כל מצוות עשה מתאבלות על האדם - דיוקן טובה או רעה מנהיגתו
נשא · כי יפתח איש בור - סוד מעלת התשובה המתקנת למעלה ולמטה כאחד · מאמר 4 · פיסקה 19 · דף קכג ע"א
לשון הזוהר
כָּל פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה, דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְשַׁרְיָא בְּרמ"ח אֵבָרִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ מִתְאַבְּלִין עָלֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נז, יח). וְלַאֲבֵלָיו. מַאי וְלַאֲבֵלָיו. אִילֵּין רמ"ח אֵבָרִין, דְּקָא מִתְאַבְּלִין עָלֵיהּ, דְּאִינּוּן דִּיּוּקְנָא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּבָהּ שַׁרְיָא הַוָיָ"ה. דִּכְמָה דְּאִית (וישלח קס"ה, שמות ק"ו ע"ב) ׳דִּיּוּקְנָא טָבָא עַל צַּדִּיק, וּמַנְהִיג לֵיהּ לְכָל עוֹבָדִין טָבִין, לְזַכָּאָה לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי׳. כַּךְ אִית דִּיּוּקְנָא בִּישָׁא, עַל רֵישָׁא דְּחַיָּיבַיָּא, לְאַנְהָגָא לוֹן בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין, דְּיַרְתּוּן גֵּיהִנָּם. וּבְגִין דָּא אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, אִית הֶבֶל טָב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָּא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג). וְאִית הֶבֶל בִּישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳גַּם זְה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳ (קהלת ב, כו).
תרגום
כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהָיוּ עֲתִידוֹת לִשְׁרוֹת בְּרמ"ח אֵיבָרָיו, כֻּלָּן מִתְאַבְּלוֹת עָלָיו, וְסוֹד הַדָּבָר - ׳דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה נז, יח) וְלַאֲבֵלָיו. מַה זֶּה וְלַאֲבֵלָיו? אֵלּוּ רמ"ח אֵיבָרִים שֶׁמִּתְאַבְּלִים עָלָיו, שֶׁהֵם דְּיוֹקָן עֶלְיוֹנָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ, שֶׁבָּהּ שׁוֹרֶה הֲוָיָ"ה. שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דְּיוֹקָן טוֹבָה עַל צַדִּיק וּמַנְהִיגָה אוֹתוֹ לְכָל מַעֲשִׂים טוֹבִים לְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כָּךְ יֵשׁ דְּיוֹקָן רָעָה עַל רֹאשׁ הָרְשָׁעִים לְהַנְהִיגָם בְּמַעֲשִׂים רָעִים, שֶׁיָּרְשׁוּ גֵיהִנֹּם. וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל. יֵשׁ הֶבֶל טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג) - וְיֵשׁ הֶבֶל רָע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כל פקודין דעשה, דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה, כלהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה, ׳דרכיו ראיתי וארפאהו וגו'׳ (ישעיהו נז, יח). ולאבליו. מאי ולאבליו. אילין רמ"ח אברין, דקא מתאבלין עליה, דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה, דבה שריא הוי"ה. דכמה דאית (וישלח קס"ה, שמות ק"ו ע"ב) ׳דיוקנא טבא על צדיק, ומנהיג ליה לכל עובדין טבין, לזכאה ליה לעלמא דאתי׳. כך אית דיוקנא בישא, על רישא דחייביא, לאנהגא לון בעובדין בישין, דירתון גיהנם. ובגין דא אית הבל ואית הבל, אית הבל טב, דאתמר ביה, ׳כי על כל מוצא פי יהו"ה יחיה האדם׳ (דברים ח, ג). ואית הבל ביש, דאתמר ביה ׳גם זה הבל ורעות רוח׳ (קהלת ב, כו).
התרגום: כל מצוות עשה שהיו עתידות לשרות ברמ"ח איבריו, כלן מתאבלות עליו, וסוד הדבר - ׳דרכיו ראיתי וארפאהו וגו'׳ (ישעיה נז, יח) ולאבליו. מה זה ולאבליו? אלו רמ"ח איברים שמתאבלים עליו, שהם דיוקן עליונה ששורה על ראשו, שבה שורה הוי"ה. שכמו שיש דיוקן טובה על צדיק ומנהיגה אותו לכל מעשים טובים לזכותו לעולם הבא, כך יש דיוקן רעה על ראש הרשעים להנהיגם במעשים רעים, שירשו גיהנם. ומשום זה יש הבל ויש הבל. יש הבל טוב, שנאמר בו ׳כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם׳ (דברים ח, ג) - ויש הבל רע, שנאמר בו ׳גם זה הבל ורעות רוח׳.
מן המפרשים
יהל אור: דאתקריאת יראה ודא י'. צ"ל "תורה ודא ו'", והוא דיוקנא דעמודא דאמצעיתא: בצלמו. ר"ל בצלם ו' : בצלם אלהים. מלכות: דאת י' צ"ל דאת ו' : על רישיה. דכל השם על ראשו ומשם הולך לגוף כמש"ו: דאיהי עובדא כו'. ר"ל המעשה עצמו של המצות דלעיל…
הסולם: כל פקודין דעשה וכו׳ : כל מצות עשה, שהיו עתידים לשרות ברמ״ח אברים שלו, כולם מתאבלים עליו. וסוד הדבר דרכיו ראיתי וארפאהו וגו׳ ולאבליו. מהו ולאבליו, אלו הם רמ״ח אברים שמתאבלים עליו, שהם צורה עליונה, השורה על ראשו שבה שורה יה״ו ה׳…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סה, נד (קטז: דפוס הגר״א) עולה ודאי ובג"ד אית הבל ואית הבל כו'. רוצה לומר, כנ"ל דרוחא דדפיקו דקודשא, ורוח סערה כו' וכמו שמפרש והולך:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: