נשבע הקבה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל של מטה
נשא · ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה · מאמר 19 · פיסקה 8 · דף קמח ע"א
לשון הזוהר
דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם שֶׁל מַעֲלָה, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט) - כְּלוֹמַר, כָּל זִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא הָכָא בְּגָלוּתָא, שְׁמָא דִּלְעֵילָּא לָא אִשְׁתְּלִים. וְכָל תִּקּוּנִין לָא אִתְּקָנוּ, כִּבְיָכוֹל אִשְׁתְּאַר שְׁמָא קַדִּישָׁא חַסְרָא.
תרגום
שֶׁלְּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט) - כְּלוֹמַר, כָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה כָּאן בַּגָּלוּת, הַשֵּׁם שֶׁלְּמַעְלָה לֹא נִשְׁתַּלֵּם, וְכָל הַתִּקּוּנִים לֹא נִתְקְנוּ, כִּבְיָכוֹל נִשְׁאָר הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָסֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתנינן, אמר רבי יהודה, אמר רבי חייא, אמר רבי יוסי, נשבע הקדוש ברוך הוא, שלא יכנס בירושלם של מעלה, עד שיכנסו ישראל בירושל ם של מטה, שנאמר ׳בקרבך קדוש ולא אבא בעיר׳ (הושע יא, ט) - כלומר, כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא, שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו, כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא.
התרגום: שלמדנו, אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה, שנאמר ׳בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׳ (הושע יא, ט) - כלומר, כל זמן שהשכינה כאן בגלות, השם שלמעלה לא נשתלם, וכל התקונים לא נתקנו, כביכול נשאר השם הקדוש חסר.
מן המפרשים
אור החמה: קמז: מאי בנו בעיר. הוקשה לו כי איך יתכן היות עתה בלעם מגנה עצמו ואומר שתום העין שהיה בעל מום וגם על מה זה היה אומר שהיה בן בעור ומה תועלת לנו בידיעה זו ונאמר כי להיות שבלעם מוכרח במעשיו היה כמו שכ' וישם ה' דבר בפי בלעם כזמם…
אור יקר: [סימן יג] לעילא ]בנדפם: לרישא דפומא[ והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא, ונחית שערא לרישא דפתחא דאחרא ]בנדפס: דאורחא[ תתאה דפומא, תיקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזאן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא שפיראן ויאיאן למחזי,…
הסולם: אמר ר׳ יוסי וכו׳: אר״י, בוא וראה כתוב, ולא אבה ה׳ אלקיך לשמוע אל בלעם וגו׳. שואל, לשמוע אל בלעם, אל בלק היה צריך לומר, שהרי הכל עשה בלק, מהו אל בלעם. ומשיב, אלא משום שהיה סותם עיניו כדי שלא יתברכו ישראל. למדנו א״ר יוסי, אמר לו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: