳ (הושע ז, ה).
התרגום: ׳ובחדש הראשון׳ (במדבר כח, טז) - מי הוא ראשון? זה ניסן. שם הולידה אותה חיה, לקים מה שפרשו בעלי המשנה, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. ובי"ד שלו, ׳ויאמר כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז) - שם נשבע להעביר מהעולם זרעו של עשו עמלקיים. באותו זמן נאמר, ׳משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׳ (שם יב, כא) - משכו - ׳משך ידו את לצצים׳ (הושע ז, ה).
מן המפרשים
הסולם: ובחדש הראשון: שואל, מהו ראשון. ומשיב, זהו ניסן, ששם הולידה אותה החיה את אורות הגאולה, לקיים את שהעמידו בעלי המשנה, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. וב י"ד שלו, שבסו"ה, ויאמר כי י"ד על כס יה, שם נשבע להעביר מן העולם את זרעו של…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: