והאמן בה ויחשבה לו צדקה
סוד כה כתר עשירי המתעורר בו הדין
והאמן בה ויחשבה לו צדקה - קושיה מי חשב למי - אברהם חשבה לקבה
מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב, ׳וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׳ (בראשית טו, ו)? אִם הקב"ה חָשַׁב אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם אוֹ אַבְרָהָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שאברהם תיקן את המלכות, ואף שהיא מדת הדין עשאה צדקה, שהמשיך לה חסדים (מקדש מלך) וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שהקב"ה חָשַׁב אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם, וְלֹא הִתְיַשֵּׁב בְּלִבִּי. ׳אָמַר לוֹ׳, רבי אבא כָּךְ בֵּאַרְנוּ, וְלֹא הָיָה כָּךְ. שאמנם כך פירשו, אך באמת אין הדבר כן בֹּא רְאֵה, וַיַּחְשְׁבֶהָ, לֹא כָתוּב וַיַּחְשֹׁב לוֹ, אֶלָּא וַיַּחְשְׁבֶהָ, וַדַּאי שֶׁאַבְרָהָם חָשַׁב אוֹתָהּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שלשון 'ויחשבה' נקבה, ואילו הקב"ה חשב לאברהם היה כתוב 'ויחשב לו' (מקדש מלך) שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה׳. ׳אָמַר לוֹ׳ הקב"ה, צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךְ, שהיה רואה בה שלא יוליד לֹא אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ לָדַעַת שְׁמִי, שאין באצטגנינות מבוא לדעת את שמותיו, ועל ידי המלכות הנקראת 'כה' משיג האדם את שמותיו (מקדש מלך) אַתָּה רוֹאֶה וַאֲנִי רוֹאֶה, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. כי הקב"ה משדד את המערכה, ושינוי השם היה כדי שיוליד ממקום קדוש (או"י) מִכָּאן וָהָלְאָה הִשְׁתַּדְּלוּ בְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, לדעת את שמי, ולא בדרך המזלות ׳כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךְ׳. מַה זֶּה כֹּ"ה? הִיא כֶּתֶר עֲשִׂירִי הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ, והיא המלכות, הספירה העשירית וְהִיא הַכֶּתֶר שֶׁהַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
מַאי דִּכְתִּיב, ׳וְהֶאֱמִין בַּיהו"ה וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה׳ (בראשית טו, ו), אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָהָם, אוֹ אַבְרָהָם לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַאֲנָא שְׁמַעְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָהָם, וְלָא אִתְיַשְּׁבָא בְּלִבָּאִי. אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹקִימְנָא, וְלָאו הָכִי הֲוִי. תָּא חֲזֵי, וַיַּחְשְׁבֶהָ, ויַחְשׁוֹב לוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיַּחְשְׁבֶהָ, אַבְרָהָם ודַּאי חֲשָׁבָהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּתַנְיָא, כְּתִיב ׳וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה׳ (בראשית טו, ה). אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, לָאו הַהוּא אוֹרְחָא לְמִנְדַּע שְׁמִי, אַת חָמֵי, וַאֲנָא חֲמֵינָא, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִשְׁתְּדָלוּ בְּאָרְחָא אַחֲרָא, ׳כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳. מַאי כֹּ"ה. הִיא כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה קַדִּישָׁא דְּמַלְכָּא, לְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ, וְהִיא כִּתְרָא דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ.
כה יהיה זרעך - אברהם חשב אותו הכתר צדקה אף שממנה מתעוררים דינים
וְלָמַדְנוּ, ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךְ׳ (בראשית טו, ה) מַמָּשׁ. כי יצחק היה אחוז תחילה במלכות ואחר כך עלה לגבורה (מקדש מלך) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח אַבְרָהָם לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אֶת שְׁמוֹ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִתְבַּשֵּׂר בְּכֹ"ה, וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה הַדִּינִים, חָשַׁב אַבְרָהָם לְאוֹתוֹ הַכֶּתֶר, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא דִין, כְּאִלּוּ הִיא רַחֲמִים. שאף שאי אפשר לקבל ממנה אלא בדרך הדין, החשיבה לעצמו רחמים (או"י) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּחְשְׁבֶהָ. מַה זֶּה וַיַּחְשְׁבֶהָ? אֶת אוֹתוֹ הַכֶּתֶר, צְדָקָה וְרַחֲמִים. כי המלכות מצד הגבורה נקראת 'צדק', וכשהיא רחמים נקראת 'צדקה' (או"י) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לסייע לדברי רבי אבא כֹּ"ה הִיא כֶּתֶר עֲשִׂירִי, וְנִקְרֵאת צֶדֶק, וּמִמֶּנָּה מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים. וְאַבְרָהָם, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדַע שֶׁמֵּהַצֶּדֶק הַזֶּה מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, הוּא חָשַׁב אוֹתָהּ צְדָקָה שֶׁלֹּא מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה הַדִּינִים, בִּגְלַל שֶׁהִיא רַחֲמִים.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳ (בראשית טו, ה) מַמָּשׁ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא חַדֵּי אַבְרָהָם, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִתְבְּשַׂר בְּכ"ה, וְאַף עַל גַּב דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, חֲשָׁבָהּ אַבְרָהָם לְהַהוּא כִּתְרָא, אַף עַל גַּב דְּהִיא דִּינָא, כְּאִלּוּ הִיא רַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיַּחְשְׁבֶהָ. מַאי וַיַּחְשְׁבֶהָ. לְהַהוּא כִּתְרָא, צְדָקָה רַחֲמֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּ"ה כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה הִיא, וְאִתְקְרֵי צֶדֶ"ק, וְדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ, וְאַבְרָהָם אַף עַל גַּב דְּיָדַע דְּדִינִין מִתְעָרִין מִנָּהּ מֵהַאי צֶדֶק, הוּא חֲשָׁבָהּ צְדָקָה, דְּדִינִין לָא מִתְעָרִין מִנָּהּ, בְּגִין דְּהוּא רַחֲמֵי.
וה ברך את אברהם בכל
סוד הכה המתברכת על ידי הכהן בגלל ישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.