ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 19: ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה › פיסקה 3 (קמז ע"ב)

כהן שאין העם אוהבים אותו לא יפרש ידיו - מעשה בכהן שנעשה גל עצמות

נשא · ושמו את שמי ואני אברכם - סוד עין טובה בברכה וקללת בלעם שהתהפכה · מאמר 19 · פיסקה 3 · דף קמז ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא, כָּל כֹּהֵן דְּלָא רַחֲמִין לֵיהּ עַמָּא, לָא יִפְרוֹס יְדוֹי. וְעוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד כֹּהֵן דְּקָם וּפָרִיס יְדוֹי, וְעַד דְּלָא אַשְׁלִים, אִתְעָבִיד תִּלָּא דְּגַרְמֵי. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּלָא בְּרִיךְ בַּחֲבִיבוּתָא. וְקָם אַחֵר וּפָרִיס יְדוֹי וּבָרִיךְ, וְאִתְתָּקַּן הַהוּא יוֹמָא. כָּל כֹּהֵן דְּהוּא לָא רָחִים לְעַמָּא, אוֹ עַמָּא לָא רַחֲמִין לֵיהּ, לָא יִפְרוֹס יְדוֹי לְבָרְכָא לְעַמָּא, דִּכְתִּיב, ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ׳ (משלי כב, ט) אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ, אֶלָּא יְבָרֵךְ.

תרגום

לָמַדְנוּ, כָּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הָעָם, לֹא יִפְרֹשׂ יָדָיו. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁקָּם וּפָרַשׂ יָדָיו, וְעַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים נַעֲשָׂה גַּל עֲצָמוֹת. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בֵרַךְ בַּחֲבִיבוּת. וְקָם אָחֵר וּפָרַשׂ יָדָיו וּבֵרַךְ, וְהִתְתַּקֵּן אוֹתוֹ הַיּוֹם. כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הָעָם אוֹ הָעָם לֹא אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, לֹא יִפְרֹשׂ יָדָיו לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, שֶׁכָּתוּב ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ׳ (משלי כב, ט), אַל תִּקְרֵי יְבֹרָךְ, אֶלָּא יְבָרֵךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, כל כהן דלא רחמין ליה עמא, לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים, אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא. משום דלא בריך בחביבותא. וקם אחר ופריס ידוי ובריך, ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא, או עמא לא רחמין ליה, לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב, ׳טוב עין הוא יבורך׳ (משלי כב, ט) אל תקרי יבורך, אלא יברך.

התרגום: למדנו, כל כהן שלא אוהבים אותו העם, לא יפרש ידיו. ומעשה היה בכהן אחד שקם ופרש ידיו, ועד שלא השלים נעשה גל עצמות. מה הטעם? משום שלא ברך בחביבות. וקם אחר ופרש ידיו וברך, והתתקן אותו היום. כל כהן שאינו אוהב את העם או העם לא אוהבים אותו, לא יפרש ידיו לברך את העם, שכתוב ׳טוב עין הוא יברך׳ (משלי כב, ט), אל תקרי יברך, אלא יברך.

מן המפרשים

אור החמה: דכתיב טוב עין מקרא לא אתי אלא חדא דלא רחים לעמא ומההוא עובדא אתי דלא רחמין ליה עמיה ולהכי קאמר תאנא כל כהן וכו' ועובדא וכו'. ואח"כ כל כהן דהא לא רחים דכתיב וכו'.

הסולם: תאנא כל כהן וכו׳ : למדנו כל כהן שהעם אינם אוהבים אותו, לא ישא את כפיו. ומעשה היה בכהן אחד, שקם ונשא כפיו, ומטרם שהשלים נעשה גל של עצמות, מה הטעם. משום שלא ברך באהבה. וקם כהן אחר ונשא ידיו וברך ותקן יום ההוא. כל כהן שהוא אינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: