ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 4: כי יפתח איש בור - סוד מעלת התשובה המתקנת למעלה ולמטה כאחד › פיסקה 20 (קכג ע"א)

במעשי האדם נודע הפרצוף שעליו - אריה שור נשר או אדם ממרכבתו

נשא · כי יפתח איש בור - סוד מעלת התשובה המתקנת למעלה ולמטה כאחד · מאמר 4 · פיסקה 20 · דף קכג ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי בְּעוֹבָדִין דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא, דְּאִיהִי עָלֵיהּ, וּפַרְצּוּפָא דְּאַנְפּוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם׳ (ישעיהו ג, ט). בְּדִיּוּקְנָא, אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא דְּחַיָּה דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִם הוּא אַרְיִה, אוֹ שׁוֹר אוֹ נֶשֶׁר, אוֹ אָדָם. מֵהַמֶּרְכָּבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה בִּישָׁא דְּסָמָאֵל. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּאַרְבַּע יְסוֹדִין דְּעָלְמָא. וְלֵית בְּהוֹן לָא הַיִצֶּר טוֹב, וְלָא הַיִצֶּר הָרָע, אֶלָּא כִּבְעִירִין דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא כַּמָה הֲבָלִים אִית בִּבְנֵי נָשָׁא, כָּל חַד לְמִינֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳תּוֹצֵּא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ׳ (בראשית א, כד). וּבְגִין דָּא, בְּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וּבְכָל פַּרְצּוּפָא אִית מְמָנָא עָלֵיהּ.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, בְּמַעֲשֵׂי הָאָדָם נוֹדָע הַפַּרְצוּף שֶׁעָלָיו וּפַרְצוּף פָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם׳ (ישעיה ג, ט). בַּדְּיוֹקָן נוֹדָע פַּרְצוּף הַחַיָּה שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו, אִם הוּא אַרְיֵה, אוֹ שׁוֹר, אוֹ נֶשֶׁר, אוֹ אָדָם. מִמֶּרְכֶּבֶת הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, אוֹ מִמֶּרְכֶּבֶת מַלְאָךְ שַׂר הַפְּנִים, אוֹ מִמֶּרְכָּבָה רָעָה שֶׁל סָמָאֵ"ל, אוֹ מִמֶּרְכֶּבֶת אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וְאֵין בָּהֶם לֹא הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְלֹא הַיֵּצֶר הָרָע, אֶלָּא כְּבַהֲמוֹת הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם זֶה כַּמָּה הֲבָלִים יֵשׁ בִּבְנֵי אָדָם, כָּל אֶחָד לְמִינוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר - ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ׳ (בראשית א, כד) - וּמִשּׁוּם זֶה, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד - בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ. וּלְכָל פַּרְצוּף יֵשׁ מְמֻנֶּה עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא, דאיהי עליה, ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב, ׳הכרת פניהם ענתה בם׳ (ישעיהו ג, ט). בדיוקנא, אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה, או שור או נשר, או אדם. מהמרכבה דקודשא בריך הוא ושכינתיה. או מהמרכבה דמלאך שר הפנים. או מהמרכבה בישא דסמאל. או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב, ולא היצר הרע, אלא כבעירין דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה. ורזא דמלה, ׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳ (בראשית א, כד). ובגין דא, במדה שאדם מודד בה מודדין לו. ובכל פרצופא אית ממנא עליה.

התרגום: ובא וראה, במעשי האדם נודע הפרצוף שעליו ופרצוף פניו. זהו שכתוב ׳הכרת פניהם ענתה בם׳ (ישעיה ג, ט). בדיוקן נודע פרצוף החיה ששורה עליו, אם הוא אריה, או שור, או נשר, או אדם. ממרכבת הקב"ה ושכינתו, או ממרכבת מלאך שר הפנים, או ממרכבה רעה של סמא"ל, או ממרכבת ארבעה יסודות של העולם. ואין בהם לא היצר הטוב, ולא היצר הרע, אלא כבהמות העולם. ומשום זה כמה הבלים יש בבני אדם, כל אחד למינו. וסוד הדבר - ׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳ (בראשית א, כד) - ומשום זה, במדה שאדם מודד - בה מודדים לו. ולכל פרצוף יש ממנה עליו.

מן המפרשים

יהל אור: מהמרכבה דקוב"ה. לא קאי על מ"ש "בדיוקנא דאשתמודע כו'" אלא על "בעובדין". דבעובדין ניכר. אבל בדיוקנא ניכר מאיזה חיה הוא, אם חוור מאריה כמ"ש בתיקוני זהר. וכלל זה הוא בכל העולמות כמש"ו: מהמרכבה דמלאך כו' או כו'. דשם עץ הדעת טוב…

הסולם: ות״ח בעובדין דב״נ וכו׳: ובוא וראה במעשים של האדם, ניכר הפרצוף השורה עליו, ופרצוף הפנים. ז״ש הכרת פניהם ענתה בם . בצורה השורה עליו, ניכר פרצוף החיה השורה עליו, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם ואם מן המרכבה של הקב״ה ושכינתו או…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: