רבי אבא לרבי זירא בר רב - הרואה פני שכינה צריך לרוץ אחריה
נשא · ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה · מאמר 19 · פיסקה 9 · דף קמח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל לְלוּד, פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי זֵירָא בַּר רַב. אָמַר לֵיהּ הָא חֲמֵינָא אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, וּמַאן דְּחָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בָּעֵי לְמֵיזָל וּלְרַהֲטָא בַּתְרָאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'׳ (הושע ו, ג) - וּכְתִיב ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו ב, ג). ׳כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וְגוֹ'׳. וַאֲנָא בָּעֵינָא לְמֵהַךְ בָּתְרָךְ, וּלְמֵילַף מֵאִינּוּן מִלֵּי מְעַלְּיָיתָא, דְּאַתּוּן טַעֲמִין כָּל יוֹמָא, מֵאִדָּרָא קַדִּישָׁא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ לְלוֹד, פָּגַע בּוֹ רַבִּי זֵירָא בַּר רַב. אָמַר לוֹ, הֲרֵי רָאִיתִי פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּמִי שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, צָרִיךְ לָלֶכֶת וְלָרוּץ אַחֲרֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (הושעו) ׳וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'׳ - וְכָתוּב ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְגוֹ'׳ (ישעיה ב, ג). ׳כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וְגוֹ'׳. וַאֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךְ וְלִלְמֹד מֵאוֹתָם דְּבָרִים מְעֻלִּים שֶׁאַתֶּם טוֹעֲמִים כָּל יוֹם מֵהַחֶדֶר הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא הוה אזיל ללוד, פגע ביה רבי זירא בר רב. אמר ליה הא חמינא אפי שכינתא, ומאן דחמי אפי שכינתא, בעי למיזל ולרהטא בתראה. הדא הוא דכתיב, ׳ונדעה נרדפה לדעת את ה'׳ (הושע ו, ג) - וכתיב ׳והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהו"ה וגו'׳ (ישעיהו ב, ג). ׳כי מציון תצא תורה וגו'׳. ואנא בעינא למהך בתרך, ולמילף מאינון מלי מעלייתא, דאתון טעמין כל יומא, מאדרא קדישא.
התרגום: רבי אבא היה הולך ללוד, פגע בו רבי זירא בר רב. אמר לו, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. זהו שכתוב (הושעו) ׳ונדעה נרדפה לדעת את ה'׳ - וכתוב ׳והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו'׳ (ישעיה ב, ג). ׳כי מציון תצא תורה וגו'׳. ואני רוצה ללכת אחריך וללמד מאותם דברים מעלים שאתם טועמים כל יום מהחדר הקדוש.
מן המפרשים
אור החמה: ר' אבא היה אזיל וכו' א"ל כי הוא שמע כי הוא אומר ויחשביה ר"ל כי הקב"ה חשב את הדבר הזה והעלה אותו עליו לצדקה אמנם אינו מתיישב. והטעם וכי מש ם דהאמין בה' יחשב לו לצדקה ולחסד גדול והלא מי שלא יאמין בהשי"ת הוא כופר בעיקר ומה ענין…
הסולם: רבי אבא הוה וכו׳ : ר״א היה הולך ללוד. פגע בו ר׳ זירא בר רב. אמר לו הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה צריך ללכת ולרוץ אחריה. ז״ש ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ . וכתוב, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה׳ וגו׳ כי מציון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: