אלא משום שכל עם ולשון קלל במלכו ובאלהיו כשרעב - אבל ישראל הם קיום הקבה במדה הזו ולא מכחישים בו ובה יגאלו
עקב · עשרה דברים בסעודת שבת - סוד נטילת הידים שתי הככרות שלש הסעודות ועשרת הדברים בכוס של ברכה · מאמר 4 · פיסקה 24 · דף רעג ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא, בְּגִין (דכל עמא ולישנא), דְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת ׳וְהָיָה כִּי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה׳ (ישעיהו ח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל, אִינּוּן קַיָּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי מִדָּה, וְלָא אַכְחִישִׁין בֵּיהּ. וּבְגִין דָּא, בְּמִּדָּה דָּא יִתְפָּרְקוּן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ׳ (שמואל ב כב, כח). וְעָנִי לִישָׁנָא דְּעִנּוּי, דְּאֲפִילּוּ אִית לֵיהּ לְבַּר נָשׁ עוּתְרָא, וְאִיהוּ בְּמַרְעִין וּבְמַכְתְּשִׁין, עָנִי אִתְקְרֵי, אוֹ דְּדַחֲקִין לֵיהּ בְּגִינֵיהּ, וְצַעְרִין לֵיהּ כָּל יוֹמָא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּאִיהוּ רַשׁ מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ הוֹלֵךְ מֵאֲתָר לַאֲתָר.
תרגום
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל עַם וְלָשׁוֹן, ׳וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה׳ (ישעיה ח, כא) - אֲבָל יִשְׂרָאֵל הֵם קִיּוּם הקב"ה בַּמִּדָּה הַזּוֹ, וְלֹא מַכְחִישִׁים בּוֹ. וְלָכֵן בַּמִּדָּה הַזּוֹ הֵם יִגָּאֲלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ׳ (שמואל ב כב, כח). וְעָנִי לְשׁוֹן וְעִנּוּי. שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ לְאָדָם עֹשֶׁר וְהוּא בֶּחֳלָאִים וּבְמַכּוֹת, נִקְרָא עָנִי, אוֹ שֶׁמְּצַעֲרִים אוֹתוֹ בִּגְלָלוֹ, וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא רָשׁ מִמֶּנּוּ, וְהוּא הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, בגין (דכל עמא ולישנא), דעובד כוכבים ומזלות ׳והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׳ (ישעיהו ח, כא). אבל ישראל, אינון קיימא דקודשא בריך הוא בהאי מדה, ולא אכחישין ביה. ובגין דא, במדה דא יתפרקון. הדא הוא דכתיב, ׳ואת עם עני תושיע׳ (שמואל ב כב, כח). ועני לישנא דענוי, דאפילו אית ליה לבר נש עותרא, ואיהו במרעין ובמכתשין, עני אתקרי, או דדחקין ליה בגיניה, וצערין ליה כל יומא. כל שכן מאן דאיהו רש מניה, ואיהו הולך מאתר לאתר.
התרגום: אלא משום שכל עם ולשון, ׳והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׳ (ישעיה ח, כא) - אבל ישראל הם קיום הקב"ה במדה הזו, ולא מכחישים בו. ולכן במדה הזו הם יגאלו. זהו שכתוב ׳ואת עם עני תושיע׳ (שמואל ב כב, כח). ועני לשון וענוי. שאפלו יש לאדם עשר והוא בחלאים ובמכות, נקרא עני, או שמצערים אותו בגללו, ומצערים אותו בכל יום. כל שכן מי שהוא רש ממנו, והוא הולך ממקום למקום.
מן המפרשים
קרני אור: ועני לישנא ועני לישנא כו'. א"ל דר"ל דקאמר ' ואת עם עני תושיע ' וכי אפשר דכל ישראל יהיו עניים שלא יהא בהם כמה עשירים אפי' בעת הגאולה, ע"ז אמר דבאמת לאו דווקא עני מממון, אלא עני לישנא דענוי כו':
הסולם: אלא בגין דכל וכו': ומשיב, אלא משום שכל עם ולשון, נאמר עליהם, והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה . אבל ישראל הם בברית הקב"ה במדה זו ואינם מכחישים בו. ומשום זה במדה זו יגאלו. ז"ש, ואת עם עני תושיע . ועני, הוא לשון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: