ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 19: ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה › פיסקה 4 (קמז ע"ב)

רבי יצחק: בלעם הרשע השגיח בעין רעה שלא תתקים הברכה בישראל

נשא · ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה · מאמר 19 · פיסקה 4 · דף קמז ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בְּהַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּמְסַר לֵיהּ לְבָרְכָא לְיִשְׂרָאֵל, הֲוָה מַשְׁגַּח בְּעֵינָא בִּישָׁא, בְּגִין דְּלָא יִתְקְיָּים בִּרְכָתָא, וַהֲוָה תָּלֵי מִלּוֹי בְּהַהוּא עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְּעוֹר׳ (במדבר כד, ג) - מַאי ׳בְּנוֹ בְּעוֹר׳. מֵהַהוּא דְּהֲוָה סָאנֵי לְהוּ יַתִּיר ׳מִכָּל בְּנֵי׳ עָלְמָא. ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתוּם הָעָיִן׳ - דְּסָתִים עֵינָא טָבָא מִנַּיְיהוּ, בְּגִין דְּלָא יִתְבָּרְכוּן, וְלָא יִתְקַיֵּים בִּרְכָתָא.

תרגום

לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב בְּאוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְסַר לוֹ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיָה מַשְׁגִּיחַ בְּעַיִן רָעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם הַבְּרָכָה, וְהָיָה תּוֹלֶה דְבָרָיו בְּאוֹתָהּ עַיִן רָעָה, שֶׁכָּתוּב ׳נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר׳ (במדבר כד, ג) - מַה זֶּה בְּנוֹ בְעֹר? מֵאוֹתוֹ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׳ - שֶׁסְּתוּם הָעַיִן טוֹב מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבָּרְכוּ וְלֹא תִתְקַיֵּם הַבְּרָכָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, אמר רבי יצחק, בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם, בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל, הוה משגח בעינא בישא, בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא, דכתיב, ׳נאם בלעם בנו בעור׳ (במדבר כד, ג) - מאי ׳בנו בעור׳. מההוא דהוה סאני להו יתיר ׳מכל בני׳ עלמא. ׳ונאם הגבר שתום העין׳ - דסתים עינא טבא מנייהו, בגין דלא יתברכון, ולא יתקיים ברכתא.

התרגום: למדנו, אמר רבי יצחק, בא וראה מה כתוב באותו בלעם הרשע. בשעה שנמסר לו לברך את ישראל, היה משגיח בעין רעה כדי שלא תתקים הברכה, והיה תולה דבריו באותה עין רעה, שכתוב ׳נאם בלעם בנו בער׳ (במדבר כד, ג) - מה זה בנו בער? מאותו שהיה שונא אותו יותר מכל בני העולם. ׳ונאם הגבר שתם העין׳ - שסתום העין טוב מהם, כדי שלא יתברכו ולא תתקים הברכה.

מן המפרשים

אור יקר: בישא דכתיב (במדבר כד) כלומר עם היות ששם אינו נראה ענין ברכה ממש עם כל זה ובנין לכרכא היה שהרי וראה שוממותיך וכו׳ ברכה היא לישראל לבנות מקדשם, יכתח עינוי עם היות שבאדרא נראה שיש פקיחא לדין (דניאל ט) עם כל זה יש פקיחא לרחמים…

הסולם: תאנא א״ר יצחק וכו׳: למדנו אר״י, בוא וראה מה כתוב באותו רשע בלעם. בשעה שמסר עצמו לברך את ישראל, היה מסתכל בעין רעה, כדי שלא תתקיים הברכה. והיה תולה דבריו בעין רעה ההוא, שכתוב, נאום בלעם בנו בעור. מהו בנו בעור. היינו מאותו שהיה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר