אז בעלי התורה יהיו נכבדים שסבלו חבלים כיולדת - ונקם הוי מכל בזויי ישראל
פנחס · כאיל תערג על אפיקי מים - סוד אילת השחר וחבלי הגאלה לפני התגלות שני המשיחים · מאמר 104 · פיסקה 11 · דף רמט ע"א
לשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה יִהוֹן נִכְבָּדִים. אִלֵּין דִּסְבִילוּ כַּמָה חֲבָלִים וְצִּירִין כַּיּוֹלֵדָה, וַהֲווּ מְבוּזִּין בֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ, יְהוֹן נִכְבָּדִים. וּמִיַּד ׳יהו"ה לַמַּבּוּל יָשָׁב׳ (תהילים כט, י), לְרַשִׁיעֲיָא. אֵין מַבּוּל, אֶלָּא דִּינִין דְּמַבּוּל. כְּגַוְונָא דְּנִפְתָחוּ ׳מַעְיְינוֹת תְּהוֹם׳ (בראשית ז, יא) ׳וַאֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ׳ בְּיוֹמֵי טוּפְנָא, אוּף הָכָא יִתְעָרוּן דִּינִין לְגַבַּיְיהוּ עֵילָּא וְתַתָּא, עַד דְּלֵית סוֹף וְתַכְלִית, וְכָל בִּזּוּיִין וּקְלָנָא, דְּעָבְדוּ אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא, לְשֵׁם יְהוָֹה וּלְעַמֵּיהּ, וְכַמָּה חֵרוּפִין דִּסְבִילוּ יִשְׂרָאֵל מִנַּיְיהוּ עַל שֵׁם יהו"ה, מִכֻּלְּהוּ נָטִיל נוּקְמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אִתְקְרֵי, ׳נוֹקֵם יהו"ה׳ (נחום א, ב) וְנוֹטֵר ׳וּבַעַל חֵמָה׳ לְגַבַּיְיהוּ.
תרגום
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה יִהְיוּ נִכְבָּדִים. אֵלּוּ שֶׁסָּבְלוּ כַּמָּה חֲבָלִים וְצִירִים כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת, וְהָיוּ מְבֻזִּים בֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ - יִהְיוּ נִכְבָּדִים. וּמִיָּד - ׳ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב׳ (תהלים כט, י) - לָרְשָׁעִים. אֵין מַבּוּל, אֶלָּא דִּינִים שֶׁל מַבּוּל. כְּמוֹ שֶׁנִּפְתְּחוּ ׳מַעְיְנוֹת תְּהוֹם׳ ׳וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ׳ בִּימֵי הַמַּבּוּל, אַף כָּאן יִתְעוֹרְרוּ דִּינִים עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, עַד שֶׁאֵין סוֹף וְתַכְלִית. וְכָל הַבִּזּוּיִים וְהַבּוּשָׁה שֶׁעָשׂוּ אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם לְשֵׁם ה' וּלְעַמּוֹ, וְכַמָּה חֲרָפוֹת שֶׁסָּבְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם עַל שֵׁם ה' - מִכֻּלָּם יִקַּח הקב"ה נְקָמָה, וְעַל זֶה נִקְרָא אֶצְלָם, ׳נֹקֵם ה'׳ (נחום א, ב) וְנוֹטֵר ׳וּבַעַל חֵמָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההיא שעתא, אלין מארי תורה יהון נכבדים. אלין דסבילו כמה חבלים וצירין כיולדה, והוו מבוזין בין עמי הארץ, יהון נכבדים. ומיד ׳יהו"ה למבול ישב׳ (תהילים כט, י), לרשיעיא. אין מבול, אלא דינין דמבול. כגוונא דנפתחו ׳מעיינות תהום׳ (בראשית ז, יא) ׳וארובות השמים נפתחו׳ ביומי טופנא, אוף הכא יתערון דינין לגבייהו עילא ותתא, עד דלית סוף ותכלית, וכל בזויין וקלנא, דעבדו אומין עובדי כוכבים ומזלות דעלמא, לשם יהוה ולעמיה, וכמה חרופין דסבילו ישראל מנייהו על שם יהו"ה, מכלהו נטיל נוקמא קודשא בריך הוא, ועל דא אתקרי, ׳נוקם יהו"ה׳ (נחום א, ב) ונוטר ׳ובעל חמה׳ לגבייהו.
התרגום: באותה שעה אלו בעלי התורה יהיו נכבדים. אלו שסבלו כמה חבלים וצירים כמו היולדת, והיו מבזים בין עמי הארץ - יהיו נכבדים. ומיד - ׳ה' למבול ישב׳ (תהלים כט, י) - לרשעים. אין מבול, אלא דינים של מבול. כמו שנפתחו ׳מעינות תהום׳ ׳וארבת השמים נפתחו׳ בימי המבול, אף כאן יתעוררו דינים עליהם למעלה ולמטה, עד שאין סוף ותכלית. וכל הבזויים והבושה שעשו אמות עובדי כוכבים ומזלות של העולם לשם ה' ולעמו, וכמה חרפות שסבלו ישראל מהם על שם ה' - מכלם יקח הקב"ה נקמה, ועל זה נקרא אצלם, ׳נקם ה'׳ (נחום א, ב) ונוטר ׳ובעל חמה׳.
מן המפרשים
אור החמה: רמט: אמר ר"מ מילין אילין סתימין וכו' ובגין דא אית לבר נש וכו' לא ימנע אם רשע השומע נעשה לו חשך ואם צריך הוא לו אור. ט' ירחין דיולדות היינו ט' מסעות שנוסע סוד המשיח בט' ספירות עליונות בחדש הראשון הוא אין בב' נותן בו חכמה בג'…
הסולם: בההיא שעתא אלין וכו': בעת ההיא, אלו בעלי תורה יהיו נכבדים, אלו שסבלו כמה חבלים וצירים כיולדה, והיו מבוזים בין עמי הארץ, יהיו נכבדים. ומיד, ה' למבול ישב, בשביל הרשעים, אין מבול אלא דינים דמבול, דהיינו, כעין שנפתחו מעיינות תהום,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: