ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 20: והאמן בה ויחשבה לו צדקה - סוד כה כתר עשירי המתעורר בו הדין › פיסקה 2 (קמח ע"א)

כה יהיה זרעך - אברהם חשב אותו הכתר צדקה אף שממנה מתעוררים דינים

נשא · והאמן בה ויחשבה לו צדקה - סוד כה כתר עשירי המתעורר בו הדין · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף קמח ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא, ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳ מַמָּשׁ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא חַדֵּי אַבְרָהָם, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִתְבְּשַׂר בְּכ"ה, וְאַף עַל גַּב דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, חֲשָׁבָהּ אַבְרָהָם לְהַהוּא כִּתְרָא, אַף עַל גַּב דְּהִיא דִּינָא, כְּאִלּוּ הִיא רַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיַּחְשְׁבֶהָ. מַאי וַיַּחְשְׁבֶהָ. לְהַהוּא כִּתְרָא, צְדָקָה רַחֲמֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּ"ה כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה הִיא, וְאִתְקְרֵי צֶדֶ"ק, וְדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, וְאַבְרָהָם אַף עַל גַּב דְּיָדַע דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ מֵהַאי צֶדֶק, הוּא חֲשָׁבָהּ צְדָקָה, דְּדִינִין לָא מִתְעָרִין מִנָּהּ, בְּגִין דְּהוּא רַחֲמֵי.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךְ׳ מַמָּשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח אַבְרָהָם לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אֶת שְׁמוֹ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִתְבַּשֵּׂר בְּכֹ"ה, וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה הַדִּינִים, חָשַׁב אַבְרָהָם לְאוֹתוֹ הַכֶּתֶר, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא דִין, כְּאִלּוּ הִיא רַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּחְשְׁבֶהָ. מַה זֶּה וַיַּחְשְׁבֶהָ? אֶת אוֹתוֹ הַכֶּתֶר, צְדָקָה וְרַחֲמִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כֹּ"ה הִיא כֶּתֶר עֲשִׂירִי, וְנִקְרֵאת צֶדֶק, וּמִמֶּנָּה מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים. וְאַבְרָהָם, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדַע שֶׁמֵּהַצֶּדֶק הַזֶּה מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, הוּא חָשַׁב אוֹתָהּ צְדָקָה שֶׁלֹּא מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה הַדִּינִים, בִּגְלַל שֶׁהִיא רַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, ׳כה יהיה זרעך׳ ממש. בההיא שעתא חדי אברהם, לאסתכלא ולמנדע שמיה, ולאתדבקא ביה, משום דאתבשר בכ"ה, ואף על גב דדינין מתערין מנה, חשבה אברהם לההוא כתרא, אף על גב דהיא דינא, כאלו היא רחמי. הדא הוא דכתיב, ויחשבה. מאי ויחשבה. לההוא כתרא, צדקה רחמי. אמר רבי יצחק, כ"ה כתרא עשיראה היא, ואתקרי צד"ק, ודינין מתערין מנה, ואברהם אף על גב דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק, הוא חשבה צדקה, דדינין לא מתערין מנה, בגין דהוא רחמי.

התרגום: ולמדנו, ׳כה יהיה זרעך׳ ממש. באותה שעה שמח אברהם להסתכל ולדעת את שמו ולהדבק בו, משום שהתבשר בכ"ה, ואף על גב שמתעוררים ממנה הדינים, חשב אברהם לאותו הכתר, אף על גב שהיא דין, כאלו היא רחמים. זהו שכתוב ויחשבה. מה זה ויחשבה? את אותו הכתר, צדקה ורחמים. אמר רבי יצחק, כ"ה היא כתר עשירי, ונקראת צדק, וממנה מתעוררים הדינים. ואברהם, אף על גב שידע שמהצדק הזה מתעוררים הדינים, הוא חשב אותה צדקה שלא מתעוררים ממנה הדינים, בגלל שהיא רחמים.

מן המפרשים

הסולם: ותאנא כה יהיה וגו׳ : ולמדנו, כה יהיה זרעך ממש. שהזרע שלו יהיה ממלכות ממש, ואם לא ספירת המלכות לא יהיה לו זרע. ובזה נתהפכה לו המלכות לרחמים. בשעה ההיא שמח אברהם להסתכל ולדעת שמו ולהתדבק בו, משום שנתבשר ב כה, ואע״פ שדינים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר